מדי פעם, בתקופות מסוימות, הופכת הקרקע ביפו לזרועה באבנים יקרות.
כבישים סתמיים זוהרים באור יקרות, כאשר אבנים נוצצות מפוזרות עליהם.
מי שגר ביפו מכיר מיד את "האבנים היקרות" הללו, כרסיסי זכוכית אשר נותרו כעדות אילמת לחלון מכונית פרוצה.
יש תקופות כאלו ביפו, בהם הפשיעה עולה ומתחילה להטריד ממש. כבר לא מדובר בנרקומן מזדמן הפורץ למכונית חונה ובורח עם תיק, אלא בהתגבשות של כנופיות פשע המורכבות בעיקר מנערים צעירים, חלקם בכלל מחוץ ליפו.
אז מתרחשות פריצות למכוניות ולבתים בתדירות מדאיגה, ההרגשה הכללית הופכת לבלתי בטוחה וחונקת, והתושבים מתארגנים ופונים בתלונות קשות למשטרה.
פגישה אחת או שתיים, כתבות בעיתון ומוכרז על מבצע למיגור הנגע.
הנוכחות המשטרתית גדלה באופן משמעותי, אפילו ג'יפי מג"ב מסתובבים ברחובות, נערכים מבצעים המסתיימים במעצרים ועונשי מאסר, והשקט שב לאיטו לשכונה.
מעין גאות ושפל מחזוריים.
אז עכשיו שקט ורגוע - יחסית - ביפו, וזה אולי הזמן להשקיע בטיפול שורש.
לא להכות בעבריינים, אלא לנסות ולהציע להם אלטרנטיבות לעולם הפשע.
מה יכול לעשות אותו נרקומן רעב המשתחרר בפעם המאה מבית הסוהר - ללא מקצוע, ללא מעמד, ללא חסכונות?
הטיפול בעבריינות ביפו לא יהיה שלם ואמיתי כל זמן שלא יושקעו מספיק משאבים בשיקום ועזרה לאלו הנאלצים להמשיך בחיי עבריינות.
איזו ברירה יש לו פרט להמשך חיי הפשע העלובים שלו?
מה יכול לעשות נער אשר נפלט בגיל צעיר ממערכת החינוך? אין לו השכלה או מקצוע, אין לו בית חם ותומך, יש לו חברים המעודדים אותו להשתלב בקריירת פשע אשר נראית מבטיחה וקולית לאללה בהתחלה.
אחרי שנפתחים לו כמה תיקים והוא נטמע בעולם העברייני, הדרך חזרה קשה עד בלתי אפשרית.
לפיכך, הטיפול בעבריינות ביפו לא יהיה שלם ואמיתי כל זמן שלא יושקעו מספיק משאבים בשיקום ועזרה לאלו הנאלצים להמשיך בחיי עבריינות, וזו אינה רק אחריות של הרשויות, אלא של כל תושבי יפו, לעזור לשכניהם הזועקים לעזרה ללא קול.
ההסלמה ביחסי יהודים ערבים ביפו הולכת וצוברת תנופה, ובשבת - הפגנה טעונה. האם המנהיגים רוצים לחמם את הרחוב או להגיע לשכנות טובה? אנו נבדוק זאת בדיוק ונדאג ליידע את כוווולם!
מאת: עורך פורטל יפו
פריצה למכונית ביפו
