בסיפור על הנסיכה והצפרדע מקבלת הנסיכה כדור במתנה והכדור נופל לבאר. מן הבאר קופץ צפרדע עקשן שמציע את עזרתו, בתמורה לטיפול מסור מצד הנסיכה הענוגה (אירוח בביתה, לינה במיטתה, והקינוח – נשיקה). מכאן יש המון גרסאות לאותה אגדה. בגרסא האהובה עלי, שכיכבה גם בסרט ילדים מצוייר באורך מלא, הנסיכה והצפרדע מתיידדים והיא מסייעת לו להסיר את הקללה שרובצת עליו ולהפוך בחזרה לנסיך.

חברים טובים נהיה

חברות בין ילדים בגיל הרך מתפתחת החל מגיל שנה וחצי-שנתיים. עד לגיל הזה התינוק איננו זקוק לקשר חברתי רציף וקבוע, אלא למטפל קשוב שנענה לצרכיו. לפני גיל שנתיים, התינוק עשוי ליהנות מחברת ילדים, כלומר אוהב לשחק ליד ילדים אחרים אך עדין לא יודע איך משחקים עם ילדים אחרים.

בגיל שנתיים-שלוש ילדים מתעניינים במשחק משותף עם ילדים אחרים, ומתחילים לתרגל התחלקות ושיתוף. בסביבות גיל שלוש מתפתח צורך באינטראקציות חברתיות של ממש ובגיל זה הופך המשחק לשיוויוני והדדי יותר. שלב התפתחותי זה נובע מהתפתחות רגשית שמאפשרת לילד לראות את העולם גם מזווית הראיה של האחר, בד בבד עם כישורי השפה, שמאפשרים לילד לחלוק עם הילד האחר לא רק את צעצועיו, אלא גם את החוויות העוברות עליו והתכנים המעסיקים אותו.

ליחסים החברתיים המאפיינים ילדים מגיל שלוש ואילך ישנו גם תפקיד התפתחותי, מעבר להנאה שבמשחק ובחברות עצמה: דרך המשחק המשותף לומד הילד כיצד משתפים פעולה, איך פותרים סכסוכים, ומה עושים כדי לזכות בתשומת לב של ילד אחר. בנוסף, דרך ההתחברות עם בני גילו לומד הילד איך להתאפק, לחכות לתורו, להתמודד עם תוקפנות, ובכלל, מהן הנורמות החברתיות המקובלות - מה מותר ומה אסור.

המשחק החברתי בגיל הגן מאופיין בעיקר במשחקי "כאילו", המכונים בשפה המקצועית משחק סימבולי (ובעברית "סימלי"), שכן הוא מסמל עבור הילד את המציאות האמיתית, בקטן. מי לא מכיר את המשחקים באמא-אבא-ילד, שוטרים-וגנבים, רופא-חולה-אחות וכו'. משחקים מסוג זה הם הגורם המשמעותי ביותר בגיל זה להתפתחותם השכלית והרגשית של ילדים. דרך משחקי תפקידים כאלה ילדים לומדים על העולם ודרך התנהגותם של חבריהם מבינים איך צריך להתנהג בו.

בסביבות גיל 3-4 גם אפשר להתחיל לראות הבדלים בסגנון ובהעדפות של הילדים בתחום החברתי: יש ילדים שזקוקים ליותר חברה ויש שפחות. יש ילדים שאוהבים לשחק בקבוצה ויש שמעדיפים לשחק עם ילד אחד או שניים. יש ילדים שמחליפים חברים במהירות ויש שנקשרים לילד אחד ומעדיפים את חברתו.

בסיפור "הנסיכה והצפרדע" הצפרדע עובר שינוי מהפכני במעבר מצפרדע לנסיך יפה תואר. שינוי דמותו של הצפרדע תלויה לחלוטין בנסיכה, שאלמלא תיתן לו נשיקה הוא יישאר לעד בדמות צפרדע. בעצם, הצפרדע השתקף כנסיך בעיני הנסיכה וזה מה שגאל אותו מחיי הביצה.

בדומה לנסיך, כך גם ילדינו תלויים בדרך שבה נסתכל עליהם כדי לבנות לעצמם דמות קבועה. דמותם של ילדים תלויה למעשה בדרך שבה הוריהם רואים אותם. להתבוננות ולתגובה ההורית יש משמעות רפלקטיבית עבור הילד. 

משמעות הדבר היא שהילד רואה את עצמו משתקף בעיני ההורה, ממש כאילו הוא מסתכל במראה. למשל אם ההורה מתלהב ממעשי הילד ומשבח אותו, הילד מרגיש סיפוק ומרגיש כאילו ראה את עצמו משתקף במראה מחמיאה. אם ההורה מגיב בעוינות כלפי הילד, הילד מפרש את התגובה כאילו ראה את עצמו במראה מעוותת. אם ההורה כלל לא מגיב להתנהגות הילד, הילד מרגיש כאילו עמד מול מראה ולא ראה בה כלום, כאילו הוא לא קיים.

לסיכום, ככל שהילד מקבל מהוריו יותר חיזוקים חיוביים על עצמו - איך שהוא נראה, איך שהוא מתנהג, איך שהוא משחק, איך שהוא חושב ובעצם כל מרכיב באישיות שלו – הוא יפתח לעצמו דמות חיובית ומסופקת יותר.

שעת הסיפור תתקיים ביום רביעי 4.1.12 בשעה 16:15 
המשחקייה במקום פתוחה לילדים עד גיל 7.

לפרטים ויצירת קשר עם מרכז הורים-ילדים ביפו, לחצו כאן