נתחיל עם פתגמים ונתגלגל איתם הלאה.

ארוחת בוקר- פְטוּר

ארוחת צהרים- עָ'דָא (אמור: רָדָא)

ארוחת ערב- עָשָא

לקובץ ארוחות ומזון לחצו כאן

לגבי השורש פ.ט.ר – נוכל לדבר על קשר לעברית ולשפות השמיות.
בעברית הפטרה היא קטע לפרשת השבוע, הנקרא מתוך ספרי הנביאים.
אנו מכירים פיטורין, פטור ולא עלינו גם פטירה, שכולם מציינים סיום.
אנו מכירים גם את מצוות "פטר חמור", שעל פיה חייבים לפדות את העיר הבכור (בן האתון) בהקרבת שה.
כאן התהפכו היוצרות והפטר הוא דווקא הראשון, אלא אם הכוונה היתה שבהיוולדו סיים את תקופת הנערות של אמו.

 
ובערבית?

ארוחת הבוקר, ה- פְטוּר מציינת את "צום" הלילה, החג הקטן נקרא "עִיד אל פִטְר" לציון סיום צום הרמדאן והארוחה המסורתית בסיומו של כל יום צום ברמדאן נקראת "אל אִפְטָאר".

אז לפתגמים:

בָּתְעָ'דָא קָבֶּל מָא יִתְעָשָאנִי-

אוכל אותו לארוחת צהרים לפני שיאכל אותי לארוחת הערב.
מקביל ל "הקם להורגך השכם להורגו".

תְעָ'דָא וּתְהָדָא, תְעָשָא וּתְמָשָא

תאכל צהרים ותירגע, תאכל ערב ותתהלך.
המתכון לחיים בריאים- סייאסטה אחרי ארוחת צהריים, פעילות גופנית קלילה בערב.

ופתגם מיוחד למי שהגיע לארוחה מבלי שהוזמן-

יָא גָ'א בִּדוּן עָזִימָה, יָא קָלִיל אלְכִּימָה

הו הבא בלי הזמנה, הו פחות הכבוד.
מי שבא בלי הזמנה- אין לו כבוד

ולסיום הקטע הקולינארי- סרטון מתוך תכנית הטלוויזיה הזכורה לטוב "המסעדה הגדולה", עם בסאם זועמוט ז"ל וז'ק כהן, יבדל לחיים ארוכים. הקשיבו לערבית הירושלמית העסיסית שבתכנית:


 

כמה מילים משמשות עבור "חבר":

צָאחֶבּ (אמור סָאחֶב)- הוא החבר הקרוב האישי והותיק.

רָפִיק- חבר בקבוצה עם רקע ארגוני, חברי.

צָדִיק (אמור: סָדִיק) – מעין "ידיד"

זָמִיל- עמית, חבר לעבודה, קולגה

אִן כָּאן צָאחְבָּכ עָסָל, מָא תִלְחָסוֹש כֻּלוֹ

אם היה חברך דבש, אל תמצוץ את כולו (עברנו בניוזלטר'ז קודמים, כולל הסבר על צורות שלילה)

הָדָא צָאחֶבּ הָדָא? יִסְחָבּו אלְכְּלָאבּ

זה חבר זה? (ש)יסחבו (יקחו) אותו הכלבים

סלנג, לסיום:

בֻכְּרָה פִי(לְ)מִשמִש- מחר בעונת המישמש.
נאמר כמשל למשהו שלא יקרה, כמו עונת המישמש הקצרה (והמתולעת) מאד.

דוּדָה- תולעת.
נאמר אצלנו על מישהו שיש לו שגעון למשהו, תאווה מיוחדת, וגם "קריז" לסמים. מְדָוָּד- מתולע.

אינשאללה- / אִן-שָאא-אָלְלָה, אם ירצה השם (אי"ה).
אם הדובר אינו דתי אדוק ומסור- הוא אומר "אינשאללה" רק כדי לצאת ידי חובה ואינו מתכוון לעמוד במילתו.
מקביל במשמעות ל "לא נלך לרב"....., כאשר אין כוונה לעמוד בהתחייבות.

אָבָּדָאי- המילה המקורית היא "קָבָּדָאי"
אדם רב כוח שלוקח ומרים משאות.
ה- ק' הפכה בלהג העירוני ל- א'. בסלנג הכוונה לבריון, שוויצר.

תָ
מוֹי- הגיע מהמילה הערבית "טָמָע" שמשמעותה חמדן, גרידי.

טָיָארָה- מטוס. בסלנג שלנו- עפיפון. מכאן מָטָאר- שדה תעופה, טָיָארְגִ'י- טייס.

וכאן נכניס המלצה חמה על הסרט הירדני "קפטן אבו רָעֶד"- סרט יפה ואנושי ששווה ללמוד ממנו גם קצת ערבית מדוברת. לצפיה בכמה דקות קסומות - לחצו כאן.

מָנְגָל- מערבית מָנְקָל, שורש נ.ק.ל –להעביר.
במקור זהו כלי להעברת הגחלים החמות.
הק' הפכה לג' בלהג הבדואי, כמו שראינו בעבר את ה- נָגְלָה/נָקְלָה- נסיעה, העברה

יָאבָּאיֶה !!! קריאת צער/הפתעה
מערבית יָאבָּא, יָא אָבָּא, יָא אָבּוּי- קריאה לאבא (או לאבינו שבשמיים בעת צרה.

נסיים כאן, עם הזמנה להכנס לאתר "שער למגזר"- לימודי ערבית מדוברת וליהנות מהניוזלטר'ז הקודמים ומקבצי אוצר מילים.

 

                                                       להתראות בניוזלטר הבא

                                          צוות הערבית המדוברת של "שער למגזר"