"לצערנו, התלהמות מיותרת, פניות מהוותיקן, פנייה של גופים חרדים ואיומים גרמו לעיריית תל אביב לפנות אלינו בבקשה להעביר את התערוכה לחלל אחר", כך הודיעו השבוע אתי ופרדי פביאן באתר הבית של תערוכתם "ונילה סקס", שהייתה אמורה לעלות בשבוע הבא במוזאון יפו. לדבריהם, הם הסכימו בחוסר ברירה להוריד את התערוכה וכעת הם מחפשים חלל אחר שיארח אותם.

 

הכול החל כאשר הזוג פביאן שגרים ביפו העתיקה מאז 1968, חיפשו אחר מקום מרשים עם חללים מעניינים עבור תערוכה חדשה בשם "ונילה סקס". 

מוזאון יפו נבחר לארח את התערוכה למשך כשלושה שבועות, והיא הייתה אמורה להיפתח ב-11 בדצמבר ולהציג יצירות אמנות פלסטית פטישיסטית של אמנים ישראלים מובילים. אלא שאמנות ומציאות לא תמיד הולכות יחד ומשלבות ידיים כל הדרך אל המוזאון, במיוחד כשמדובר בתערוכה שנויה במחלוקת.

 

בתערוכה "ונילה סקס" יש דגש על אמנות הפטיש המייחסת תכונות מדומות לחפצים במציאות. בתערוכה מוצג אוסף יצירות העוסקות בקשר בין פטיש לתשוקה, דת ותשוקה, טקסים דתיים למיניהם והפטיש לחפצים. 

"אם לוקחים צלב למשל, שהוא מורכב בסך הכול משני קרשים מחוברים יחד והופכים אותו לסמל דת, אז זו דוגמה לפטיש", מסבירה אורית קימל, אמנית ומתאמת התערוכה. "זה בדיוק הנושא של התערוכה שעוסקת בכל חפץ או כל דבר שמייחסים לו תכונות מעבר למשמעות האמיתית שלו".

כבר לפני שנה נבחרו אמנים ישראלים העוסקים בנושא פטיש ואמנות. המטרה העיקרית של המארגנים הייתה ליצור שיח סביב נושא הפטיש, מתוך הנחה שאנו חיים בחברה פטישיסטית שבה כמעט לכל חפץ יש משמעות כלשהי. "לשם כך, בחרנו לפתוח את 'ונילה סקס' במוזאון יפו, מאחר שזה מקום מרכזי שיש בו חללים מדהימים על רקע של עתיקות וגומחות", אומרת קימל. "חשבנו שהמוזאון יתגאה בתערוכה הייחודית הזו וגם המוזיאון חשב כך".

אלא שמחשבות לחוד ומציאות לחוד. לקראת פתיחתה של "ונילה סקס" התעוררה סערה ציבורית גדולה כשקהילות דתיות הביעו את התנגדותן להצגת יצירות עירום הפוגעות ברגשותיהם של הנוצרים, היהודים והמוסלמים. 

 

טריגר מרכזי שהוביל להתלהמות הזו, ניתן לראות ביצירתו של אלדד פניני שנעשתה בהשראת "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י, ובה רואים נשים עירומות בתנוחות מיניות ומעליהן אישה עירומה צלובה. 

"השימוש שנעשה בצלב בעבודתו של האמן מסמל לדבריו את מצב האישה החברתי על שלל תפקידיה 'המסורתיים' במקביל לרצון להגשמה אישית וצליבתה כשנכשלת". בנוסף, טוענת קימל כי האמן פניני הסתובב עם היצירה הזו בעולם ומעולם לא נתקל בסערת רגשות שכזו.

 

ככל שהדד ליין לפתיחת התערוכה התקרב, כך גברה ההתנגדות לתערוכה והתגלגלה ככדור שלג. 

תחילה הוותיקן הציע לבטל את התערוכה, החרדים התנגדו לה מאחר שהיא משווה בין טקסי דת לפטיש, וקונסטנטין נסאר, אב הקהילה הנוצרית-אורתודוקסית ביפו, קרא להחרמת התערוכה וביקש מהרשויות להתערב כדי למנוע עימות מיותר ביפו.

בהמשך, אחמד משהראווי, חבר מועצת העיר מטעם מרצ, פנה לירון קליין, מנכ"ל החברה לפיתוח יפו העתיקה, וביקש ממנו בכתב לשקול שנית את פתיחת התערוכה: 

"כידוע לך העיר יפו היא עיר מעורבת שבה חיים שלוש הדתות, יהודים מוסלמים ונוצרים, זה לצד זה בכבוד בסובלנות ובקיום משותף. אישית אני בעד חופש הביטוי וחופש האמנות, אולם במקום רגיש כמו יפו יש לשקול את החופש האמנותי ואת חופש הביטוי מול הפגיעה ברגשות אנשים דתיים ובמערכת האיזונים בעת קבלת החלטות. 

יש צורך לבחור בכלים שיצמצמו כמה שיותר את הפגיעה ברגשותיהם של אנשים ולשאול: האם ראוי שתערוכה פרובוקטיבית שכבר יוצרת תגובות קשות בקרב אנשי דת נוצרים, מוסלמים ויהודים תוצג ביפו?" כתב משהראווי לקליין.

 

כאמור, בסופו של דבר, החליטה מנהלת יפו לשמור על שקט ולא לעורר מתחים נוספים בעיר והתערוכה בוטלה. 

"אנחנו לא מחפשים פרובוקציות מיותרות, מהומות ובלגן ולכן כרגע אנחנו תרים אחר החלל הנכון שיסכים לארח את התערוכה הנפלאה הזו. בקרוב, באתר של התערוכה, יועלו תגובותיהם של האמנים לסגירת התערוכה כדי שלפחות קולם ישמע", מסכמת בכאב קימל. 

"אין התערוכה הזו שמה ללעג סמלים אמונה ודת, להפך, ביצירות כמו למשל יצירותיו של האמן יובל נדל יש כבוד גדול לדת. לא הייתה לנו חלילה מטרה ללעוג, להעליב אלא לעורר בצופה שיח פנימי ומחשבה, והרי מעבר לאסתטיקה של תמונות התלויות על קיר ומקשטות אותו, תפקידה המרכזי של האמנות היא לעורר מחשבה, לא?"

 
הסרטון מתוך התערוכה: דבי אולו: סרט "ונילה סקס" Debi Oulu 

אתר התערוכה: http://artexpo.co.il/vanilla/