פניתי למר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב יפו, בבקשה דחופה לעכב ביצוע צו הריסה מנהלי, האמור להתבצע מייד בתחילת השבוע הזה, לגביו נדחתה בקשה לעיכוב ביצוע ע"י ביהמ"ש, וזאת כמחווה של רצון טוב וכראוי ומתבקש בנסיבות העניין.
ראש העירייה הוא הכתובת האחרונה שיכולה למנוע סילוק משפחה מביתה והפיכתה לנטל על רשויות הרווחה.

המדובר בבניה ללא היתר, באזור המיועד מזה שנים רבות לפינוי בינוי, בו לא ניתנים היתרי בנייה ולא מקודמת תב"ע.

 

מר מוסא דכה היפואי נשוי +2, הינו תושב השטח ביפו הקרוי פרדס דכה.
על רקע מצוקת הדיור של משפחתו בנה מוסא דירת מגורים, כקומה נוספת על גג בית הוריו, בשנת 2001 .

כבר בשנת 2001 נחתם צו הריסה מנהלי להריסת הדירה,

מאז ולאורך עשר שנים, נדון הנושא במספר ערכאות משפטיות, כאשר זו הופכת החלטה של זו.

באחת הערכאות בבית המשפט המחוזי נקבע כדלקמן:

 

"העירייה עוסקת בהכנת תכנית בינוי – פינוי בשכונת פרדס דכה ביפו מזה למעלה מעשר שנים ... העירייה אינה דנה בבקשות להיתרי בנייה לאור החשש שמא לא יתאמו ההיתרים את התכנית העתידית  ... בפועל במשך למעלה מעשור, תושבי פרדס דכה, בכללם משפחת מוסא דכה, אינם יכולים לממש או לנצל את רכושם כדין".

 

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 4.2.08 בתיק עפ"א בשנת 2008 התקבל ערעורו של מוסא על פסק דינו של של בית המשפט לעניינים מקומיים והוחלט שלא לבצע צו הריסה בדירה שבנה שלא כדין, עד שיתאפשר לו להגיש בקשה להיתר בניה.
בית המשפט לעניינים מקומיים אישר את ביצוע ההריסה של המבנה, אולם סייג את החלטתו וקבע כי לא תבוצע ההריסה אם יתקבל היתר בנייה.
אולם בהעדר תב"ע מאושרת כדין לא היתה למר מוסא דכה כל אפשרות להגיש בקשה להיתר בהיעדר תכנית.

הועדה המקומית לתכנון ובנייה לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי לעכב את ההריסה, ולכן הגישה ערעור לבית המשפט העליון.בהחלטתו מיום 22.11.09 ביטל ביהמ"ש העליון את החלטת המחוזי, דהיינו בוטל עיכוב הביצוע וניתן אור ירוק לביצוע ההריסה.
במסגרת פסק הדין ביקש ביהמ"ש שהעתק ממנו יועבר למבקר המדינה עקב התנהלות בלתי תקינה של הרשות.

כמובן שאם ביהמ"ש מצא לנכון להעביר החלטתו למבקר המדינה, הרי שחש כי המצב המשפטי מוביל לתוצאה אבסורדית שהשכל הישר לא יכול לחיות עימה בשלום.
ביהמ"ש העליון מצא טעם לפגם בכך שהליכי הבינוי פינוי מתארכים יתר על המידה ובינתיים צרכי מחייה בסיסיים של אוכלוסייה מחולשת נמנעים.
ביהמ"ש קבע כי:

 

"משהחזיקה הרשות שכונה שלמה כבני ערובה ואינה מסיימת את הכנת התשתית ...נפגע שלטון החוק מפעולות הרשות, הפועלת בחוסר תום לב ובהיעדר הגינות...השכל הישר מתקומם כנגד הימשכותם של הליכי תכנון וביצוע במשך שנים כה רבות (התכנית הבסיסית היא משנת 1996, כזכור), וייתכן שגם מבקר המדינה ראוי שישקול בדיקה מצידו".

 

טענתי בפני ראש העירייה כי בנסיבות אלה מן הראוי לעכב הליכי ההריסה ולאמץ החלטת בית המשפט המחוזי, ולמרות שמבחינה משפטית מוסמכת העירייה לבצע ההריסה עם ביטול ההחלטה ע"י החלטת בית המשפט העליון בערעור שהגישה העירייה בדבר עיכוב הביצוע, נכון וראוי לקבל החלטה עירונית המתחשבת בנסיבות.

 

חשוב לציין, כי העירייה כבר מצאה את הפתרון הראוי בבעיה דומה, במסגרת התמודדותה עם הבניה בכפר שלם, מתוך הבנה וסובלנות כלפי המתגוררים באזורי בינוי פינוי, בעודם ממתינים להגעה להסדר לפינויים.
אני סבור כי המקרה דנן מצדיק התמודדות דומה, דהיינו: אכיפה סבלנית והמתנה עם ביצוע צו ההריסה, ולו עד להגעה להסדר פינוי בינוי ראוי.

 

נמשיך ונעדכן אתכם לגבי ההריסה המתוכננת למחר, יום ב'.