כתבה: טל צור
מרכז הורים - ילדים ביפו - לפרטים לחצו כאן
"מי לא מכיר את אופיר?" אופיר וחבורת הילדים שעימו הינם חלק מאחד מסיפורי הילדות הישראלים המפורסמים ביותר. קסמו של הסיפור נובע מהאיורים המלבבים המשקפים באופן כל כך מדויק את הסיפור, המשפטים המחורזים, והחזרתיות של הפזמון והעלילה המתפתחת; כמו בכל סיפור טוב, נוצרת דרמה שנפתרת בסופו של הסיפור והילד יחד עם שאר המאזינים מוצא קתרזיס, סיפוק והנאה מפיתרון המשבר שנוצר.

הספר הינו פרי שיתוף פעולה בין הסופרת מרים רוֹת והמאיירת אורה איל, לצערנו שתיהן כבר לא עימנו.

 

כל הילדים מתקבצים ומצטרפים לאופיר המנהיג שמוביל אותם לבדו למציאת סיר התירס הנכסף. אך כשהם מגיעים הם מוצאים ש"אין תירס חם – ואין תירס קר". כמו בהרבה מסיפורי הילדים גם כאן הסיפור עוסק ביחסים חברתיים, אך יחוד נוסף של הספר שהפעם יש היררכיה חברתית, אופיר הינו מנהיג החבורה שכולם הולכים אחריו, במהלך הסיפור הוא  הופך להיות השעיר לעזאזל, אליו מתנקזים כל הזעם והתסכול ובסופו שחף הופכת למנהיגה.

אחד הגורמים שהופכים ילד למנהיג של ילדים אחרים הוא "אינטליגנציה מעשית", היצירתיות והיכולת להתאים את עצמם לסיטואציה. כלומר, ילדים שיש להם מנעד רחב של תגובות במפגש עם ילדים אחרים או שידעו ליצור משחקים מיוחדים. אופיר ממציא לעצמו משחק שכולל מנגינה ושיר וסוחף אחריו את הילדים עד שבאה שחף ומפגינה יכולת טובה משלו בפתירת הבעיה שנוצרה ומתגלה כבעלת כישורים טובים יותר אז הילדים הולכים אחריה.

אך גם שכאינו המנהיג הוא עדיין מאושר, כי הוא מצליח להסתגל מחדש למציאות שנוצרה ומקבל את מבוקשו הוא אוהב לשיר ולאכול תירס חם.

 

אופיר הולך לטייל ובדרכו אוסף חברים נוספים, כל אחד מהילדים באמצעות אביזרים שונים מוסיף את יחודו לתהלוכה הצבעונית והרב גונית: אופיר- מתופף, לירון עם תלת אופן ופעמון, יהב עם הדובון, צור – בחצוצרה מחצצר, אלית עם כף וסיר, שחף עם עגלת בובות. 

היבט נוסף שהספר עוסק בו הוא היצירתיות והדמיון. בסיפור כל אחד מהילדים מגלם סוג של אמן יוצר במאמר מאת טלי גוראלי טואל על חינוך יצירתי ומוסיקאלי בגיל הרך היא כותבת כי חלק מהתיאוריות על התפתחות ילדים טוענות כי הפעוטות מרגע לידתם בורכו ביכולת ליצור, לדמיין ולחקור את סביבתם, אך יכולת זו הולכת ופוחתת עם הגיל. 
לעומתם חוקרים אחרים אומרים כי היצירתיות מתחילה בילדות המוקדמת ויש הטוענים שהיכולת להיות יצירתי באמת קרי מקורי מופיעה רק בגיל ההתבגרות. כיום נוטים לסבור שהיצירתיות יכולה להיות רציפה מרגע הלידה ועד לשנות ההתבגרות או  להיות מקוטעת ולהשתנות בעוצמתה בתקופות שונות בהתפתחות (לעיתים יהיו יותר יצירתיים ולעיתים פחות). 

שונות זו נובעת הן מיכולתו המולדת של הילד ונטיותיו הטבעיות והן מהשפעת הסביבה (לדוגמה: עד כמה היא מעודדת יצירתיות או מדכאת ומבקרת, עד כמה הוא חשוף לגירויים או שעולמו צר ומצומצם ועוד).

 

"כל הילדים הם אומנים, הבעיה היא להישאר אומן כשאתה גדל"

 פבלו פיקאסו

 

גם כאן קיימות גישות שונות: יש המאמינים כי מה שחשוב זה הביטוי העצמי של הילד, ילדים הם אומנים בזכות עצמם ואין לדחוק בהם או להכריח אותם ליצור דימויים שיתאימו לציפיות המבוגר. גישה אחרת רואה את תפקידו של המבוגר כמעניק מערכת תמיכה לקידום הילד עליו להיות גמיש ומודע ליכולתו של הילד ולהיות קשוב אליו. לדוגמא כאשר הורה מוחא כפיים בלי קשר לתוצאות הילד אינו ילד יודע מתי ביצועי היו טובים ומתי עליו להשתפר כתוצאה מכך לא יפתחו כלים וידע הדרושים להם להתמקדותם, יישארו מתוסכלים ובעלי דימוי עצמי נמוך בתחום זה. גישה נוספת מבוססת על התערבות ורגישות ומציעה להורה ליצור אקלים המאפשר השראה לפיתוח היצירתיות והדמיון ולהמשיך לפתחם באמצעות דיאלוג בין הילד להוריו.

להרחבה בנושא:

טיפוח היצירתיות והדימיון בגיל הרך מאת ברנאדט דאפי

טיפוחון, טיפוח פעוטות למחנכים ולהורים מאת סנונית גל ומלכה ק. אלכסנדרוביץ'.

 

 

שעת הסיפור תתקיים ביום ראשון ה-16/02/14 בשעה 17:00

וביום שני ה- 17/02/14 בשעה 11:45

המפגש יערך במרכז  "הורים – ילדים, גפן" רחוב עירית 17, קומה שנייה, מעל טיפת חלב.   

טלפון: 03-7248195       
מייל: merkaz_horim_gefen@mail.tel-aviv.gov.il

כתובת אתר האינטרנט שלנו: http://horim.tau.ac.il