|
אהרון והעפרון הסגול / מאת קרוקט ג'ונסון
כתבה: שלומית גרוס גל
"ערב אחד ישב אהרון וחשב, ואחרי מחשבות רבות
החליט לצאת לטיול לאור הירח.
לא היה שום ירח בשמים, ולאהרון היה צורך בירח,
בשביל הטיול לאור הירח..."
אהרון מצייר לעצמו בעפרון הסגול שלו ירח, ואח"כ שביל ללכת עליו, ועץ לאכול מפרותיו, ודרקון להימלט ממנו ועוד כהנה וכהנה הרפתקאות שאהרון בורא לעצמו באמצעות הציור. העפרון שלו מוביל אותו בשבילי הדמיון והוא, מצידו, משתף פעולה עם כל הדברים שהדמיון שלו מייצר לו.
דמיון הוא אחד הכלים המשמעותיים בהתפתחות חשיבה אצל ילדים, וגם אחד האמצעים שמאפשרים לילדים ללמוד את המציאות ולהתמודד איתה.
היכולת לדמיין מתפתחת בסביבות גיל שנתיים. עד אז, עולמו של התינוק הוא ממשי, ומורכב רק מדברים שהוא יכול לראות, לשמוע או לחוש באצבעותיו. בגיל שנתיים, הפעוט מפתח יכולת לחשוב בצורה מופשטת על חפצים ועצמים מוכרים, גם כשהוא לא יכול להרגיש אותם בחושים שלו. בהמשך, הוא מתחיל להוסיף בעזרת הדמיון משהו משלו לחפצים הממשיים. בין גיל שנתיים לשלוש מפתח הפעוט את היכולת להמציא ולדמיין.
בגילאים הצעירים, הדמיון מאפשר לילד לחקור ולהבין את המציאות. הדמיון בשלב זה מבוסס על המציאות ואיננו מנותק ממנה ועל ידי הבעת הדמיונות שלו הילד מבין מהסביבה שלו מהי המציאות האמיתית.
בנוסף להבנת המציאות, הדמיון מאפשר לילד להתמודד עם כעסים. למשל, ילד שכועס על ילד אחר שמציק לו איננו יכול לבטא את הכעס כמו שהיה רוצה במציאות (נגיד להרביץ לו) אבל הוא יכול לדמיין שבשנה הבאה הילד המציק יעבור דירה ולא יהיה איתו יותר באותה כתה.
| חשוב לאפשר לילד ללכת בדמיון למחוזות רחוקים ככל שהוא רוצה, לעודד אותו להיות סקרן וחוקר, ולהתעניין בעולם הנוסף שהוא ממציא. לא להחליט שהילד צריך לחשוב, לנהוג ולהגיב כמו ההורה, אלא לאפשר לו את המקום שלו. |
הדמיון נותן לילד גם אפשרות להביע בצורה מקודדת את משאלות הלב הכמוסות שאי אפשר לבטא בצורה ישירה. למשל, ילד שנולד לו אח מפנטז שאחיו חוזר לבית החולים בעוד הוא נשאר עם הוריו לבלות.
בגיל שלוש ומעלה מופיעים פחדים לא מציאותיים, שהם סוג של "תוצר לוואי" של יכולת הדמיון הכל-כך מקסימה. בשלב הזה, ילדים מפחדים מדברים כמו מפלצות או רוחות רפאים, זאת "בזכות" העובדה שהדמיון שלהם מאפשר להם ליצור מציאות לא-קיימת וגם "להאניש" דמויות מפחידות מתוך סיפור ששמעו או סרט שראו, ולהאמין שהן קיימות במציאות.
אבל יותר מכל, היכולת לדמיין מעניקה לילד גמישות מחשבתית, יצירתיות ומחשבה אינדיבידואלית, כי ככל שהעולם האמיתי הוא מציאותי ומשותף לכולם, בדמיון יכול כל ילד לברוא עולם שלם שיהיה שלו, ורק שלו.
 אפשרו לילד לדמיין
אחת הדרכים המרכזיות של ילדים להביע דמיון היא באמצעות משחק דמיוני (סימבולי) שבו הם "משחקים בכאילו" במשחק תפקידים שלא כפוף לחוקי המציאות: הילדה הופכת להיות נסיכה, הילד הופך להיות אביר, שניהם משחקים באמא ואבא וכו'. אביזרי לבוש שיש בכל בית יכולים לתמוך במשחק כזה ללא השקעה כספית מיוחדת. גם משחק בקוביות מפתח דימיון שכן הוא מאפשר לילד ליצור עולם שבו הוא בונה מדמיונו.. מכוניות קטנות, דמויות קטנות או חיות קטנות, מאפשרות לילד ליצור ולהמציא עולמות קטנים של התרחשויות דמיוניות שבהם הוא השולט.
על מנת לעודד את המיומנות המיוחדת הזו, חשוב לאפשר לילד ללכת בדמיון למחוזות רחוקים ככל שהוא רוצה, לעודד אותו להיות סקרן וחוקר, ולהתעניין בעולם הנוסף שהוא ממציא. לא להחליט שהילד צריך לחשוב, לנהוג ולהגיב כמו ההורה, אלא לאפשר לו את המקום שלו. דמיון מפתח כישורי למידה הרבה יותר מאשר ישיבה מודרכת עם הילד, כיוון שהוא צריך בשביל זה לחקור, להעז, להתנסות.
ומילה לכבוד פסח: אהרון והעפרון שלו מחדשים ומתחדשים כל הזמן, באמצעות הדמיון.
פסח – חג האביב – היא תקופה שבה הטבע מתחדש, הפרחים והעצים מתחילים לצמוח מחדש, וריחות של אביב מתחילים למלא את האוויר. זו גם הזדמנות בשבילנו – אחרי הניקיונות, הבישולים וקניית המתנות – לדמיין מה היינו רוצים שיתחדש בחיים שלנו ולצייר אותו בעצמנו, בדמיון ובמציאות.
שעת הסיפור תתקיים ביום רביעי ה- 13.4.11 בשעה 17:00
במרכז "הורים-ילדים" בשכונת נווה-גולן שביפו.
טלפון: 03-5089939
|
מאת: שלומית גרוס גל
