הסנדלר והגמדים
כתבה מאת: מאת עדי חפץ
יום רביעי ה- 01/02/12 בשעה 16:15
מעשייה זו עוררה את דמיוני כבר בילדותי. כל כך שמחתי בשמחתם של הסנדלר העני ואשתו, ששפר עליהם מזלם. גמדים קטנים נכנסו לביתם באישון לילה עבדו לאור עששית קטנה, תפרו והכינו נעליים, מעשה טוב זה חזר על עצמו תקופה מסוימת ובכך הצילו את פרנסתו של הסנדלר שכספו אזל.
כך המשיך הפלא מדי יום ביומו. מה שגזר בערב עמד מוכן בבוקר. לא חלף זמן והסנדלר התחיל להרוויח כמו קודם, ולבסוף גם התעשר.
ערב אחד אחרי שגמר לגזור את העור, אמר הסנדלר לאשתו: "מה דעתך שנשאר ערים הלילה כדי לראות מי עוזר לנו ככה?". באחד הלילות הם הבחינו בזוג גמדים חרוץ ועקשני שעמל ללא הפסקה עד לתוצרת עוד זוג נעליים. את התודה בדמות הבגדים החמודים תפרה עבורם אשת הסנדלר והניחה על שולחן עבודתם. אבל מאז לא חזרו הגמדים...
הסיטואציה הזו הזכירה לי את נושא העצמאות בקרב ילדים. הגמדים (ההורים לצורך העניין) מנסים להביא למצב בו הסנדלר ואשתו (ילדיהם) יהיו עצמאיים ויוכלו להמשיך להרוויח בעצמם את לחמם ובאמת לאחר מספר פעמים הם מחליטים לעזוב.
מדוע כל כך חשוב לתת לילד עצמאות?
עצמאות של ילדים נוגעת לתהליך ההעצמה שלהם. תחושת העצמאות מחזקת את האמון של הילד בכוחותיו ומאפשרת לו התפתחות תקינה. ילדים עצמאיים הם ילדים שמפתחים את תחושת ביטחונם העצמי ואת ההכרה ביכולותיהם. ככל שתהליך העצמאות מתקדם, כך הולכת וגוברת תחושת הערך העצמי של הילד.
אז מדוע לנו ההורים קשה לאפשר לילדנו לעשות דברים בעצמם? על ההורים לדעת כי טעות בידם להניח שאם יגוננו על ילדיהם יתר על המידה ויעשו במקומם מטלות, הילדים יגדלו ויהיו מאושרים יותר. ההפך הוא הנכון- ההורה חייב לאפשר לילד להתנסות בפעולות עצמאיות וחדשות ולחוות הצלחה. |
קודם כל החרדות והדאגות שלנו גורמות לנו לא לאפשר עצמאות לילדנו. הורים רבים חוששים שהילד לא יצליח לעשות את הדברים כפי שצריך, או שביצוע מטלות עצמאיות יסכנו את חייו ויגרמו לו לנזק.הורים שנוטים לדאגנות יתר בדרך כלל גם מאמינים שעצם נוכחותם בסמוך לילד מצילה אותו פיזית ונפשית.
מלבד החרדה יש הורים שמתקשים לאפשר לילד עצמאות, מאחר שהם מונעים מרצון דומיננטי לשלוט על הילד ומתפיסת עולם שלפיה ההורה הוא היחיד היודע מה נכון עבור ילדו. דפוס התנהגות זה אופייני להורים ששוהים שעות רבות עם הילדים וחשים צורך לשלוט עליהם.
ההסבר השלישי לכך שהורים אינם מאפשרים עצמאות הוא הזדהות כמעט טוטלית עם הילד, עד כדי כך שהם מתקשים לאפשר לו את המחיר הכרוך בעצמאות.
לדוגמה, הורים שחשים צורך עז שהילד יצליח בכל ולא יחווה כישלון, נוטים להכין עמו שיעורי בית, כיוון שהם חוששים שמא יעשה טעויות אם יכין שיעורים לבדו. במקרה זה חשוב שההורים יפנימו כי אם הילד יתחיל להכין לבד את שיעוריו, ייתכן שיקבל ציון נמוך יותר.
יחד עם זאת, תחושת המסוגלות של הילד תתעצם והוא ירגיש מסוגל לבצע פעולות לבדו ולפתח את מידת האחריות שלו.
דוגמא נוספת היא ילד שמתקשה להתלבש בבוקר. חשוב שההורים יאפשרו לו להתנסות להתלבש לבדו, גם אם התוצאה תהיה הנחת הבגד בצורה קצת עקומה על הגוף.
מכל מקום, על ההורים לדעת כי טעות בידם להניח שאם יגוננו על ילדיהם יתר על המידה ויעשו במקומם מטלות, הילדים יגדלו ויהיו מאושרים יותר. ההפך הוא הנכון- ההורה חייב לאפשר לילד להתנסות בפעולות עצמאיות וחדשות ולחוות הצלחה.
מה עלול לקרות לילד שהוריו חוששים לאפשר לו עצמאות?
ילד כזה עלול לגדול ולהפוך לבוגר חלש ובעל ערך עצמי נמוך ביותר, שאינו יודע להתמודד עם קשיים ולהתגבר עליהם. הוא יאמץ גישה פסיבית שלפיה הוא אינו מסוגל לעשות דבר ויתרגל שעושים הכול בשבילו. גם בהיבט הרגשי ילדים אלה מתקשים בדרך כלל לפתח יכולת רגשית להתמודד עם תסכולים, מאחר שהם מורגלים שיש מי שמכוון עבורם. באשר לכישורים החברתיים, ילדים אלה יהפכו מבחינה חברתית ליותר נגררים ויותר תלותיים בחברים שלהם.
לסיכום,
הורים צריכים תמיד לזכור כי עליהם לעזור לילד לקראת יציאה לחיים בוגרים ועצמאיים. ההורה לא יוכל לעמוד כל הזמן ליד הילד ולעשות דברים בשבילו ובמקומו. הורה שגם יעבוד על עצמו ויפחית את רמת החרדה העצמית, יעזור לילד לפתח עצמאות ויכולת אחריות ויעזור לו להתמודד בכוחות עצמו כדי להשיג את מטרותיו ולהצליח יותר בחיים.
נקודה למחשבה
הורות היא אחד הערוצים היעילים והמספקים לעבודת מודעות עצמית והעצמה אישית. אופי התקשורת ויחסי כבוד הדדיים שאנחנו מייצרים במרחב המשותף חשובים אף הם. משמעותה של הורות אינה ביטול חיי ההורה עבור הילד, או ביטול רצונות ילדינו עבור עצמנו, אלא יצירת מרחב מקודש לכל אחד על פי הצרכים שלו והבנה עמוקה, שדברים אינם מוכרחים לבוא אחד על חשבון השני.
התרבות שלנו מנסחת את פעולותינו כבחירה בין אלטרנטיבות המבטלות אחת את השנייה: קריירה מוכרחה לבוא על חשבון הילדים, חינוך מיוחד מוכרח לבוא על חשבון תקציב המזון. הלימוד של הורות, כזו שאינה מבטלת לא את העצמי שלנו ולא את העצמי של ילדינו, קשורה בבניית מרחב מקודש עבור כל פרט במרחב המשפחתי המשותף.
שעת הסיפור תתקיים ביום רביעי ה- 01/02/12 בשעה 16:15 - ברח' עירית 17 במרכז "הורים-ילדים" בשכונת נווה-גולן שביפו.
ביום זה המשחקייה תהיה פתוחה לילדים עד גיל 7
טלפון: 03-5089939
|