כשהתחלתי לכהן כחבר מועצה בעיריית תל אביב יפו, הבטחתי לעצמי שאני הולך לטפל בבעיות היומיומיות של האיש הקטן, בצרות שלו ואפילו בביוב שלו.

כשאמרתי את זה לא חשבתי עד כמה נושא הביוב הולך להיצמד אליי, אך מתברר שהוא עולה שוב ושוב.

הכל התחיל בפנייתו של מר גרייס ווטפה שפנה אליי בבקשה לעזרה.

הוא סיפר על כך שקיבל הודעה דרך הבנק שלו על עיקול שבוצע בחשבונו ע"ס 990.00 ₪.

כשבירר בבנק מי ביצע את העיקול, נאמר לו כי מדובר בעיריית תל אביב-יפו.

כשפנה לעירייה טלפונית נאמר לו משדובר בפיצוץ בצנרת וקנס שקיבל בעקבותיו.

גרייס ווטפה מתגורר בשדרות ירושלים 48 ביפו. הוא גר במתחם שיש בו ארבעה בלוקים צמודים, עם ארבע כניסות שונות, בהן גרים סך הכול  52 משפחות.

 

לדבריו, נאמר לו בעירייה שהתראות נשלחו לכל הדיירים, על פיצוץ בצנרת שהיה בחודש אפריל 2009 בתחומי הבניין בו הוא מתגורר. בעקבות אותו פיצוץ שלחה העירייה פעמיים התראות לכל הדיירים ומשלא היתה היענות של מהתושבים ותיקון של הפיצוץ, תיקנה העירייה בעצמה ושלחה קנסות לכל 52 המשפחות, ע"ס 430.00 ₪ לכל משפחה.

גירייס סיפר שהוא כלל לא היה מודע לפיצוץ וגם לא להתראות, אחרת מה היה יותר פשוט בשבילו,שהרי הוא בעצמו אינסטלאטור והוא היה מתקן את התקלה במקום.

 

הסיפור נשמע באוזניי מוזר וגם ההשתלשלות.

התחילה מסכת התכתבות ארוכה שלי עם הרבה מאוד גורמים בתוך העירייה, בניסיון להבין את ההיגיון. אני מודה - נמשכתי אל תוך הסיפור וככל שהדרך הייתה יותר קשה, כן התעקשות שלי התחזקה. עוד אני מטפל במשפחת ווטפה ופנתה אליי משפחה נוספת, עם מקרה דומה ברחוב שבטי ישראל 15.

 

היה ברור שמשהו פגום בהתנהלות ובכלל במדיניות שנוקטת בה העירייה.

עירבתי את לשכת המנכ"ל מנחם לייבה, עם סימני השאלה הרבים שצצו.

לזכותו ייאמר שלשכתו לא חסכה מאמץ ועקבה אישית אחרי כל ההתנהלות. היא אף שלחה מנהלים לשטח לעשות בדיקות חוזרות.

 

לאחר התכתובות הארוכה, קיבלתי ביום חמישי בערב את התשובה לה ייחלתי, החלטה שחשבתי שראוי היה שהעירייה תקבל: ביטול כל 52 הקנסות וכן ביטול כל הליכי האכיפה, נגד כל המשפחות המתגוררות בשדרות י-ם 48.

 

מגיעה כאן מילת הערכה חמה לכל אלה שפעלו למען עשיית צדק - החל ממנכ"ל העירייה ועד אחרון הפקידים. כפי שכתבתי למנכ"ל, אני גאה להיות חלק מעירייה שיודעת להודות בטעויות ולתקן אותם.