|
בשנים האחרונות תל אביב משנה את פניה. מחירי הדירות מרקיעים שחקים ותושבי העיר מתחלפים בכאלה שיש להם יותר ויותר אמצעים כלכליים. כך מגיעים לעיר בעיקר הרבה תושבי חוץ, שאוהבים את האווירה והתרבות שהיא מספקת, אבל לא יכולים להרשות לעצמם לקחת חלק בחגיגה כתושבי העיר.
יפו, השכנה מהדרום, היא כנראה הבאה בתור. לפי תוכניות העירייה שהוצגו בכנס של תושבי העיר שנערך במכללה האקדמית תל אביב יפו, אזור יפו מיועד למבני עסקים גבוהים, קומות נוספות ייבנו כתוספת לבניינים הקיימים, מספר התושבים יעלה וההכנסות לקופת העירייה יחד איתם.
הקמת קופה לדיור הציבורי
השינוי שיכול להיות מבורך, לא נתפס ככזה על ידי חלק מהתושבים שמנסים להתארגן לפעולה אזרחית ולארגן תושבים אחרים כדי לעמוד על זכויותיהם מול נציגיהם בעירייה.
"החלטנו לערוך את הכנס משום שיפו הפכה ליעד נדל"ני ללא התחשבות בתושבים עצמם, כאשר היזמים מסתכלים על הקרקע כקרקע פרטית שלהם ולא דואגים לאוכלוסייה וכתוצאה מכך יש צורך באיזון", אומרת ספי סמדג'ה, אחת מהפעילים שארגנו את הפגישה.
| סמדג'ה: "בינתיים, האוכלוסייה הצעירה עוזבת או מקימה מוסדות פרטיים כדי להתמודד עם החוסר במבני ציבור. האוכלוסייה החדשה והאמידה יותר מתייחסת ליפו כעיר שינה ולמעשה לא תורמת לעיר ולא צורכת ממנה שירותים" |
"לעירייה נוח שכל אזור מתרכז בבעיות שלו ושהתושבים אפאטיים. התושבים מצידם כועסים ומדברים בפגישות בחדרי חדרים וחושבים שזה יעזור. כשמתרכזים בבעיות אינדיבידואליות של מגזרים מסוימים בעיר, כמו ערבים או אתיופים, בסופו של דבר זה יוצר אנטגוניזם נגד המטרה המשותפת. בינתיים, האוכלוסייה הצעירה עוזבת או מקימה מוסדות פרטיים כדי להתמודד עם החוסר במבני ציבור. האוכלוסייה החדשה והאמידה יותר מתייחסת ליפו כעיר שינה ולמעשה לא תורמת לעיר ולא צורכת ממנה שירותים.
אנחנו מעוניינים שיזמים ינותבו להקמת קופה משותפת לבנייה של דיור ציבורי או לזוגות צעירים. העירייה צריכה לזכור שהם מועסקים על ידינו ולא להפך. בפועל הם מיידעים אותנו, אבל לא יותר מזה והיוזמה האחרונה מצדם לקשר בינם לבינינו הייתה ב-2009".
 סמדג'ה. לא דואגים לאוכלוסייה
יוזמות במקום קרבות
את הכנס פתח שרון רוטברד, אדריכל ותושב פעיל בשכונת שפירא. רוטברד ערך סקירה של ההתפתחות האדריכלית של העיר. לפני הקמת תל אביב הייתה ידועה יפו ביופייה, בפרדסיה ובשטחים הירוקים שלה, שתוארו על ידי אושיות תרבות כמו נחום גוטמן וש"י עגנון.
השכנה מהצפון הייתה אמורה להיטיב עם העיר שממנה צמחה, אך למעשה רוב השנים ההתייחסות ליפו הייתה רק כאל מקום תעסוקה ופחות כאל מקום מגורים, ובהתאם לכך ההשקעה בתושבי הדרום הייתה קטנה משמעותית מזו שזכו לה תושבי מרכז תל אביב והצפון.
 רוטברד. פעם היה פה הרבה ירוק בדרום העיר ישנם מפגעים רבים כמו אתרי פסולת, תחנות דלק ואתרי תעשייה ותשתית. הריאה הירוקה של יפו נעלמה כמעט כליל. הניסיונות ליצור רצף ירוק מיפו בדרום ועד צפון העיר לא צלחו והתפישה של אזור הדרום כמועד לתעשייה נשארה. בשנות התשעים, בעוד תל אביב התחילה למתג את עצמה מחדש, להשקיע במבני תרבות כמו הקאמרי והבימה ובבניית מגדלים, הדרום נשכח מאחור, בתי ספר ומבני ציבור נסגרו ובמקומם לא נפתחו מבני ציבור חדשים. תוכנית המתאר שהעירייה עובדת עליה בשנים האחרונות העלתה חששות אצל הפעילים.
"במקום להתעסק בקרבות, החלטנו להגיע עם יוזמות משלנו", אמר רוטברד. לדבריו, הפעילים מבקשים לכבד את האופי השכונתי של כל אזור ואזור ביפו, לשלב את מבני התעסוקה במרקם החיים בעיר ולהוסיף לצדם גם שטחים ציבוריים ושטחים ירוקים ובכל מקרה לא להתייחס לדרום כאל אזור לעורקי תנועה בלבד בדרך לצפון העיר.
לפני שיהיה מאוחר מדי
אחריו סקרה את הנושא ברברה צור מעמותת "במקום", עמותה המורכבת מאנשי מקצוע שמטרתם לחזק את הקשר בין זכויות אדם ואזרח למערכת התכנון. צור עברה על תוכניות העירייה לשנים הקרובות. לדבריה, העירייה מתכוונת להגדיל את אוכלוסיית העיר ל-450 אלף תושבים ולהגדיל ב-30% את מספר המועסקים בעיר.
ביפו ובדרום הכוונה היא בעיקר לבנות מגדלי משרדים והייטק שיכניסו לקופת העירייה כסף מהארנונה. כמו כן, מתוכננים תוספות בנייה ומבנים שיגיעו עד לשלושים קומות וישנו את מראה פני העיר. לדבריה, ההגדרה של העירייה את המהלכים כשיתוף הציבור מסתכמת יותר בכך ש"מראים לציבור את האפשרויות ושואלים מה עדיף". לטענתה, כיום המצב הגיע לידי כך שבפועל לא מתקיימות פגישות עם התושבים ואין התחשבות בשיקולים של מבני תרבות או במבנים לדיור בר השגה לזוגות צעירים.
בסיום הפגישה הביעו התושבים הנוכחים במקום את חששותיהם ממהלכי העירייה ומכך שהשינויים יובילו לכניסה של אנשים נוספים רבים לעיר, מה שיגביר את מצוקת החנייה, שכבר עכשיו היא בגדר בעיה. בנוסף, הובאה לתשומת לב המארגנים הנוכחות המעטה של תושבי יפו הערבים בכינוס.
פרטי ההתקשרות של הנוכחים נאספו והוחלט להמשיך בפעולה ולהיפגש שוב. לפגישה הבאה צפויים להגיע גם חברי מועצה שהזמינו הפעילים כדי שייטלו חלק בדו-שיח עם התושבים וישמעו את טענותיהם. בינתיים, מבקשים הפעילים להדגיש כי הם פועלים בהתנדבות לרווחת התושבים בלבד וישמחו לשיתוף מרבי של התושבים ושל נציגיהם מתוך תקווה שיצליחו לגייס את תושבי יפו לפעולה, למען שינוי המצב הקיים.
אם לא יעשו זאת התושבים, כנראה שיום אחד הם צפויים להתעורר ליפו אחרת, אך אז ייתכן שיהיה כבר מאוחר מדי.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:
"בעשור האחרון הוצבה יפו בראש סדר העדיפויות העירוני והושקעו בה למעלה ממיליארד שקלים, הן בתחום הפיזי והן בתחומי החינוך והרווחה, כאשר בסופו של התהליך הצליחה העירייה להפוך אזור כושל ומוזנח לפנינה של איכות חיים, תרבות ותיירות.
לדאבוננו, אחד המדדים להצלחה בשיקום ובחידוש כל מתחם, שכונה או אזור הוא נהירה של יזמים ועלייה במחירי הדיור – וזה מה שקורה עכשיו ביפו. עם זאת, על רקע תפיסתה של עיריית תל אביב-יפו הרואה בדיור זכות יסוד, ובמטרה לתת מענה לצרכים הגדלים והולכים של אוכלוסיית יפו בכלל ולצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית של יפו בפרט, פועלת העירייה ליצירת פתרונות דיור עבור האוכלוסייה הערבית ביפו, בין היתר באמצעות קידום החלטת הממשלה להקצאת 150 דירות עבור ערבים זכאי משרד הבינוי והשיכון וקידום פרויקט "דיור למשתכן" לאוכלוסייה המקומית בשנת 2003, אשר כלל עשרות יחידות דיור במחירים שווים לכל נפש ואוכלס בהצלחה.
דיור בר השגה ביפו מופיע גם כחלק מיעדי תכנית העבודה העירונית, בין היתר באמצעות קיום שולחן עגול עם נציגי התושבים ונציגי משרדי הממשלה השונים וכן על ידי קידום תב"עות המשלבות דיור בר השגה".
יש להפעיל רמקולים וללחוץ על החץ |
מאת: נורית הוראק 
