|
בצהרי יום שבת, לפני שבועיים, צעדו כשלוש מאות יהודים דתיים נושאי דגלי ישראל, לאורך רחוב יהודה הימית, כשהם שרים ורוקדים.
הייתה זו צעדת "שירת הים" אשר אורגנה על ידי אנשי הגרעין התורני ביפו ושתוכננה להסתיים במורד רחוב הצדף. "זו כבר השנה השלישית שאנחנו צועדים ביפו", מספר איתי גרנק (25), מנהל הגרעין התורני, הכולל כ-50 משפחות יהודיות דתיות מכל הארץ, שעברו להתגורר ביפו במהלך השנים האחרונות.
אם הייתי יודע שכך יתפתחו הדברים, לא הייתי מתחיל עם הצעדה הזו בכלל.
לא בגלל שאני חושב שהצעדה לא נכונה, אבל חיים בדו-קיום חשובים לי הרבה יותר מקיום הצעדה הזו. לא העליתי בדעתי שלכך יגיעו הדברים |
"ברחוב יהודה הימית החלו להתלוות אלינו כמה אנשים תוך שהם מקללים אותנו ומיד אחר כך הושלכו עלינו מהחלונות למעלה ביצים, חלב, אפילו עציצים. למרבה המזל הצלחנו להגיע בשלום לרחוב הצדף, כשהתכנון המוקדם היה שבסיום התפילה מתפזרים באופן עצמאי, איש איש לביתו.
לאור האירועים הורו לנו השוטרים המלווים שלא לחזור באותה הדרך אלא משוק הפשפשים ושדרות ירושלים, ואז היה גם האירוע מול המסגד בשדרות ירושלים".
מה הרגשת וחשבת בעקבות העימות הזה?
"אם הייתי יודע שכך יתפתחו הדברים, לא הייתי מתחיל עם הצעדה הזו בכלל.
לא בגלל שאני חושב שהצעדה לא נכונה – בשנה שעברה צעדנו דרך רחוב הבעש"ט
ועד לרחוב קדם ולא היו שום אירועים מיוחדים.
אבל חיים בדו-קיום חשובים לי הרבה יותר מקיום הצעדה הזו.
לא העליתי בדעתי שלכך יגיעו הדברים.
בסופו של דבר, רק נזק נגרם לשני הצדדים, ולכלל תושבי יפו.
מרקם החיים העדין של יפו נפגע".
הגרעין התורני של יפו
הגרעין התורני כולל כחמישים משפחות, שהגיעו ליפו מכל חלקי הארץ. איתי עצמו מכוכב יאיר, רבים באו מירושלים, יש גם מעטים מאזור הדרום.
האם נכונה השמועה שיש ביניכם יוצאי חברון?
"לא, אף אחד מאיתנו אינו מחברון".
רוב הזוגות בגרעין הם צעירים, בגילאי 22-40, ובהם זוגות טריים ללא ילדים ועד משפחות עם 6-7 ילדים.
לאיתי עצמו ילדה בת חצי שנה, הוא סטודנט לראיית חשבון וכאמור, מנהל את הגרעין התורני.
אנחנו כן בעד חיים משותפים
| "אנחנו באנו לחזק את הקהילה היהודית ביפו" הוא אומר בפה מלא. "אנחנו רוצים שיהיו ביפו בתי כנסת פעילים, מוסדות בתי ספר יהודים, אשר יתנו מענה לי ושכמותי – אנשים שרוצים לחיות חיים יהודיים, שלילדיהם יהיה חינוך יהודי כהלכתו" |
גרנק אינו מתיימר להיות נושא נס דו-הקיום בין ערבים ויהודים ביפו. "אנחנו באנו לחזק את הקהילה היהודית ביפו" הוא אומר בפה מלא. "אנחנו רוצים שיהיו ביפו בתי כנסת פעילים, מוסדות בתי ספר יהודים, אשר יתנו מענה לי ושכמותי – אנשים שרוצים לחיות חיים יהודיים, שלילדיהם יהיה חינוך יהודי כהלכתו".
עם זאת, הוא מאד ברור והחלטי כאשר הוא מדבר על חיים משותפים עם שכנים ערבים.
"אנחנו לא נגד" הוא שב ומדגיש, פעם אחר פעם.
"אנחנו בעד חיים משותפים של יהודים וערבים ביפו. אנחנו רוצים לחיות בשלום לצד שכנינו הערבים וחשוב לנו שיהיה להם נוח לגור ביפו בכלל ואיתנו בפרט".
אז לא באתם לזרוק את הערבים מיפו?
"לא ולא!" הוא מזדעק. "מה פתאום שאני אחלט לגבי הערבים היכן יגורו?
אם באנו לכאן כדי לחזק את האוכלוסייה היהודית, אין פירוש הדבר שאנו נגד
האוכלוסייה הערבית שבמקום.
נהפוך הוא - חשוב לנו מאד שהמרקם של שתי האוכלוסיות יישמר".
חינוך יהודי כהלכתו
 איתי גרנק - מנהל הגרעין התורני ביפואז לא, גרנק אינו ממתפקדי מרץ ונראה שגם לא יעמוד בתור לבית הספר הדמוקרטי הפתוח או לכל מסגרת מעורבת אחרת. "בית ספר מעורב טוב לאלו החפצים בכך" הוא אומר ומסדר את הכפה הסרוגה שעל ראשו "אך יש ציבור גדול מאד, שלאו דווקא נמנה על הציבור התורני, שחינוך יהודי חשוב לו.
באותה המידה, יש לא מעט משפחות ערביות שרוצות שבניהם ובנותיהם ילמדו במסגרת המתאימה למסורת שלהם.
החינוך שאני מאחל לילדיי הוא חינוך יהודי כהלכתו, המבוסס על תכנים, ערכים ומסורת היהדות."
אבנים על המסגד?
בשעת הערב של אותה שבת אירע עימות נוסף, כאשר הצועדים, בדרכם חזרה בשדרות ירושלים, נעצרו מול המסגד ונטען כי זרקו אבנים על המתפללים.
"כזכור, לא הרשו לנו להתפזר באופן עצמאי, בעקבות התקיפות שהיו ברחוב יהודה הימית.
השוטרים הוליכו אותנו דרך שדרות ירושלים" מספר גרנק "וכאשר התקרבנו למסגד כבר המתינו לנו כל המתפללים בחוץ ועוד שני צלמים.
התחילו צעקות: 'מוות ליהודים', 'לא רוצים מתנחלים'.
עיקר הפעילות שלנו היא ליהודים, בדיוק כפי שיש גופים מוסלמיים ביפו המכוונים לחברה הערבית.
יש שתי אוכלוסיות ביפו. לפעמים יש להן אינטרסים משותפים ולפעמים נפרדים |
בגלל הקללות הנערים נעצרו, אך בשום פנים ואופן לא נזרקו אבנים. עם כל הצלמים שהיו שם, אין סיכוי שיכלו לזרוק אבן בלי שזה יצולם. המדריכים דחפו את הנערים קדימה וכל האירוע הסתיים בתוך מספר דקות מועט".
מעורבות בקהילה – ולא רק ליהודים
חברי הגרעין פעילים מאד במקומות מגוריהם, בכל הארץ. הם משתתפים בוועדי שכונות יפו ג' דרום, לב יפו, יפו ד' ונווה גולן.
עיקר הפעילות היא ליהודים, אך אין הדבר פוסל עזרה לאחרים הזקוקים לה.
כך, חילקו חברי הגרעין כ- 150 חבילות מזון ומצרכים למשפחות נזקקות לפני החגים, ביניהם גם למשפחות ערביות.
מה האג'נדה שלכם מבחינה קהילתית?
"עיקר הפעילות שלנו היא ליהודים, בדיוק כפי שיש גופים מוסלמיים ביפו המכוונים
לחברה הערבית.
יש שתי אוכלוסיות ביפו. לפעמים יש להן אינטרסים משותפים ולפעמים נפרדים.
כך לדוגמה, אירוע הנטיעות בבי"ס ויצמן שהשתתפנו בארגונו, נחגג ע"י ערבים
ויהודים והפך בהחלט מנטיעות בחג יהודי לאירוע של דו קיום יהודי-ערבי.
מאוד שמחנו על כך".
בנייה ליהודים דתיים בלבד
כזכור, החלה המתח לגאות לאחר זכיית חברת הבניה "אמונה" במכרז בשוק האתרוג בגבעת עליה, לרכישת קרקע לעשרים יחידות דיור.
החברה הכריזה כי היא בונה לציבור הדתי בלבד ובכך גרמה להרבה התמרמרות, זעם והפגנות ביפו. המכרז למגרש הסמוך הוקפא וניסיונות לבטל את המכרז הגיעו עד לבג"צ, אך ללא הועיל. נפסק כי הזכייה חוקית ואין מניעה בבנייה לציבור דתי ביפו.
"המכרז היה פתוח לכולם" טוען גרנק "החברה שזכתה בונה לדתיים בל הארץ – יקנעם, פרדס חנה ועוד.
לא מדובר על הכרזה – הכניסה לערבים אסורה. גם יהודים חילוניים לא יכולים לרכוש כאן דירה. הגיוני שיהיה בניין לדתיים – הם צריכים מרפסות שמש לסוכה, מעלית שבת.
יהודי דתי לא רוצה שבדירה מולו תהיה מוזיקה בשבת למשל.
ומה עם מוזיקה בשבת בבניין מולו?
"זה לא מפריע לי".
גרנק מספר שבאזור גבעת עליה גרו בעבר הרחוק סבה וסבתה של אשתו.
"יש ארבעה בתי כנסת ברדיוס של 150 מטר מהבניה המדוברת ועוד בית ספר יהודי דתי.
בגבעת עליה היו יהודים מאז הקמת המדינה. אנחנו לא באנו לשכונה ערבית נטו והקמנו התנחלות יהודית במופגן" הוא מסביר. "מעבר לכך, אם אחד הרוכשים בבניין ירצה בהמשך למכור דירה לערבי, אין שום מניעה לכך".
פני הגרעין התורני לדו-קיום
בעודנו משוחחים הוא מעיין בעיתון הארץ אליו התראיין טלפונית ומלין על הכותרת של הכתבה.
איזו כותרת היית רוצה שניתן לראיון איתך בפורטל יפו?
"פני הגרעין התורני לדו-קיום" הוא עונה.
"לדעתי, זה גם רצונו של הרוב הגדול בציבור הערבי.
לא צריך לתת לקיצוניים ורודפי כותרות להרוס את האפשרות לחיים משותפים ביחד."
תהיה מוכן להיפגש על מנהיגי הצד השני?
כן, בהחלט, אבל בפגישה מאוזנת וברוח טובה" הוא מסיים את הראיון ואץ לענות לעשרות הטלפונים והודעות הטקסט שלא הפסיקו לזרום לטלפון הנייד שלו.
סיכום זמני ומסקנות
גילינו שמדובר בקבוצה עם אידיאולוגיה, אך ללא שום עוינות מובנית או רצון וכוונה לגרש ערבים מיפו – בניגוד לשמועות ולתדמית שמנסים להצמיד להם.
הבנו שאדם דתי, מכל דת שהיא, יחיה תמיד בעולם המושגים והנתונים שלו, אשר נשלט ע"י אמונתו ומהווה את אבן היסוד המרכזית בחייו |
אז מה למדנו מהשיחה עם גרנק? למדנו שיהודים דתיים שבאו ליפו לגור ולהישאר בה, זה מצב נתון שיש ללמוד לחיות איתו בשלום.
גילינו שמדובר בקבוצה עם אידיאולוגיה, אך ללא שום עוינות מובנית או רצון וכוונה לגרש ערבים מיפו – בניגוד לשמועות ולתדמית שמנסים להצמיד להם.
הבנו שאדם דתי, מכל דת שהיא, יחיה תמיד בעולם המושגים והנתונים שלו, אשר נשלט ע"י אמונתו ומהווה את אבן היסוד המרכזית בחייו.
אין לנו ספק ששתי האוכלוסיות ביפו יכולות להמשיך ולחיות במקביל וביחד, שרק בדיאלוג בין הצדדים נוכל לכבות את האש המיותרת הזו, ואם ניתן לקיצונים לשלוט בנו, אזי נפסיד הכל.
לפיכך, אנו שבים וקוראים למנהיגי המגזר הערבי ביפו להיפגש עם אלו המכונים "מתנחלים" כדי להכיר קודם כל, ולמצוא דרכים לשכנות טובה בין אלו שלא מאמינים באותם הדברים ולא תמיד חושבים באותה הדרך.
והשורה התחתונה: אין שום מניעה אמיתית להידבר, להבין ולחיות בטוב ביחד.
וכי איזו ברירה אחרת יש לנו, אחרי הכל?
|
מאת: עורך פורטל יפו
