קשה לעמוד בקצב של עליא אבו שאמיס, 53, ילידת יפו, אשת חינוך בהשכלתה ויזמית, המצוידת במנוע טורבו בלתי נלאה, בעיסוקה. "כל חמש שנים אני משנה פאזה ועוברת לעסוק באתגר אחר", היא מספרת לי, עניינית ונמרצת, במשרדיו המהודרים של הבייבי החדש שלה ביפו - מרכז לשפות ותרבות, 'מנאראתי'.
עד גיל ארבעים היא צברה וותק וניסיון בתפקידים שונים בתחום ההוראה- בין היתר כמורה ורכזת קהילתית בבית הספר הדמוקרטי- ניסיון שסייע לה בחייה המקצועיים מאוחר יותר.
עליא מול המסך במרכז מנאראתי היא שולטת בארבע שפות ובאמתחתה תואר ראשון באנגלית מסמינר הקיבוצים ותואר שני באומנויות בהוראה מ"לזלי קולג'" בבוסטון, אליו הרחיקה כדי לרכוש את התואר הנדיר אותו ניתן לרכוש רק שם.
בנוסף היא בוגרת בית הספר 'מנדל' למנהיגות חינוכית בירושלים, שם בילתה שנתיים מגיל ארבעים. זהו בית ספר יוקרתי המקבל מידי שנה עשרים מועמדים בלבד מתוך מאות פונים.
לבית הספר למנהיגות הגיעה, לדבריה, כדי לגבש אג'נדה חינוכית שונה מהקיימת במערכת החינוך: "תכננתי להציע אותה לרמות של מקבלי החלטות במערכת החינוך", היא מספרת. "במהלך לימודי בירושלים הבנתי שהפתרון לבעיות במערכת החינוך הערבית נמצא דווקא בידי ההורים", היא מפתיעה בדבריה.
בידי ההורים? תמיד נשמעות טענות במגזר הערבי נגד הממסד דווקא, למשל – אי הפניית משאבים מספיקים למגזר הערבי.
"במהלך לימודי בירושלים הבנתי שהפתרון לבעיות במערכת החינוך הערבית נמצא דווקא בידי ההורים" היא מפתיעה בדבריה |
"אין הזנחה של המערכת הממסדית חינוכית מבחינה תקציבית", היא קובעת נחרצות. "מקור הבעיה היה בזמנו, ולפי הבחנתי, חוסר מעורבות מספקת של ההורים הערביים היפואיים בחינוך ילדיהם".
"ההורה הערבי קיבל בהכנעה את אופן ההתנהלות ואופי החינוך בבית הספר ולא היה מעורב מספיק במה שקרה בין כתלי בית הספר, עובדה שבין היתר הביאה לתוצאות נמוכות בקרב תלמידים ערביים ביפו. בחמש השנים האחרונות לעומת זאת חל שינוי אדיר בתחום עקב הורים משכילים ומעורבים הרבה יותר".
מייד עם סיום לימודיה בירושלים מקבלת עליא הצעת עבודה מפתה ויוקרתית בהנחיית מנהלים בירושלים. אך עליא, חדורת המוטיבציה והאידיאולוגיה, מחליטה לעשות למען 'עניי' עירה ולחזור לתחום החינוך ביפו.
חמושה בתובנות החדשות אותן גיבשה במהלך לימודיה ב'מנדל', היא מגיעה לנהל בית ספר ממלכתי ביפו.
הניסיון לא עולה יפה בשל חילוקי דעות בין עליא הליברלית והמתקדמת בשיטות החינוך, לבין הסגל הקיים, מה גם שתפקידי ניהול בבתי ספר נחשבים יוקרתיים ונחשקים בחברה הערבית, עובדה שגרמה לתרעומת בקרב הקולגות, שלא ממש פרגנו לאשת החינוך ש'הונחתה' מבחוץ על ידי מערכת החינוך.
"הקרקע לא הייתה מוכנה", היא אומרת לי, והעלבון עדיין ניכר בפניה, "הקדמתי את זמני".
עליא ההישגית והשאפתנית מוצאת את עצמה בפעם הראשונה בחייה ללא עבודה ועם טעם צורב של כשלון ודחייה.
"הייתי במצב נפשי וגופני ירוד ביותר אחרי שנת הניהול", היא מספרת לי, החלטתי לארוז תרמיל ולנסוע ללונדון להתנקות. למרות הכאב והאכזבה, ניסיתי לגייס בטיול הזה כוח להמשיך הלאה".
מסתבר שתוכניתה של עליא צלחה ומייד עם חזרתה היא מוצפת בפניות והצעות עבודה.
בשנים שלאחר מכן היא עסוקה בהנחיה וארגון השתלמויות למנהלים ומפקחים, כתיבת סיפורים ילדים בערבית ובעברית, הנחיית קורסים בכתיבה יוצרת ועוד.
יש שתי קבוצות מקופחות בעולם הערבי- הראשונה היא נשים והשנייה ילדים |
ב- 2004 היא שוב משנה פאזה ואחרי מחקר מדוקדק ושנים של יעוץ להפעלות בערבית לחברת 'הופ' עבור התוכנית 'שומשום' היא מקימה אתר משחקים והפעלות אינטראקטיבי באינטרנט המיועד לילדים, הורים ומורים בשפה הערבית.
קשה אולי להאמין, אבל הגברת החרוצה שלפנינו היא חלוצה בתחום והקימה למעשה את האתר הראשון מסוגו בעולם הערבי.
עליא - איך זה שאת היית הראשונה? איך לא חשבו על זה קודם?
"יש שתי קבוצות מקופחות בעולם הערבי- הראשונה היא נשים והשנייה ילדים", היא מסבירה, "ילדים מקופחים בעיקר בתחום החינוך. ידעת שעד שנות השמונים לא נכתבו בכלל סיפורים לילדים?" היא מפתיעה אותי שוב.
עליא, שכאמור בין שלל עיסוקיה כתבה גם ספרים לילדים בשפה הערבית, זיהתה את הלקונה הקיימת בתחום ופיתחה אתר אינטראקטיבי מרתק בתכניו, אתר רחוק מאוד מהסטריאוטיפים הערבים.
ספרי לי במה האתר הזה שונה?
"המשחק באתר מבוסס על עיר דמיונית ובה דמויות שאני אפיינתי והמצאתי. לחיצה על כל דמות מכניסה למשחק שונה ולדמות הראשית באתר קוראים יויה.
רציתי להתרחק מהדמויות המקובלות בתרבות הערבית כדמויות גיבורים כמו גמל ואריה ואחרי מחשבה רבה בחרתי בג'ירפה".
אדם הבן במשרד מה מיוחד בג'ירפה?
"היא גבוהה- כך שהיא רואה למרחוק, כלומר יש לה חזון.
יש לה לב גדול מימדים, תכונה שתרגמתי לאהבה קבלה וסבלנות.
היא נוהגת לאכול רק צמחיה הקרובה אליה ונמנעת מלפגוע באזור המחיה של חיות אחרות, כלומר - הגונה ומתחשבת".
לדבריה של עליא, האתר החלוצי ש'עלה' בשנת 2005, עורר הדים רבים והיה מועמד לפרסים בקטגוריות רבות. כרגע עליא ושותפיה לאתר עדיין עוסקים בפיתוח של המוצר ובד בבד נמצאים במגעים מתקדמים למכירתו.
היא אישה יפה, מטופחת ואלגנטית שהשנים לא ניכרות בה למרות הטרגדיה קשה שעברה לפני שבעה חודשים בלבד, כאשר בעלה מוחמד נפטר ממחלה קשה והוא רק בן 55.
לא פשוט לדבר איתה עליו, והדמעות חונקות את גרונה מספר פעמים בזמן הראיון, כשהיא מעלה רגעים מתוקים וגם אחרים, כאובים, מחייהם המשותפים.
את מוחמד ז"ל שהיה בן דודה, פגשה פעמים רבות בילדותה, וכבר מההתחלה התפתחה בין השניים חברות טובה שצמחה לאהבה גדולה. בגילאי העשרה בחרה עליא להתנתק ממוחמד למספר שנים כדי לבחון ברצינות את מהות הקשר ביניהם.
לומדי הצרפתית למשל, ייהנו מהרצאה בערב שיישא אופי צרפתי למהדרין - תמונות מהמולדת הצרפתית יתחלפו לנגד עיני הצופים על המסך הענק במקום, שירים מתאימים יושמעו וסרטים יוקרנו. בנוסף ילמדו הנוכחים על אוכל צרפתי, יינות ועוד סוגיות מההוויה הצרפתית |
"בגיל 20 הבנתי שאי אפשר לברוח מהאהבה והתחתנתי איתו", היא מספרת בפשטות.
מוחמד, שעבד כסוכן מכירות ב"רים" ומאוחר יותר ככוח עזר בבית חולים, היה בעל מפרגן ותומך והוא זה שגידל את הילדים, בשנים שאשתו הנמרצת עסקה בפתוח הקריירה.
הפערים בהשכלה ובתחומי העסוק לא הפריעו לכם?
"ממש לא", היא מוחה נמרצות, "הוא היה אהוב מוערך על ידי כולם, אדם בעל השכלה לא רשמית אך רחבה, איש שאהב את המילה הכתובה והיה מעדכן אותי מידי יום בחדשות כלכליות, פוליטיות ואחרות בארץ ובעולם."
"את רואה את ערמת העיתונים הזו?" היא מצביעה לעבר ערמת עיתוני "הארץ", סגורים עדיין בעטיפת ניילון, "מאז שהוא איננו אני לא פותחת ולא קוראת אותם. כל כך התרגלתי לזה שהוא היה זה שמקריא לי ומעדכן ועכשיו אין לי כבר מי שיקרא לי", היא אומרת בקול רועד.
על ערש דווי ביקש ממנה הבעל החולה דבר אחד- "עשי משהו שיעשה לך טוב ושאת טובה בו כל כך, אמר לה, "הקימי מרכז לשפות".
עליא, שהבינה שהתרופה לכאב ולחלל העצום שנפער בחייה היא עשייה, קיימה את בקשתו של בעלה והקימה מרכז ייחודי ללימוד שפות ביפו, מנאראתי, מגדלור בערבית.
מרכז מנאראתי - חזית לרחוב מה מיוחד ב'מנאראתי'?
"ב'מנאראתי' לומדים שפות", היא מספרת נמרצת ועניינית שוב, "אבל לא רק. המרכז מספק בנוסף ערך מוסף חשוב, בדמות העשרה תרבותית על השפה הנלמדת".
לומדי הצרפתית, למשל, ייהנו מהרצאה בערב שיישא אופי צרפתי למהדרין - תמונות מהמולדת הצרפתית יתחלפו לנגד עיני הצופים על המסך הענק במקום, שירים מתאימים יושמעו וסרטים יוקרנו. בנוסף ילמדו הנוכחים על אוכל צרפתי, יינות ועוד סוגיות מההוויה הצרפתית.
העשרה דומה תתקיים גם בלימוד שפות נוספות כגון ספרדית וערבית.
"אני סבורה שחשיפה לתרבות ולמסורת הערבית, לא במובן הפוליטי אלא המנטאלי, תסייע מאוד בשינוי דעות קדומות והבנה טובה יותר של האחר, בין יהודים וערבים", היא אומרת.
הלימוד במרכז, שמתקיים בקבוצות קטנות של עד שישה תלמידים, והשיעורים התכופים והגמישים המתקיימים לאורך כל שעות היום, תורמים גם הם לבידולו של המרכז ממקומות דומים.
באמתחתה של עליא רעיונות עסקיים רבים והיא פורשת בפני במשך שעה ארוכה מוצרים חינוכיים נוספים, עליהם היא שוקדת בימים אלו.
עליא ולוח אלקטרוני ענק איך מקבלים אותך בעולם העסקים - גם אישה וגם ערבייה- בטח לא קל לך!
"אין ספק שהיו לי קשיים בהתחלה", היא מודה, "אבל היום אני מנוסה מאוד בעולם העסקים ובנוסף אני פמיניסטית שלא מקבלת את היותי אישה כמגבלה, אלא רואה אותי ואת השותפים למפגש כשווים שיש להם אינטרס משותף"
בכלל אני משתדלת לא לחשוב על זה כי זה עלול לגרום לי לבוא מעמדה נחותה.
אני באה בלי דעות קדומות ולכן גם הצד השני משאיר כנראה את הדעות הקדומות מחוץ לחדר הישיבות, במידה ויש לו כאלה."
"בעצם, יש דבר אחד שכן מפריע לי", היא אומרת לאחר מחשבה נוספת, "בעולם העסקים הערבי רואים בי ישראלית ואילו בעולם העסקים הישראלי רואים בי ערבייה, דואליות שמייעדת אותי בכל 'צד' לנישה מוגבלת ערבית בלבד או ישראלית בלבד.
הייתי רוצה שישפטו אותי לפי הכישורים שלי בלבד ולא לפי השייכות האתנית שלי", היא מישירה אלי מבט מלא הבעה
גם את 'ג'ירפה בדומה לדמות הראשית באתר האינטרנט? אני שואלת אותה לסיום.
"אני עליא", היא מתחמקת באלגנטיות וכבר ממהרת למיזם הבא שלה.
לי היא דווקא מזכירה מעלית. אבל כזו עם חץ לכיוון למעלה בלבד.
|