בית ספר להורות "מרכז - הורים, גפן" מלמד גבולות בגיל הרך

 

הרצאה בנושא גבולות ביום שלישי  20/01/2015 בשעה 10:30

שעת סיפור "אלונה לא" ביום שני  26/01/2015 בשעה 10:30

לפרטים והגעה אל מרכז הורים ילדים ביפו - לחצו כאן

על הצבת גבולות בגיל הרך 

מאת: טל רחמים ולימור אביגד שפיץ

במרכז הספר אלונה לא, מאת רימונה די-נור, עומדת ילדה עקשנית שנמצאת בתקופת הלא-לא, המוכרת לכל הורה. כמו ילדים רבים, אלונה אינה מגלה כל גמישות ועומדת על שלה בנחישות. 

לאורך הסיפור כולו, באיורים המקסימים של מישל קישקה אלונה מופיעה לבדה, ופניה מביעות תסכול וכעס, כאשר אימה ואנשים נוספים מבקשים ממנה להתעורר, להתלבש, לאכול, לבוא לטיול, ללכת לישון אלונה נותרת בשלה, ומשיבה "לא!" בפנים זעופות. רק כאשר מניחים לה, היא מתרצה, והלא, הופך לכן... 

סיפורה של אלונה, רוולנטי לכל הורה ולכל ילד בגיל הרך. הסיפור מספר על הצורך החשוב של ילדים בגיל הרך בחופש ועצמאות, ועל הקושי של ההורים להציב גבולות, במיוחד כאשר יש תחושה שבכל אופן הילדים ימשיכו  "לעשות דווקא".

במצבים שכאלה, הורים עלולים להתפתות לא להציב גבולות לילד מתוך רצון שילדם יהיה מאושר, והרי רגע הצבת הגבול הוא רגע לא נעים, וודאי לא נראה ילד קורן מאושר בעת שנדרש לעשות דבר שאינו רוצה. הורים אחרים עשויים לוותר מחשש שמא יאבדו את אהבתו של הילד, ואף לרגע, או , פשוט יוותרו לו כי אין להם כוח למריבות. חשוב לזכור שדווקא הצבת גבולות תסייע לילד לחוש מאושר, בטוח, ותוביל להתפתחות טובה.

איך הצבת גבולות עוזרת לילדים?

ראשית חשוב להבין למה הכוונה במילה גבולות.  הצבת גבולות היא העברת מסר ברור של מה מותר ומה אסור, ועמידה עקבית מאחוריו. חשבו על עצמכם, בכולנו מתעורר לא פעם דחף לעשות כל מיני דברים, אך אנו עוצרים את עצמנו, מאחר ואנו מבינים, שפעולות מסוימות עשויות לסבך אותנו, לקלקל לנו, או להזיק לסביבה שלנו. הגבולות הפנימיים שלנו, המבוגרים, לרוב עוזרים לנו לשמור על עצמנו.

במצב בריא, לאורך שנות החיים הראשונות, הסביבה של הילד מציבה לו גבולות וכך הוא מפנים אותם ופועל על פיהם. אם אנו לא מגבילים את התינוק בן החצי שנה כאשר הוא מתחיל להתעניין בפנינו ולשרוט אותם, או למשוך בשיער, או בהמשך, כאשר הוא מכה ילד בגן, חוטף משחק, קורע ספר, משליך  את הצלחת או מסרב ללכת לישון (וכו' וכו), הוא לא יפתח גבולות פנימיים-נפשיים. 

במצב כזה ילד לא יחוש ביטחון, אלא חרדה מתמדת, הוא יחוש שדחפים שונים, בניהם דחפים "מפחידים" כמו: תוקפנות, קנאה, סיפוק מיידי ללא התחשבות במציאות, שולטים בו. הוא יחוש מוצף. במילים אחרות, הגבולות נותנים לילד הרגשה, שאנחנו שומרים עליו מפני הסביבה ומעצמו, ולאט לאט נבנה אצלו הביטחון, שהוא יכול לסמוך על עצמו! הגבולות מאפשרים לילד להתפתח לקראת עצמאות, על ידי כך שהוא לומד להפריד את עצמו מההורים.

הגבולות קובעים חוקיות לחיים, באמצעותם הילד יודע מה צפוי, על מה יקבל נזיפה ועל מה שבח. העולם שלנו הוא מורכב ומסובך עבור מבוגרים, קל וחומר עבור ילדים רכים, שרק מתחילים להבין כיצד העולם מתנהל, עבורם גבולות עושים סדר וביטחון, שמאפשר להם הנאה והתפתחות בריאה.

ההבנה יכולה לעזור לנו ההורים להציב גבולות, אך עדיין הצבת גבולות היא אחת המשימות החשובות והקשות להורים. חשוב לזכור שבכל גיל ועם כל ילד נעשה זאת באופן שונה, אך 

לפניכם מספר עקרונות חשובים שיסיעו לכם בכך:

1. העברת מסרים באופן בהיר ובנחישות – עליכם לומר באופן ברור ותמציתי למה אנחנו מצפים ממנו, בטון דיבור נחוש, ללא כעס ותוקפנות.

2. עקביות - חשוב שההורה יהיה עקבי בהצבת הגבולות כדי לא לבלבל את הילד. אם פעם נרשה לו לאכול בסלון ופעם לא, יהיה לו קשה להבין שאנחנו רציניים, כאשר לא נרשה הוא לא יקבל את הגבול. חשבו על עצמכם, אם יש לכם מפתח מסוים, שלפעמים פותח מנעול ולפעמים לא, אתם תנסו שוב ושוב ושוב, בשיטות שונות, עד שתצליחו. כך גם הילד, אם לפעמים "מצליח לו" ולפעמים לא, הילד יעשה הכל כדי להשיג את מבוקשו.

3. התייחסות לאירועים חריגים - אם ישנם מקרים חריגים, אפשר להיות גמישים וחשוב לספק לילד הסבר מתאים,  נגיד למשל: היום תלך לישון מאוחר יותר כי דודה לילך מתחתנת, ואנחנו נלך לחתונה.

4. הדרגתיות – צריך לזכור שתהליך למידת ההרגלים וקבלת הגבולות, הוא תהליך הדרגתי, רצוף עליות ומורדות.

5. הצבת גבולות אינה משא ומתן – הורים נוטים לדון עם הילד על הוראתם, לעיתים מתוך רצון שהוא יקבל את הגבול ואף יהיה מרוצה. טבעי ולגיטימי שהילד לא יהיה מרוצה מהנדרש ממנו. זהו חלק מתהליך הצבת הגבולות. אם נקיים משא ומתן עם הילד התהליך יעשה מתסכל, ארוך ומתיש יותר עבור שני הצדדים.

6. תמכו בילד  - כאמור, הילד לא צריך לשמוח כאשר המצופה ממנו אינו מתאים לרצונותיו, אם אתם שמים לב שקשה לו, אפשר להתייחס לכך, ולומר בקול מה אתם רואים שקורה לילד, למשל: אני רואה שאתה מאוד רוצה להישאר בגינה, וזה מכעיס אותך שהולכים. בכל זאת עכשיו הולכים הביתה".

7.  עידוד וחיזוק – מילה טובה על התנהגות טובה יעיל יותר מעונש או מכעס על התנהגות רעה. גם אם תהליך הצבת הגבול גרר סצנה לא נעימה, מצאו על מה לחזק את הילד, למשל, לילד שלא רצה ללכת לישון, אמרו למחרת בבוקר, אני יודע/ת שממש לא רצית להיכנס למיטה אתמול כשאמרתי לך, כל הכבוד שעשית את זה! הצבת הגבול הבאה תהיה קלה יותר.

8. הענשה – חשוב שהילד יקבל אזהרה לפני קבלת העונש, כדי שיוכל להימנע ממנו. עונש ללא אזהרה, פעמים רבות מזיק ולא מועיל.  אם מוצו כל הדרכים האחרות, רצוי שהעונש יהיה קשור במידת האפשר ל"מעשה הרע" ולא יהיה עונש שרירותי.

9. הכינו את הילד – נסו לא להפתיע את הילד אלא להכין אותו לבאות, לומר למשל: "אחרי שתסיים לצפות בפרק הזה, אני אקח אותך להתקלח". המצב הצפוי עוזר לילד לקבל את הגבול יותר בקלות, ולחוש יותר בעל השפעה.

 

הפעילות תתקיים במרכז "הורים - ילדים, גפן" הממוקם בקומה השנייה של בנין טיפת חלב ברח' עירית 17, יפו ג'.

 טל: 7248195. מייל: merkaz_horim_gefen@mail.tel-aviv.gov.il