מירה רז, הרבה של משכנות רות דניאל ביפו, מזמינה את כולם לחוות תפילה בקהילה הרפורמית בעיר. היא מאמינה שאחר כך לא תוכלו לעזוב כי תרגישו סוף סוף חלק אמיתי מבית הכנסת. ריאיון למי שרוצה לעשות שינוי ולהתחבר מחדש ליהדות בתקופה זאת של חגים.

"אנשים רגילים למשהו וגם אם יש משהו הרבה יותר מתאים להם, הם לא בקלות יעשו שינוי", מסבירה הרבה רז את הקושי המרכזי. "בנושא הדתי הדבר הגיע לאבסורד, כיוון שיש כאלה שמתנגדים לתנועה הרפורמית, אבל הם חילוניים גמורים. אצלם 'הדת האמיתית' היא הזרם האורתודוכסי, אבל הוא לא בשבילם. 

אנחנו אומרים: כולנו צריכים לשמור על דת ישראל, ואם אני לא מתחברת לאורח חיים אורתודוכסי, יש לי אפשרות לחיות את יהדותי בצורה שמתאימה לאורח חיי ולהשקפת עולמי ואני לא משאירה את זה לאחרים".

 

רז פעילה בתנועה הרפורמית כבר משנת 1989 והייתה ממקימות הקהילה הרפורמית של פתח תקווה. היא בוגרת תואר ראשון בתלמוד וכן מחזיקה בתואר בקולנוע וטלוויזיה, ובמקצועה היא מורה לתנ"ך ותלמוד.

"התנועה הרפורמית בישראל היא תנועה שבאה מאהבה גדולה ליהדות ואשר חרטה על דגלה את מילותיו של הרב קוק: 'הישן יתחדש והחדש יתקדש'. אנחנו מאמינים שחכמי ישראל ידעו תמיד לשמור על מסגרת יהודית וגם להיות חלק מן העולם הגדול שהלך והשתנה במרוצת הזמן. 

לדוגמה, כאשר מעמד האישה השתנה לכיוון שוויוני בכל תחומי החיים, אין שום סיבה שהוא לא יהיה כזה גם בתחום הדתי. אם אישה יכולה להיות טייסת, מדוע היא לא יכולה להיות רַבָּה? אנחנו מאמינים גדולים בפלורליזם, באחדות של ניגודים. יש יותר מדרך אחת לחיות את היהודי שבנו".

 

 

"אנשים מיפו וגם מחולון ומבת-ים שאומרים ש'זה ממש לא מרחק' בשבילם. יש אפילו שבאים מצפון תל אביב ומרמת גן וגבעתיים, כי הם אוהבים את האווירה אצלנו. אבל הרוב המכריע הוא אנשי המקום. הקהילה שלנו, ובייחוד בית הכנסת שלנו, הוא מקום שפתוח לכולם. לא צריך להיות חבר קהילה קבוע כדי להשתתף בכל מה שקורה אצלנו. 'בית כנסת' כשמו כן הוא, מקום של כינוס לכל מי שרוצה להתכנס. גם אם מישהו מעולם לא היה בבית כנסת, שלא ירגיש נבוך מדי, כי תוך שתי דקות הוא ירגיש בבית".

 

מה דעתך על המאבק החברתי המתנהל ביפו?

"מאבק צודק ביותר. חבל שצריך כל כך להיאבק על דבר שצריך להיות מובן מאליו. כאדם מאמין, אני עומדת בכל רגע ורגע בחיי בפני האלוהות שבראה עולם כל כך מופלא, מרגישה מחויבת לחלוטין ל'תיקון עולם', לתקן עוולות, להגן על החלשים בחברה, לחנך למודעות של 'אחדות הניגודים' ולדאוג לכל אדם כאילו היה בן משפחתי. הרי כולנו בני משפחה אחת מתחת השמים, לפני האלוהים, פשוט שכחנו את זה. המאבק החברתי אמור להזכיר לנו את זה, וטוב שכך".

 

כיצד את משלבת בפעילויותיך את הדתות והמגזרים השונים ביפו?

"השילוב הזה נחלק לשניים. מצד אחד, אני שמחה מאוד להשתתף בפעילות בין-דתית שמתקיימת ומזמינים אותי. למשל, בחג הרמדאן הוזמנתי למועדון גמלאים ערבי-יהודי ביפו ביחד עם כומר וקאדי ערביים וכל אחד סיפר על משמעות הצום בדת שלו. היה מרגש. מצד שני, הלוואי שלשיעורים שאני מלמדת ב'משכנות' יבואו גם לא יהודים (זה כבר קרה פעם). כאשר אנחנו לומדים את פנימיות התורה, אנו רואים שבעצם מדובר בטקסטים שיש להם מסר רוחני, אוניברסלי ואישי לכל אדם בעולם".

 

"אני מאוד אוהבת ביפו את התחושה שאני מסתובבת בעיר כל כך עתיקה. כל סנטימטר שלה יש לו עומק וכל הווה שלה הוא המשך של חיים שלא נפסקו בה אף פעם. יש ביפו גם מין שקט כזה שהוא לאו דווקא שקט פיזי, זהו שקט של ביטחון קיומי שאומר אני כאן לתמיד, דור הולך ודור בא ויפו לעולם נשארת. והים כמובן".

 

"האמת, לא שונאת שום דבר, אבל כואב לי לראות את אותם מקומות מוזנחים וחסרי חן שהגיע הזמן לשפץ אותם ולתת לתושבים את הכבוד הראוי להם. הבעיה החמורה ביותר היא היעדר מבנים ציבוריים ראויים לפעולות של נוער בסיכון. מבנים כאלה צריכים להיות פזורים בעיר כך שלא יהיה מרחק רב ללכת כדי להגיע אליהם. במבנים כאלה צריכה להתקיים פעילות שתמנע הידרדרות של הנוער ואף תעניק לו כלים להמשך חיים פרודוקטיביים".

 

 

"שירגישו בשנה הבאה עלינו לטובה כיצד מישהו שם למעלה, בעיריית ת"א-יפו, חושב עליהם באמת וכל דבר שצריך שיפור, בנייה ופיתוח יבוא על פתרונו. שיימצא מקום ראוי לילדים בסיכון שמסתובבים ברחובות ואין מקום שיכול לקלוט אותם, והכי חשוב - שהיחסים בין כל תושבי יפו - בני כל הדתות - יהיו יחסי משפחה של אחים טובים". 

לפרטים על משכנות רות דניאל ביפו, לחצו כאן