|
אחמד משהראוי נפרד במכתב מרגש מהמזכירה שלו הצעירה אתי מליק שנעלמה לו כך באמצע היום
15.03.2010
אתי יקרה,
שלא כהרגלי הלכתי אתמול לישון מוקדם בערב.
ב-23:42 קיבלתי טלפון מבעלך ובו הוא מודיע לי בתדהמה כי :
"אתי אשתי נפטרה,תודיע לכל מי שצריך"...
לקח לי הרבה מאוד דקות להבין שאני לא בחלום,שזה אמיתי,אפילו לא הספקתי לשאול מה קרה ? איך קרה ?
פחדתי להתקשר לחברותיי לסיעה.המוח סירב להאמין.חששתי לשלוח הודעה שמא זה לא אמיתי,שמא זה חלום רע,איך יכול להיות? היום דיברנו בטלפון יותר מעשרים פעם.התקשרתי בחצות למיטל להבי,ביקשתי ממנה,תתקשרי למשפחה תוודאי שאני לא חולם.
מיטל חזרה אליי וסיפרה על התקפת אסטמה,על אמבולנס שלקח לו עשרים דקות להגיע....
היו לי היום מספר פגישות עבודה ב"חלמיש".כולם עסקו בדיור ציבורי של משפחות ערביות.
כל כך שמחת כשבישרתי לך כי נמצאו סוף סוף פתרונות דיור עבור הבן של ס. חולה הסרטן ועבור ב. קטוע הרגל.כל כך התלהבת להתקשר ולהודיע למשפחות. אתי יקרה,אני מבקש ממך סליחה.
סליחה אישה יקרה,
סליחה אם גרמתי לך צער אי פעם,
סליחה שלא אמרתי לך שאני מאוד מעריך אותך. |
אתי יקרה,
היו לנו עליות וירידות ביחסים בינינו.דווקא בתקופה האחרונה,בהתערבות אלוהית,
לקחתי החלטה אישית שאני רוצה לשפר כמה שאפשר את היחסים בינינו.
החלטתי בהחלטה פנימית שלא שיתפתי בה אף אחד שאני רוצה לשמור עלייך כמה שאפשר.
חששתי שמא אם אני אודיע,משהו ישתבש.פחדתי מעין רעה,ביקשתי לעצמי זמן.
אפילו לא הספקתי להודיע לך.
ראיתי איך הכנת את הכיבוד עבור התלמידים הערביים בכזה חום.
כל כך שמחת כשצילמתי אותך מכינה את הכיבוד...
מי חשב שזו תהיה התמונה האחרונה ???
 אתי מליק במליאת העריה
אתי יקרה,אני מבקש ממך סליחה.
סליחה אישה יקרה,
סליחה אם גרמתי לך צער אי פעם,
סליחה שלא אמרתי לך שאני מאוד מעריך אותך.
בקשר האנושי שלך עם אנשים היה משהו מיוחד,משהו שקשור לחיוך,משהו שקשור לשירות.
עובדה כולם אהבו אותך.כל מי שעבר במסדרון היה נכנס לומר לך שלום.כולם קראו לך מתוקה.
בתחילת דרכנו הזהרתי אותך: "את הולכת לעבוד גם עם אוכלוסייה ערבית,אוכלוסייה רגישה ולא קלה".
ענית לי בלי היסוס:"בכיף ובשמחה".יעידו על היחס החם שלך מאות המשפחות הערביות בהם טיפלנו.אני אפילו לא יודע איך אני הולך לספר להם את הבשורה הקשה.
אני חושב על הבן שלך שכה זקוק לך ואת לא תהיי שם ואני לא מאמין.
אני חושב על המשפחה שלך שכה זקוקה לך...
בשמם של כל אלה שעזרת להם וטיפלת בהם באהבה,בשמם של תושבי תל אביב יפו,
אני מבקש להודות לך מקרב לב.תודה.
יהי זכרך ברוך.
משהראוי אחמד
חבר מועצה
נ.ב.
גם עכשיו בשעה 03:00 בבוקר,לפני שאני שולח את פנייתי האחרונה אלייך,אני עדיין חושב שאני חולם.
השבעה בבית משפחת מליק: רח' קהילת קנדה 10 פינת שד י-ם 209 יפו
|
מאת: אחמד משהראוי
