|
"לא באתי לכאן לחמם כיסא". מדגיש עמי כץ, מנכ"ל המישלמה החדש, כשהוא נשאל מהי האג'נדה היפואית לשמה הגיע לכאן. "אני הולך להשקיע ביפו הרבה אהבה: שלי, של העובדים איתי ושל ראש העירייה. אני סבור שאנשים שטוב להם לא ממורמרים, לכן צריך לנסות לייצר מציאות שתאפשר חיים בכבוד עצמי של כל אחד בזהותו ביפו".
כץ, 55, נשוי +2, נכנס לפני חודש וחצי אל תוך נעליו של גלעד פלד, מנכ"ל המישלמה לשעבר שפרש במפתיע. הוא זכה במכרז בתפקיד המנכ"ל, תפקיד שאינו מוגבל לתקופת קדנציה קבועה מראש.
בריאיון ראשון ובלעדי הוא מדבר על התכניות, החזון ובעיקר האהבה ליפו ולמרקם האנושי המיוחד שלה.
כץ, גבה קומה, נמרץ ורהוט, מקדם את פנינו בלשכתו הממוקמת בדרום יפו. ים חורפי מהפנט נשקף מהחלונות, אבל נראה שהיומן הגדוש המתלווה לג'וב החדש שלו, לא מתיר לו הרבה זמן ליהנות מהנוף.
| "אנחנו רוצים להסיר את תחושת האיום בקרב האוכלוסייה הערבית בעניין הדיור, אבל יחד עם זאת, אני מציאותי, זה לא יקרה ביום-יומיים" |
הוא מתגורר כיום בהוד השרון, אבל נולד וגדל בירושלים אותה עזב בגיל שמונה-עשרה לטובת שירות בנח"ל. תואר ראשון במשחק מאוניברסיטת תל אביב הכשיר אותו בתום השירות הצבאי לקריירת משחק בתאטרון נווה צדק. קריירה שהובילה אותו להיכרות עם מתנ"סים שונים, ביניהם מתנ"ס רק"ע ביפו ד' אותו גם ניהל במשך שלוש שנים בהמשך דרכו, וכן שאר המתנסים ביפו עליהם פיקח לאחר ניהול מתנ"ס רק"ע.
ערוץ פתוח לקהילה
מעידן ניהול המתנ"ס יש לו זיכרונות טובים והישגים לא מבוטלים, כמו פתיחת מועדון משגשג לעולים מרוסיה, הקמת חבורות זמר ותאטרון לילדים ולמבוגרים, ומרכז ספורט "טובן"; פרויקטים שממשיכים להתקיים בהצלחה עד היום.
מאוחר יותר הוא השלים בהצטיינות תואר שני במדיניות ציבורית ובעשרים השנים האחרונות מילא תפקידים שונים בעיריית תל אביב יפו, בהם תפקיד הסגן ובהמשך כמנהל אגף משאבי אנוש בעירייה. גם כאן זכה להצלחה שביטוייה היו, בין היתר, בהרמוניה היחסית השוררת בקרב ההנהלה לוועדי העובדים בעירייה.
 "רציתי אתגרים חדשים"
למה עזבת משרה בכירה בה הצלחת לטובת אתגר לא פשוט כמו ניהול המישלמה?
"מיציתי. רציתי אתגרים חדשים. מכיוון שיפו ואנשיה לא זרים לי, בגלל תקופת ניהול המתנ"סים וכן העיסוק בתשתיות, פיתוח פיזי של עסקים ודיור מעניינים אותי, הרגשתי שהתפקיד מתאים לי ושיש לי הרבה לתרום ולקדם במסגרת התפקיד".
אנשים רבים לא מכירים את המישלמה ואחרים תוהים מהו תפקידה ביפו?
"המישלמה הוקמה לפני אחת-עשרה שנים ביוזמת ועל ידי רון חולדאי. חשוב לציין שהמישלמה היא חלק מעיריית תל אביב. היא משמשת למעשה זרוע, עיניים ואוזניים של הנהלת העירייה, ראש העיר ומנכ"ל העירייה. למישלמה אין אג'נדה פרטית משלה; היא מגישה המלצות לביצוע לעירייה בהתאם לצרכים ולבעיות בהם היא נתקלת, ובהתאם היא מוציאה לפועל את החלטות העירייה בנושא".
איך אתה מוצא את יפו כיום מבחינת האווירה ברחוב, הבעיות והאתגרים, לעומת התקופה בה ניהלת את המתנ"סים לפני עשרים ואחת שנים?
"בעשור האחרון הושקעו ביפו כמיליארד שקלים בסך הכול. השקעה שהביאה לשינוי פיזי גדול המתבטא בשירותים קהילתיים- תרבותיים ושירותי פנאי ובילוי הרבה יותר מפותחים. אנשים שמבקרים ביפו נפעמים מהשינוי. יחד עם זאת, אני סבור שהבעיות הבסיסיות של האוכלוסייה לא השתנו בהרבה, אך קיבלו סוג של חידוד ומיקוד. היתרון היחסי של יפו הוא רב-התרבותיות שלה. לטעמי, צריך לחזק את כל התרבויות הקיימות בה על ידי טיפוח כל מרכזי התרבות ויצירת שת"פ בין כל גורמי התרבות. לדוגמה, אחד המהלכים שיזמה המישלמה לחיזוק מעמדה של יפו כמרכז תרבותי הוא העברת בית הספר למשחק 'ניסן נתיב' ליפו".
התושבים והסוחרים מתלוננים זמן רב על הסבל שנגרם להם כתוצאה מפיתוח התשתיות והבנייה המסיבית.
"נכון, יש סבל גדול בגלל שיפור התשתיות, אבל אין דרך אחרת. לצערי, חייבים לעשות זאת כי זה הבסיס לפיתוח בעתיד".
מדוע אין הקלות ופיצוי לסוחרים ולאזרחים על הטרחה הרבה שנגרמת להם?
"אני מסכים שצריך לנסות להקל, יחד עם זאת, צריך לוודא שלא נפגע הסדר הציבורי הכללי. אני מוכן שיהיה ערוץ פניות של הציבור דרך 'פורטל יפו' למישלמה ואנחנו מצידנו נתחייב להשיב לפניות בפרק זמן סביר".
 "נראה לי שאני מתקבל בסדר"אלו בעיות דחופות אתה מזהה בעיר ואיך אתה מתכוון לנסות לפתור אותן?
"קידום דיור בר-השגה לערבים ביפו הוא משהו שאני הולך עליו חזק. זאת דרך פתרון מוסכם לכל התושבים הערבים שגרים בנכסי הרשות לפיתוח בעג'מי, שם ממוקם לב הבעיה. כאשר מתוך אלף וארבע מאות משפחות לארבע מאות יש צווי פינוי ואלף משפחות הם דיירים מוגנים. המטרה היא לייצר פתרונות מוסכמים וחוקיים עם המנהל ועמידר, כך שהאיום יוסר ואנשים יישארו בבתיהם".
נשמע טוב, אבל מניסיון העבר הרשה לי להיות מעט סקפטית.
"תראי, אנחנו רוצים להסיר את תחושת האיום בקרב האוכלוסייה הערבית בעניין הדיור, אבל יחד עם זאת, אני מציאותי, זה לא יקרה ביום-יומיים. אבל אם כל שנה נסדר כמה עשרות או כמה מאות, זה גם יהיה הישג לא מבוטל".
מה עם קידום הדיור לאוכלוסייה היהודית?
"מצוקת דיור באוכלוסייה היהודית קיימת רק בשוליים ביפו. הנושאים הדורשים טיפול בקרב האוכלוסייה היהודית הם אחרים, כמו חינוך, איכות חיים, פשע, תשתיות לקויות, תעסוקה ואינטגרציה בין אתיופים לכלל האוכלוסייה. חשוב גם לעשות הבדלה בין האוכלוסייה היהודית הוותיקה ביפו לבין החדשה מבחינת הצרכים והבעיות".
ראש אחד
מתברר שהמהלך הדרמטי ביותר ללוחמה בפשע ביפו בשנים האחרונות היה העתקת תחנת הסמים בשדרות ירושלים למיקום שונה. מאות נרקומנים שהגיעו באופן קבוע מכל אזור המרכז לקבלת תחליפי סם, יצרו בעיות רבות ביפו והיו מעורבים בפשיעה. גם נושא התחנה השנייה ביפו נמצא כרגע בטיפול, מתוך כוונה להניע מהלך להקמת תחנות חלוקת תחליפי סם בכל עיר, במקום האזוריות הנהוגות כיום.
 באותו ראש עם חולדאי "תחושת הביטחון לציבור חשובה לנו". אומר כץ. "נפגשתי בנושא עם יורם אוחיון, מפקד המרחב, מספר פעמים. יש לנו גם פורום של אגפים שונים בעירייה בשיתוף גורמים במישלמה. אנחנו שוקלים ומיישמים פתרונות, כגון הגברה של השיטור הקהילתי, הגברת תאורה ברחובות, הקמת שח"ף שהיא יחידה משולבת של פיקוח עירוני ומשטרתי, תגבור ניידות ותחנות שיטור באופן נקודתי ועוד".
במובנים רבים אתה ראש העירייה כאן, האם יש לך סמכות לבצע מהלכים עצמאיים מעיריית תל אביב?
"אני לא מתיימר לעשות דברים ביפו שהם לא בהלימה מוחלטת עם המדיניות של עיריית תל אביב. יחד עם זאת, במהלך עשרים שנות עבודתי בעיריית תל אביב, כשבאמת רציתי לעשות משהו, דאגתי לעשותו. מכיוון שאני מכיר את מדיניות העירייה, אני בטוח שמנכ"ל העירייה וראש העירייה נמצאים 'באותו ראש' איתי בנושא המדיניות ביפו".
איך מקבל אותך הרחוב היפואי עד עכשיו?
"נראה לי שאני מתקבל בסדר גמור, אבל אולי כדאי לשאול את האנשים ולא אותי".
מה היית רוצה להגיד להם?
"יש לי תקווה ואמונה זהירה שפיתוח תשתיות, קידום תרבויות ,חינוך, עסקים ותיירות יעזרו להרגיע את הקונפליקט שהוא חלק מהחיים בעיר מעורבת. אין לנו יומרה לפתור את הקונפליקט, אבל אני מאמין שככל שאנשים ימצאו את הכבוד והביטוי העצמי שלהם בעזרתנו, התסיסה תיחלש".
|
מאת: אורי אגם
