יש לנו אוהד אחד, דוד בלו שמו, אנחנו קוראים אותו דויקו.
כל שבוע, על פי לוחות זמנים שעומדים לפניו, הוא שולח ברכות יום הולדת לכל האוהדים שהוא מכיר.
דווקא השבוע הוא שכח לברך אותנו ליום ההולדת.
מחר בדיוק מכבי קביליו יפו בת 3.
ספניולוגים היו כמובן פולטים בשלב הזה את מילת ההתפעלות הנפלאה שהגיעה בוודאי מתפוצתינו בטורקיה - "משאללה" – משל הרך הנולד גדל כבר לתפארת, רק שזה לא רק עניין פנימי, מכבי קביליו יפו כבר הפכה לעניין חיצוני לחלוטין, הפכנו למועדון.
| במין הומור ילדותי ולא מציאותי, אמר אחד הנוכחים: "אם אספנו ביום אחד 19 אלף שקל, תארו לעצמכם כמה נאסוף עד למשחק הפתיחה בעוד שמונה חודשים". ובמקרה, הוא צדק |
ובאמת 3 שנים זה מעט מאוד זמן כדי לעכל כל כך הרבה. בערב הייסוד, בפאב הראשוני, 'רוסו-בר', אי שם בין קריית בן-גוריון בחולון לקריית חתני פרס נובל בראשון (אל תגידו שלא בחרנו לוקיישן מכובד, גם בן-גוריון וגם פרס נובל), לא רחוק ממגרשנו הביתי ליד בית העלמין (כל מקרה), הגיעו משהו כמו 250 חולמים.
קשה להגיד שבערב ההוא היה משהו מתוכנן. אף לא אחד מהעולים על הבמה נמצא היום בעשיה במועדון.
חלק מהקהל סביב היה סקפטי, שאל והעלה תהיות, ואי אפשר לומר שהדוברים היו מגובשים סביב החזון ודרכי פיתוחו.
הכל היה אלתור, אפשר לומר שדי חביב, ואולי גם חובבני, אבל בזה היה טמון כל הקסם.
הדיילות, מוכרות בבוטיק של חוזה הקבוצה, בר כהן, אספו בסיום אותו ערב 19 צ'קים של 1000 שקלים כל אחד.
ב-19 אלף שקלים, אפשר היום לגלות, אתה לא יכול להשיג מגרש לכל המועדון אפילו לשלושה שבועות.
כתבתי על זה לא מעט, אבל אני תמיד נהנה לכתוב את זה שוב: בסיום אותו ערב, על כורסאות ההמתנה בכניסה למועדון, נחתו המייסדים ופניהם מכורכמות. ואז, במין הומור ילדותי ולא מציאותי, אמר אחד הנוכחים: "אם אספנו ביום אחד 19 אלף שקל, תארו לעצמכם כמה נאסוף עד למשחק הפתיחה בעוד שמונה חודשים". ובמקרה, הוא צדק.
הכי מציאותיים היו דווקא כלי התקשורת שגילו את האוצר הזה באופן כמעט מיידי והסתערו על המיזם כבר בערב הראשון.
| הבולגרים הדביקו גם את המרוקאים שסבבו בקבוצה באמונה, שגם קבוצה במקום האחרון יכולה לנצח את הקבוצה במקום הראשון, וכך מכבי יפו הישנה היתה נותנת פור של סיבוב שלם לליגה ומנצחת את הסיבוב השני, כדי לנסות את הגיהינום הנפלא הזה עוד שנה |
אביבי זוהר, שחקן עבר מפואר של מכבי יפו, הגיע לבדוק אם זה אמיתי ומצא את עצמו מול המצלמות, מצהיר הצהרה שבעצם קבעה את גורלה של הקבוצה החדשה: "אם לא נעלה לליגה א' תוך שנתיים זה יהיה כשלון". לא חושב שמישהו במכבי יפו הישנה היה מרהיב עוז לעמוד מאחרי מועדון שהיה בן שעה וחצי ולהצהיר על כשלון באי השגת שתי אליפויות תוך שנתיים.
הבולגרים הדביקו גם את המרוקאים שסבבו בקבוצה באמונה, שגם קבוצה במקום האחרון יכולה לנצח את הקבוצה במקום הראשון, וכך מכבי יפו הישנה היתה נותנת פור של סיבוב שלם לליגה ומנצחת את הסיבוב השני, כדי לנסות את הגיהינום הנפלא הזה עוד שנה.
אביבי שם לנו רף, ואנחנו עברנו אותו, באותה דרך בה הציג זאת: זקופי חזה.
אנחנו פה, אביבי, ולשמחתנו גם אתה.
הכותב הוא אחד מ-475 בעליה של מכבי קביליו יפו נכון להשבוע.
פורסם במדור "דוחה שבת" בזמן תל אביב-מעריב
|
מאת: רון עמיקם
