בשקט, בשקט, במרחק פסיעה צפונית לשוק הפשפשים העמוס לעייפה במבקרים ובחנויות, הולך ומתפתח מתחם יפואי חדש ומבטיח המכונה "השוק היווני".

השם שאול מבעלי השטח; הכנסייה היוונית שמכרה אותו לא מכבר לחברה נדל"נית.

17 ציירים, בעלי גלריות, צורפים, יוצרי בובות, גלשנים ודומיהם, כבר הימרו על הפוטנציאל 
המסחרי של הקרקע הבתולית כאן, המאוכלסת ברובה, עדיין, בבעלי מלאכה מהדור הישן הנפוצים כל-כך באזור: ציוד מטבחים, מזגנים לרכב, פרזול ועוד.

גם רותי ברכר, 57, שמתגוררת היום בתל אביב, אבל מתגעגעת ליפו בה נולדה וגדלה, הצטרפה להימור ולפני כחודשיים פתחה חנות מקסימה במתחם החדש: "במעגל - חפצים עם סיפורים". חנות המשתלבת בטבעיות במהפך המסחרי באזור.

רותי, גמלאית ממשרד החינוך עם ותק של שלושים שנה, גילתה ששמרטפות על הנכדים וקפה עם חברות לא יצליחו למלא את החלל הריק שיצרה הפרישה, והחליטה להגשים חלום נעורים ולשלב אמנות, מפגש עם אנשים מעניינים וסיפורים מרתקים.

"כשחיפשתי קריירה בגיל 20, רציתי ללמוד בשנקר עיצוב אופנה בדומה לאבא שלי", היא מספרת בחן כובש. "אבל אימא אמרה לי 'תהיי פרקטית, למדי הוראה, זה מקצוע טוב לאמהות'. 30 שנה עשיתי מה שאימא שלי אמרה", היא ממשיכה בחיוך, "אבל החלום לעסוק באמנות ויצירה נשאר".

חלל קטן ומסביר פנים מקדם את פניי. במרחב מפוזרים חפצים שונים שעושים חשק לגעת ומהר מאוד גם לקחת הביתה. 

כל חפץ גורר סיפור מעניין שרותי מספרת עם הרבה רגש. בפינה אחת אני מבחינה בסלים יפהפיים עם אג'נדה ירוקה שהכין צוללן מצמיגי סירות ששלה מהכנרת, ורהיטים מעץ ושלבי תריס, שניהם ממוחזרים. 

מרחק פסיעה מהם מוצבת מסגרת ליצירות הזאטוטים מהגן + מגרת אחסון צמודה, אותם מכינים עם הרבה אהבה אנשים עם מוגבלויות שונות וסלי קש שנקלעים על ידי נשים מכפר מנדה, שמנסות לצאת ממעגל העוני. 

גם לאמני גיל הזהב יש מקום של כבוד בחנות, ואמנים רבים שזוהי קריירה לאחר הפנסיה שלהם מציגים את יצירותיהם בחלל המחבק.

"כן, כמובן. כשהגיתי את החנות, לא רציתי לפתוח חנות שמציעה מוצרים מפס ייצור המוני וחסר ייחוד. על אף שגם לחנויות כאלה יש כמובן מקום בתרבות הצריכה, וגם אני מבקרת שם מדי פעם. הקונספט שאני מקפידה עליו הוא מוצרים עם מסר חברתי ואקולוגי. בנוסף, כל פריט בחנות הוא יחיד במינו. אין שניים זהים".

 

גם מוצרי הקוסמטיקה בחנות מתהדרים בתווית ייחודית ורותי מקדמת בדרכה הצנועה דו-קיום גם בין כותלי החנות. על אותו המדף ניצבים סבונים המיוצרים משמן זית על ידי עבד המתגורר בכפר בסמוך לירושלים, שגדר ההפרדה סיפחה אליה את מטע הזיתים שלו, וכן סבונים של מיכל; ישראלית המייצרת גם היא קוסמטיקה מחומרים טבעיים.

 

בפינת החדר ניצב מטבח נקי ומזמין: כוסות חרס מעוטרות, עוגיות, קפה, תה, והמבקרים בחנות מוזמנים להתכבד. זוג תועה שהגיע לראות דירה באזור, מבחין בחנות המזמינה ולא עומד בפיתוי. הם משוטטים ארוכות בין המדפים ורותי מסבירה בסבלנות על כל מוצר.

 

"באתי ליפו מתוך תחושת שליחות", היא אומרת ברצינות ובכוונה. "נולדתי וגדלתי כאן, אני אוהבת את האווירה, הארכיטקטורה ואת ההתפתחות המבורכת של העיר בשנים האחרונות. יש תכלית להגעה שלי לכאן ואני רוצה להשתלב ולהפוך לחלק מההוויה המקומית".

"אני מתכננת סדנות למבוגרים וילדים בשם 'שיר, סיפור ויצירה'. בקיץ כבר עשיתי פיילוט מוצלח לילדים  בנושא מחזור: בחלק הראשון ניגנה חלילנית, לאחר מכן, הקראתי להם סיפור שבעקבותיו הילדים ציירו ציורים. עלות הסדנה 30 שקלים לילד".

 

עוד מתכננת רותי ערבים למבוגרים בהם יוזמן סופר למפגש ויתקיים דיון על אחד מספריו.

בחנות קיימת בנוסף גם קומת גלריה, ובה נמכרים בגדים מיד שנייה, כריות וראנרים אותם תופרת רותי בכישרון רב ובהשראת המספריים שהוריש לה אביה, חייט מומחה לעניבות.

כשאני רומזת בעדינות שהמחירים של המוצרים לא זולים, רותי לא מתנצלת אלא מסבירה: "מדובר ב'פיסס' המיוצרים בעבודת יד ואין שני להם. מלבד זאת, כל אחד יכול למצוא משהו בחנות לפי כיסו ויכולתו, כאשר המחירים נעים בין חמישה שקלים לפריט הזול ביותר ועד ל-1600 שקלים לפסלים מרהיבים, שהם הפריטים היקרים ביותר בחנות. לפעמים מספיק פריט מיוחד אחד, כדי להוסיף אווירה ולשנות את מראה הבית".

בקרוב מתוכננות באזור מסיבות רחוב עליזות שיאורגנו על ידי רותי ושאר הסוחרים במתחם.

 

שווה, ולו בגלל הסיפורים המרתקים שמאחורי החפצים, שקצרה היריעה מלהעלותם כאן.

לפרטים על גלריית במעגל - לחצו כאן