מצוידים בגיטרות, דרבוקות, סופגניות והרבה שמחת חיים, הגיעו מתנדבי אתר "בשותף" לשמח את לב הקשישים בבית האבות הגריאטרי צהלון. "עשיתם לנו שמחה בלב", הודו להם הדיירים. מפגש מרגש לכבוד החג
המחלה הגרועה ביותר של הזיקנה היא הבדידות. אולם, למשך שעתיים הצליחו שלושים מתנדבי אתר האינטרנט "בשותף" להפיג את הבדידות של דיירי בית האבות הגריאטרי צהלון, שבשדרות ירושלים.
מצויידים באורגן, גיטרות, דרבקות, שירונים, שמחת-חיים וכמובן סופגניות, הגיעו המתנדבים והמתנדבות למקום. הם הדליקו יחד עם הקשישים נר שמיני של חנוכה ולאחריו ניגנו ורקדו עבור הקשישים.
"הלוואי ויבואו יותר" הדיירים במקום שמחו מאוד לקראת הביקור, ואף נתנו קולם בשיר ופצחו במזמורי חג. מסתבר ששירי החנוכה לא השתנו במהלך עשרות השנים האחרונות, שכן דיירי המקום הפגינו בקיאות במילות השירים.
"לראות בחורים צעירים ככה שרים ורוקדים, זה עושה לנו שמחה בלב", אמרה הדיירת יונה שואב, בת ה-78.
חברתה, פיבי סויסה, צעירה בנפשה, רקדה עם המתנדבים ולא הייתה מוכנה לספר מהו גילה. "אם אדם בודד, אין לו חיים", אמרה לנו. "עשיתם לנו טוב. שתהיו בריאים והשם יעזור לכם".
ונטר: "כל אחד מציע רעיון לפעולת התנדבות, מצביעים עליו ויוצאים לדרך. לפני חודש שיפצנו מעון לקורבנות זנות ונרקומניות בתחנה המרכזית הישנה, באנו עם מתנדבים ועם בגדים שאספנו"
המתנדבים, רובם בשנות השלושים לחייהם, נחלקו לשתי קבוצות שעברו בין המחלקות השונות: סיעודית, תשושים ותשושי-נפש. שגרת היום בבית האבות די קבועה והחבר'ה המוזיקאים והצוהלים הבעירו אור של שמחה בפני הקשישים. "פעילות כזאת עושה אווירה כל-כך טובה פה", אמרה המטפלת גרסיה יחזקאל. "זאת יוזמה ברוכה. הלוואי ויבואו יותר".
מנגנון פעולה וירטואלי
מבין המזמרים והרוקדים בלטו כמה כישרונות מבוגרים: נילי יוצאת בולגריה שתופפה על הדרבוקה בקצב ודייר שרקד עם אחת המתנדבות לצלילי "נר לי, נר לי". גם מתוך המתנדבים התגלו כישרונות שזייפו בחן רב את השיר "ימי החנוכה" ואילתרו ביצועים מודרניים ל"מעוז צור". לחלוחית נצפתה בכמה מהעיניים של מתנדבים, מטפלים ודיירים.
משמחים לבבות
המתנדבים במקום הגיעו ממגוון של משלחי-יד, מקצתם סטודנטים, חלק בעלי מקצועות חופשיים, עורכי דין מוזיקאים ואמנים. המאפיין המשותף היחיד הוא השתייכותם לאתר "בשותף". בנר ראשון של חנוכה הגיעה גם קבוצה מהאתר לבית האבות צהלון, בהמשך צפויות עוד פעולות התנדבות מגוונות.
"יש לנו באתר מנגנון פעולה", אומר אריאל ונטר, מנכ"ל האתר. "כל אחד מציע רעיון לפעולת התנדבות, מצביעים עליו ויוצאים לדרך. לפני חודש שיפצנו מעון לקורבנות זנות ונרקומניות בתחנה המרכזית הישנה, באנו עם מתנדבים ועם בגדים שאספנו. כל פעם משהו טוב אחר למען הסביבה והקהילה.
יש פה קבוצה של אנשים מאוד טובים, שמגיעים אלינו בשיטת חבר מביא חבר. אנחנו עונים על הצורך להתנדב בלי הכורח בהתחייבות. ככה יש כל פעם משהו חד-פעמי והזדמנות לעשות טוב".
בתופים ובמחולות
"אנחנו שואפים לחברה אזרחית עם סדר יום יותר ערכי וסולידרי. האינטרנט מאפשר לקבץ את האנשים הטובים לפעולה. החבר'ה פה הם לא ילדים, הממוצע הוא 30+, אנשים שעברו דבר או שניים בחיים ורוצים להרחיב את המעגלים החברתיים שלהם בצורה מיוחדת, להפחית את הניכור ולבנות קהילה".
כאשר הגיעה שעת ארוחת הערב, נפרדו המתנדבים מהדיירים בחיבוק ולחיצת ידיים. כמה מהקשישים אף קמו לכבוד האורחים והודו להם. ספק אם מי מהנוכחים במקום נותר רעב, אחרי כמויות הסופגניות שנתרמו ממאפיית אבו-שאדי ונאכלו בשקיקה.