מעולם בהיסטוריה הקצרה שלה לא יצרה מכבי קביליו יפו רצף של שלושה משחקים ללא כיבוש שער זכות. מעולם בהיסטוריה הקצרה שלה לא נראתה מכבי קביליו יפו חסרת אונים וכנועה כל כך מול יריבותיה, פעמיים בתוך שבוע אחד.

דווקא ביום שישי קיבל המיזם של מכבי קביליו יפו משמעות אחרת, מטרה אחרת, בעיקר בקרב אוהדיה. יותר מבכל יום שישי אחר במשך שתיים וחצי העונות האחרונות, אנחנו לומדים להעריך את גודל ההישג של כולנו. את רצף ההצלחות הלא ייאמן שמקבל תוקף חזק הרבה יותר. 

נכון, לא פשוט להפסיד. בטח שלא פשוט להפסיד פעמיים תוך שלושה ימים שני משחקים שהוגדרו כקריטיים עבור המועדון. הצלחת או כישלון המיזם אינם נמדדים בעליית ליגה או בהשגת הישג כזה או אחר אלא בהתמודדות עם רגעים כאלה, רגעים קשים ולא נעימים שכל קבוצה בהיסטוריה של הכדורגל עברה, חלק מהמסורת. מכאן, מהנקודה הכי נמוכה של מכבי קביליו יפו מאז נוסדה, צריכים כולנו להרים את הראש גבוה גבוה, לבלוע את הרוק ולהמשיך קדימה. להיזכר בדרך הארוכה שעשינו עד שהגענו לאיפה שאנחנו נמצאים היום ולהזכיר לעצמנו את גודל הנס שקרה לנו. זה לא מובן מאליו, ודווקא ברגעי משבר חשוב לעצור ולהיזכר מי אנחנו ומאיפה הגענו.

כ-500 אוהדים ליוו את מכבי קביליו יפו למשחק חוץ קריטי עבור המשך הדרך בצמרת הליגה. לאחר ההפסד באמצע השבוע בטמרה, ידעו במועדון כי רק ניצחון ישיב את הסדר על כנו ואת השקט למערכת. עירוני נתיבות שהגיעה לאחר הניצחון הסנסציוני על רמת השרון במסגרת הגביע, שיחקה בנחישות והתלהבות רבה, שלטה ברוב שלבי המשחק וכבשה שני שערים שהביאו לה את הניצחון החשוב.


במכבי קביליו יפו ראינו בעיקר בלבול, לחץ וחוסר ביטחון. קושי בהנעת כדור בסיסית, חורים בהגנה וחוסר יכולת ליצור מצבי כיבוש. סולי צמח, הקשר שהגיע לקבוצה מצמרת הליגה הלאומית, אינו מספק את הסחורה מאז הצטרף למועדון ומתקשה בפעולות פשוטות. שחקני הקישור הקדמי עידן דוד וחן מלכה מתקשים לקחת את הקבוצה על גבם ואינם באים כלל לידי ביטוי. מלכה שהוכיח במחזורים קודמים את יכולתו, שוב נעלם לדקות ארוכות ואינו לוקח חלק מרכזי בהנעת הכדור של הקבוצה. 

עידן דוד משחק ללא ביטחון ואינו מהווה גורם בהתקפת הקבוצה. אך אין זה הוגן לציין את שמותיהם מבלי להזכיר לכולם: כל אחד משחקני מכבי קביליו יפו הציג יכולת מחפירה שאינה תואמת את אופי המועדון. במשך 90 דקות בעטה יפו פעם אחת בלבד למסגרת ולא הצליחה לייצר אף מהלך התקפי ראוי.

מאור מרציאנו ומוחמד חטארי שהיו הטובים ביותר במשחק הגביע נגד טמרה, פתחו רק על הספסל. עד לכניסתו של חטארי בדקה ה-55 שיחקה יפו עם חלוץ אחד בלבד, מתי אברהם, כשדודי ביטון בדומה לתפקודו נגד טמרה שוב היה מאחורה בעמדת השחקן מאחורי החלוץ.

פתיחת המשחק לוותה על ידי עידוד נהדר של מאות יפואים ביציע שקיוו סוף סוף לראות כדורים ברשת היריב ולטעום טעמו של ניצחון. דווקא יפו הייתה זו שסיכנה ראשונה את השער כשבדקה ה-2 הכניס דודי ביטון כדור מצוין לעידן דוד שנכנס לרחבה, אך במקום למסור לאברהם הפנוי, שחרר בעיטה חלשה שלא הזיזה לשוער המקומיים, אשר אלחרר. מכאן ואילך ראינו רק קבוצה אחת על המגרש: מכבי עירוני נתיבות.