נאדיה חילו, חברת כנסת לשעבר, בעלת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, כיהנה כחברה בכנסת ה-17 מטעם מפלגת העבודה, ובעבר שימשה כמנהלת היחידה הארצית למעמד האישה במרכז השלטון המקומי, וכסגנית יו"ר ’נעמת ישראל’ לנושא דו-קיום.
במהלך השנים מילאה חילו, שורה של תפקידים ציבוריים נוספים בהם עסקה בקידום הרווחה, החינוך, הצדק החברתי ושילוב האוכלוסייה הערבית בחברה הישראלית למען דו-קיום וחיים משותפים. בתקופת היותה חברת-הכנסת הערבייה–הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת, כיהנה חילו כיושבת ראש הוועדה לזכויות הילד וכחברה בוועדות הכנסת השונות, ביניהן ועדת הכנסת, ממלאת מקום יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים, הוועדה לפניות הציבור, וכן כרכזת סיעתית ב-ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וכחברה בוועדת משנה למאבק בסחר בנשים ובשדולה לצמצום פערים חברתיים.
במהלך מבצע צוק איתן ביקשנו מהגב' נאדיה חילו לשלוח מסר לתושבי יפו, וזו היתה תגובתה:
"מבחינתי, יפו מהווה מקום של חיים משותפים, וזה הרבה יותר עמוק מהמושג 'דו -קיום'. זה קיום יומיומי ממשי של חיים ביחד ושל ניהול מערכת חיים מלאה של יהודים וערבים זה לצד זה. בימים מתוחים אלה כמובן שאנחנו נדרשים להמשיך ולשמר את מערך החיים הזה ולשמור עליו.
יפו באופן טבעי מושפעת מהאווירה הארצית והבינלאומית, ולכן אנחנו תושבי יפו על אחת כמה וכמה צריכים בימים אלה לשמור על קו שמאחד אותנו במקום הזה ולבלום את ה"עליהום" שמתעורר מסביב מכל כיוון.
יפו מאז ומתמיד מהווה סמל של חיים משותפים בין ערבים ויהודים, נוצרים ומוסלמים ואנחנו צריכים לשמור על המרקם הזה. בימים שכאלה זה מצריך גיוס כוחות נפשיים והשקעה. אנחנו לא ניתן שמישהו יערער לנו את מרקם החיים המשותפים.
אני מאמינה בכח האנושי של הטוב, מאמינה בדרך הומאנית ולא בכח הרוע. אנחנו כאן בתקופת מבחן במובן מסוים, ואני מודה שיש לי רגעים של אכזבה וקושי, אבל אני שומרת על אופטימיות ותקווה.
זה לא מסע/משא קל, לשמור על השליחות המשותפת של חיים משותפים בימים אלה. השליחות הזו מותקפת עכשיו, ואנחנו צריכים להתגבר על הקושי ולהמשיך בה. לא רק מהאספקט של יהודים וערבים, אלא מבחינת שמירת מוסר אנושי באשר הוא, ואני ממש לא רוצה להיכנס כאן לפוליטיקה, אני מדברת מתוך ליבי, כאדם שמאמין ברוח האדם ובדרך הומאנית.
יש כאן שליחות לשמור על השפיות. אני פונה מכאן גם לחבריי היהודים לא להיכנע לקריאות הקשות ולקריאות החרם על עסקים ערביים, להפסיק עם זה מיד ולא להיסחף למסרים קיצוניים או חלילה למהלכים אלימים. צריך לעצור את ההתלהמות ואת ה"טרזניות" המתלקחת.
נדיה חילו: "אני תקווה שהמצב יבוא על פתרונו מהר ככל שניתן. אני קוראת בזעקה אמיתית: מספיק,חאלאס, תנו לחיות! אנחנו עייפים, אנחנו כולנו רוצים לחיות ולחזור לשיגרת חיים נורמאלית, מספיק עם שפיכות הדמים. בואו נחזור לחיים תקינים".
צריך לשמור על דיאלוג שפוי של שני הצדדים ולאפשר לשני הצדדים להביע את כאבם בדרך מכובדת וסובלנית. לדיאלוג כזה דרוש שיתוף פעולה משני הצדדים. אני משתוקקת לחזור לשיגרת החיים השפויה עבור כולנו".
- טיל שמגיע מעזה הרי לא מבחין בין יהודי/ערבי/בדואי/דרוזי איזה מסר היית רוצה להעביר בהקשר הזה למנהיגים ולאזרחים - בישראל ובעזה?
נדיה חילו: "במאמר שלי שפורסם בערוץ I.24 כתבתי שהעורף מבחין בין אוכלוסייה ערבית/יהודית/בדואית, אבל שהטיל שתוקף אותנו לא עושה שום הבחנות בינינו.
אנחנו חשופים כאן בין הפטיש לסדן. גם בהתייחסות לאותם שטחים בהם נופלים הטילים המכונים "שטחים פתוחים" - הם לא תמיד 'פתוחים'...אני מלמדת במכללת "ספיר" בנגב, ויש לי סטודנטית בדואית, שטיל נפל ממש בקרבת מקום מגוריה.
היא שוחחה איתי בחשש ובכאב גדול על העובדה שהם שם בנגב מתגוררים בשטחים לא מוגנים ו"חשופים בצריח" אל מול הטילים. אני מקווה שישראל תדע לדאוג גם להם ובהקדם. הטילים הם איום על כולנו, ללא הבדל לאום-דת-צבע-מין.
אני תקווה שהמצב יבוא על פתרונו מהר ככל שניתן. אני קוראת בזעקה אמיתית: מספיק,חאלאס, תנו לחיות! אנחנו עייפים, אנחנו כולנו רוצים לחיות ולחזור לשיגרת חיים נורמאלית, מספיק עם שפיכות הדמים. בואו נחזור לחיים תקינים".
מאת: מערכת הפורטל
