|
ימי 'צוק איתן' – פורטל יפו מתגייס לחיזוק מודל החיים המשותפים של יהודים וערבים בישראל
גבי קריסטו: "אני לא אוהב את המושג דו-קיום. אנחנו כאן ביפו בקיום.
אנחנו קיימים כאן וחיים כאן ביחד יהודים וערבים בקיום משותף הכי יפה בעולם."
|
בימים רגישים אלה שבמהלכם ישראל נמצאת במערכה בעזה, צוות פורטל יפו ורשת נדל"ן הים התיכון בניהולו של אריה שפר מבקשים להשמיע את הקול האזרחי השפוי, הקול שמבקש לשמור על מרקם החיים המשותפים של יהודים וערבים בישראל, כפי שיפו יודעת לטפח מזה שנים ארוכות, אותה יפו אשר לאורך שנים מהווה סמל לדו-קיום ולחיים משותפים ואשר בימים אלה נשמח שמקרב תושביה תצא בת-קול ותעביר מסר של שותפות לדרך ותתפור עוד חוט מקשר ל'ריקמה האנושית' הישראלית היפה והכל כך מורכבת.
אנו כואבים אובדן חיים אזרחיים בכל צד ומקווים שיחזרו אלינו הימים השקטים במהירה. פנינו למספר אנשי ציבור ודמויות מרכזיות ביפו וביקשנו שיספרו לנו את אשר על ליבם בימים אלה.
בשוך הקרבות כולנו נצטרך להמשיך לחיות כאן ביחד
שמחנו לשמוע מילות עידוד חמות מפיו של כבוד הרב מאיר אזרי, הרב הראשי של התנועה ליהדות מתקדמת –התנועה הרפורמית, המפעילה את מרכז משכנות רות דניאל ביפו (ואת 'בית דניאל' בתל אביב)
- כרב הראשי של קהילת בית דניאל, אשר מרכז שלה ממוקם גם ביפו, מה יש לך לומר לגבי יפו כמקום של דו-קיום ערבי-יהודי ומהי התייחסותך לגבי שמירה על אופיו של החיבור הזה גם בימים הרגישים הללו?
הרב מאיר אזרי: "הנסיבות של היום מצערות אותי. מצער אותי שבמקום להפוך את נווה המדבר בו חיו בני אברהם, ילדי שרה והגר במשותף ,במקום להפוך אותו לגן-עדן, ישנם הרבה מצאצאיהם אשר זורעים הרס ושנאה ומצליחים לפתוח עלינו מחדש את שערי הגהינום. אני הגעתי ליפו לפני עשור עם יוזמת הקמתו של מרכז משכנות רות דניאל מתוך אהבה רבה ליפו, להיסטוריה שלה, לעבר שלה ומתוך אמונה רבה בעתיד שלה כמקום בו מתנהלים חיים משותפים.
 הרב מאיר אזרי
אז בכלל לא חשבו על יפו כעל מקום שכדאי להפעיל בו מלון בוטיק ומרכז תרבות יהודי מקומי, אבל לי היה חזון ברור, ובזמנו ראשי העיר רוני מילוא ורון חולדאי העצימו את החזון הזה בהבנתם את הפוטנציאל של יפו. היום מצער אותי לראות שדווקא בתקופה שבה יפו כל-כך משגשגת תרבותית, תיירותית ומהווה סמל למרקם תרבותי שוקק חיים של יהודים-ערבים-נוצרים-מוסלמים וגלי תיירים מכל העולם פוקדים אותה, אנחנו עדים לגלי אש ולגלי שנאה. אלו מהלומות כואבות לכל שדרות הציבור מכל צידי המתרס.
זו לא פגיעה רק בגוף ובנפש, זה ניסיון לפגיעה בסיכוי לשלום ולחיים משותפים.
אזעקה וטילים שמאיימים על שוק הפישפשים ביפו מאיימים על כל תושבי יפו וגורמים לירידה בתיירות ופוגעים בעסקים של ערבים ויהודים כאחד. זה מסב נזק לקונספציה שאומרת ומוכיחה בפועל שאפשר לחיות יחד בשלום. מעבר לזה, מה שקורה עכשיו זה אסון למזרח התיכון, זה מעבר למשבר מקומי. והתשלום כבד.
דם הילדים, החיילים שלנו, ודם הילדים שבצד שלהם. כשמתחילים 'לשמוע את השמות' וכשהם מקבלים פנים, זה כואב הרבה יותר. בתקופות של מלחמה בכלל תמיד עולים וצפים הקולות הקיצוניים. לי חשוב להדגיש שהרי בכל מקרה ובשוך הקרבות כולנו נצטרך להמשיך לחיות כאן ביחד: ערבים ויהודים, ימין ושמאל, ימין קיצוני ושמאל קיצוני. המסר החשוב הוא שצריך למצוא את האור שיאיר על כל קבוצות האוכלוסייה ושכל קולות ההסתה יידומו".
איזה מסר בפועל חשוב לך להעביר לציבור, גם בתור איש דת, בהיותך רב יהודי?
הרב מאיר אזרי: "היהדות הרפורמית נקראת 'התנועה ליהדות מתקדמת', וכשמה כן היא. תפיסתנו מתפתחת ומתעדכנת במרחב האנושי המגוון. אנחנו בעד פלורליזם. יש מקום לכולם.
כשמלחמה פורצת וכוחות הרשע צפים, כמו בימים שאנחנו חווים, ביהדות קוראים לזה "שעה של הסתר פנים" - כלומר, שאלוהים כביכול איננו נוכח בגלוי ושאנחנו במבחן. זו שעתם של המנהיגים ושל אנשי הדת, להביא את האור ואת כוחות האמונה באדם ובטוב האנושי. לחתור אל התקווה והאור, למרות הקשיים. כשם שתפקידו של החייל להילחם ותפקידו של המדינאי לחתור להסכם מדיני ולשלום, כך תפקידו של איש הדת ואיש הרוח להעלות על נס את האמונה באדם, דווקא במקום שבו כוחות האופל והחושך תוקפים.
לקהילת 'בית דניאל' ביפו יש קשר פורה עם אנשי דת מקומיים נוצרים ומוסלמים. אנחנו מכבדים אלה את עולמם של אלה, ב'פסח' האחרון, למשל, הם באו לחגוג איתנו את ה'מימונה'. כולנו ביחד במאבק משותף נגד הניסיון לפגוע במרקם החיים התקין ובמאמץ לכוון לערכים, לחינוך ולחיי קהילה בריאים ומכבדי כל אדם באשר הוא".
לא להיכנע לקריאות הקשות ולקריאות החרם על עסקים ערביים
נדיה חילו, אשת ציבור המתגוררת ביפו, חברת כנסת לשעבר, מתייחסת להלכי הרוח בתקופה הנוכחית.
- מה יש לך לומר על יפו כעל מקום של דו-קיום ,של ביחד – ובדגש על המסר החיובי ההומאני דווקא בימים לא פשוטים אלה?
איזה מסר יש לך לומר גם לקולות הקיצוניים מימין ומשמאל, הן מצד יהודים והן מצד ערבים, איזשהו מסר להרגעת ה"רוחות"?
נדיה חילו: "מבחינתי, יפו מהווה מקום של חיים משותפים, וזה הרבה יותר עמוק מהמושג 'דו -קיום'. זה קיום יומיומי ממשי של חיים ביחד ושל ניהול מערכת חיים מלאה של יהודים וערבים זה לצד זה. בימים מתוחים אלה כמובן שאנחנו נדרשים להמשיך ולשמר את מערך החיים הזה ולשמור עליו.  נדיה חילו
יפו באופן טבעי מושפעת מהאווירה הארצית והבינלאומית, ולכן אנחנו תושבי יפו על אחת כמה וכמה צריכים בימים אלה לשמור על קו שמאחד אותנו במקום הזה ולבלום את ה"עליהום" שמתעורר מסביב מכל כיוון.
יפו מאז ומתמיד מהווה סמל של חיים משותפים בין ערבים ויהודים, נוצרים ומוסלמים ואנחנו צריכים לשמור על המרקם הזה. בימים שכאלה זה מצריך גיוס כוחות נפשיים והשקעה. אנחנו לא ניתן שמישהו יערער לנו את מרקם החיים המשותפים.
אני מאמינה בכח האנושי של הטוב, מאמינה בדרך הומאנית ולא בכח הרוע. אנחנו כאן בתקופת מבחן במובן מסוים, ואני מודה שיש לי רגעים של אכזבה וקושי, אבל אני שומרת על אופטימיות ותקווה.
זה לא מסע/משא קל, לשמור על השליחות המשותפת של חיים משותפים בימים אלה. השליחות הזו מותקפת עכשיו, ואנחנו צריכים להתגבר על הקושי ולהמשיך בה. לא רק מהאספקט של יהודים וערבים, אלא מבחינת שמירת מוסר אנושי באשר הוא, ואני ממש לא רוצה להיכנס כאן לפוליטיקה, אני מדברת מתוך ליבי, כאדם שמאמין ברוח האדם ובדרך הומאנית.
יש כאן שליחות לשמור על השפיות. אני פונה מכאן גם לחבריי היהודים לא להיכנע לקריאות הקשות ולקריאות החרם על עסקים ערביים, להפסיק עם זה מיד ולא להיסחף למסרים קיצוניים או חלילה למהלכים אלימים. צריך לעצור את ההתלהמות ואת ה"טרזניות" המתלקחת.
| נדיה חילו: "אני תקווה שהמצב יבוא על פתרונו מהר ככל שניתן. אני קוראת בזעקה אמיתית: מספיק,חאלאס, תנו לחיות! אנחנו עייפים, אנחנו כולנו רוצים לחיות ולחזור לשיגרת חיים נורמאלית, מספיק עם שפיכות הדמים. בואו נחזור לחיים תקינים". |
צריך לשמור על דיאלוג שפוי של שני הצדדים ולאפשר לשני הצדדים להביע את כאבם בדרך מכובדת וסובלנית. לדיאלוג כזה דרוש שיתוף פעולה משני הצדדים. אני משתוקקת לחזור לשיגרת החיים השפויה עבור כולנו".
- טיל שמגיע מעזה הרי לא מבחין בין יהודי/ערבי/בדואי/דרוזי
איזה מסר היית רוצה להעביר בהקשר הזה למנהיגים ולאזרחים - בישראל ובעזה?
נדיה חילו: "במאמר שלי שפורסם בערוץ I.24 כתבתי שהעורף מבחין בין אוכלוסייה ערבית/יהודית/בדואית, אבל שהטיל שתוקף אותנו לא עושה שום הבחנות בינינו.
אנחנו חשופים כאן בין הפטיש לסדן. גם בהתייחסות לאותם שטחים בהם נופלים הטילים המכונים "שטחים פתוחים" - הם לא תמיד 'פתוחים'...אני מלמדת במכללת "ספיר" בנגב, ויש לי סטודנטית בדואית, שטיל נפל ממש בקרבת מקום מגוריה.
היא שוחחה איתי בחשש ובכאב גדול על העובדה שהם שם בנגב מתגוררים בשטחים לא מוגנים ו"חשופים בצריח" אל מול הטילים. אני מקווה שישראל תדע לדאוג גם להם ובהקדם. הטילים הם איום על כולנו, ללא הבדל לאום-דת-צבע-מין.
אני תקווה שהמצב יבוא על פתרונו מהר ככל שניתן. אני קוראת בזעקה אמיתית: מספיק,חאלאס, תנו לחיות! אנחנו עייפים, אנחנו כולנו רוצים לחיות ולחזור לשיגרת חיים נורמאלית, מספיק עם שפיכות הדמים. בואו נחזור לחיים תקינים".
גבי קריסטו, איש עסקים יפואי, בכיר בכנסייה היוונית- אורתודוכסית
ופעיל במפלגת העבודה:
- מה יש לך לומר על יפו כעל מקום של דו-קיום ,של ביחד
ומהו המסר החיובי שתרצה להעביר דווקא בימים לא פשוטים אלה?
"אני לא אוהב את המושג דו-קיום. אנחנו כאן ביפו בקיום.
אנחנו קיימים כאן וחיים כאן ביחד יהודים וערבים בקיום משותף הכי יפה בעולם.
יפו כאן עוד לפני תל אביב, יותר מארבעת אלפים שנה, יש כאן היסטוריה משותפת עתיקה. היום אנחנו כאן ביחד באותה מדינה, יהודים וערבים ובני כל העדות והדתות שומרים על החוקים של המדינה. בימים אלה הכאב הוא דו-צדדי. הדאגה היא לילדים של כולנו ואני רוצה שכבר יהיה טוב ויהיה שקט לכולם".
"אין לנו ארץ אחרת ואין לנו עיר אחרת"
אחמד משהראוי, תושב יפו וחבר מועצת העיר תל אביב לשעבר
מתייחס לימים הקשים שעוברים על כולנו ודבריו נוגעים ללב ולתשומת הלב של כולנו
"אין לנו ארץ אחרת ואין לנו עיר אחרת" , כך הוא אומר בדבריו המרגשים:
 אחמד משהראויאחמד משהראוי: "ימים מאוד קשים עוברים על מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל ובעולם. אנחנו נאלצים לעבור תקופת מבחן קשה, עד שלא פעם אתה שואל את עצמך 'האם נותרו לנו עוד כוחות'...'האם לא עדיף לברוח מכאן לפחות בשביל להציל את הילדים שלנו'...אבל אז אתה אומר לעצמך: 'לאן לברוח?! הרי כל העולם משתגע, כל מדינה והמשוגעים שלה'.
אתה גם מבין בפעם המי יודע כמה שאין ברירה וחייבים להסתדר כאן וביחד. אנחנו, תושבי יפו היהודים והערבים נאלצים לעבור בימים אלה מבחן מורכב ורגיש שכמו בודק את היכולת שלנו להתגבר על המתחים הקשים שפוקדים את חיינו המשותפים.
בכל העימותים ובכל המלחמות שהיו עד היום אני אישית לא זוכר תקופה כה קשה שבאה עלינו כפי שזו הנוכחית. זה התחיל ב-12 ביוני עם הרצח הנתעב של שלושת הנערים זיכרם לברכה גיל-עד שער נפתלי פרנקל ואייל יפרח, זה המשיך ב-2 ליולי ברצח המזעזע והנורא של הנער מוחמד אבו ח'דיר ז"ל, והשיא הגיע במלחמה הכאובה מדם שמתנהלת בימים אלה בין ישראל לחמאס בעזה.
הימים הם לא קלים עבור אף אחד מאיתנו, ומי שיאמר אחרת משקר לעצמו. יחד עם זאת, אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם, כי יחסית למקומות אחרים בארץ יפו שורדת את מרקם הקיום המשותף ומצליחה לשמור על 'חגורת הגנה' מכל התערבות חיצונית קיצונית של הסתה, כפי שאנחנו רואים עכשיו במקומות שונים לאורכה ולרוחבה של הארץ.
מאז ומתמיד יפו ידעה לשמור על הקיום המשותף והעדין בין יהודים וערבים (למרות העליות והירידות שהיו בדרך) דווקא בימים אלה, שבהם אנחנו חווים ירידה תלולה, יש לקרוא לשמירה על סובלנות. התמונות שכל אחד מאתנו בוחר להביט בהן קשות, כל אחד מסתכל בהן מהזווית שלו, וכאן נמצא המבחן .
כל אחד "דואג" לעמו, וזאת לא בושה. כל אחד מגיב בדרכו ומתוך השקפת עולמו, וגם זאת לא בושה...אלא שכל אחד צריך להבין שהוא לעולם לא יצליח למחוק את השני. אנחנו כאן, והולכים להישאר כאן ביחד ולעד. החכמה היא איך לא 'לשבור את הכלים', איך לא לפגוע בצד השני, איך לחפש ולמצוא את המשותף ולשמור עליו. אין לנו ברירה אחרת".
- מה דעתך על הדעות הנחשפות באמצעי ה'ניו-מדיה', על הקולות העולים מקרב הציבור ברשתות החברתיות, דעתך לגבי גל ההפגנות שאנחנו עדים לו לאחרונה?
אחמד משהראוי: "לפני כמה ימים התקיימה ביפו הפגנת מחאה והזדהות של ערביי יפו עם הסבל של האזרחים הפלשתינאים בעזה. בזכות התנהלות חכמה של משטרת ישראל האירוע רב המשתתפים עבר ללא תקלות. כך צריכה לתפקד דמוקרטיה.
לזכותה של משטרת ישראל ייאמר שהיא ידעה לחסום כל ניסיון של מסיתים למיניהם להתקרב ל "גן השניים" שבסביבתו התקיימה ההפגנה . גם לזכותה של עיריית תל אביב- יפו ולעומדים בראשה ייאמר שידעה לתרום את חלקה בהרגעת הרוחות. לגבי שלל הדעות הנחשפות באמצעי ה'ניו מדיה' : אני חושב שההתקדמות הטכנולוגית ואמצעי התקשורת החדשים ובעיקר הרשתות החברתיות ו"הוו'אטסאפים" למיניהם העמידה אותנו גם בפני חשיפה למסרים מסיתים וקיצוניים מכל הכיוונים.
אני מוקיע כל הסתה מכל צד וקורא לכל מי שיוצא עם איזשהו מסר במדיה כלשהי לקחת אחריות. זכותו של כל אדם להביע דעתו, אבל קיצוניות והסתה הן לא הדרך. באותו הקשר, אני רוצה גם להתייחס לעובדה שכאן ביפו עברנו לאחרונה כמה ניסיונות של גורמים מקומיים וחיצוניים לקרוא להחרמת עסקים משני הצדדים, של יהודים ושל ערבים. לשמחתי, הניסיון הזה כשל והרוב המוחלט של תושבי יפו לא התייחס לקריאות ההחרמה. לצערי, לאור המצב מורגשת ירידה גדולה במחזור העסקים ביפו, שהיא פועל יוצא של המצב הביטחוני הנוכחי בכל הארץ".
- איזה מסר מרכזי היית מעביר עכשיו לציבור ביפו ובישראל בכלל?
אחמד משהראוי: "עברנו ניסיונות ומבחנים קשים בעבר וגם במהלך הימים האחרונים ואנחנו עומדים מולם חזקים, בעיקר בזכות העובדה שתושבי יפו מבינים היטב, שאין לנו ארץ אחרת ואין לנו עיר אחרת. כל אחד מתושבי יפו נדרש לשמור על איפוק ולהתחשב בצד האחר. מותר לנו לכעוס, מותר לנו להזדהות עם הסבל של העם שלנו, ולא צריך להתבייש בזה, אבל אסור לנו לגדוע את הענף שעליו אנחנו יושבים. אסור גם לאף אחד מהצדדים בשום פנים ואופן לאפשר לגורמים חיצוניים/קיצוניים לעשות זאת.
אני בטוח שנעבור את הימים הקשים הללו כך שיפו תמשיך להוות דוגמא מובילה בארץ לחיים משותפים של יהודים וערבים, כפי שהיתה ועודנה מזה שנים רבות".
|
מאת: אלונה פלד
