יש משפחות שגדלים איתן, 
יש משפחות שאנו מאמצים בדרך 
ולפעמים, יש גם משפחות שמאמצות אותנו. 

הגן של סילבי ברחוב ממזריץ' ביפו הוא גן משפחתי המציע לילדים הבאים בשעריו סביבה תומכת, יציבה ובטוחה לגדול בה.

 

מנהלת הגן היא סילבי גראיסה, בת 33 ואם לשלושה ילדים. לפני שבע שנים, כשנולדה בתה הבכורה של סילבי, אלין, החליטה סילבי לעזוב את עבודתה כמנהלת חשבונות בישראליף מעליות ולפתוח משפחתון בביתה, כדי שתוכל להקדיש זמן לבתה וגם לטפל בילדים של אחרים.

 

"לפני אלין לא הייתי חושבת שאגיע לזה בכלל. לחיים יש נטייה לקחת אותך לאן שאת צריכה להגיע, את אף פעם  לא יודעת לאן הם ייקחו אותך, אבל תמיד צריך התפתחות, צריך לגלות את האני ואת המתנה שקיבלתי מאלוהים, שבמקרה שלי היא מתנה של לעזור ולרפא ולתת. גיליתי שכל ילד הוא עולם ומלואו, שצריך להתעמק ולהכיר, כדי ללמוד עד כמה הוא מיוחד".

- לא חששת לבצע מהפך ולהיות עצמאית?

"היה מאד מפחיד ללכת לדרך עצמאית. אבל הלכתי לאט לאט והתפתחתי מבחינה אישית. בשביל להגיע לזה צריך לעבוד הרבה שנים. כל קושי מחשל ועוברים לקושי הבא שיהיה יותר קשה. המתנה שאלוהים נתן לי היא שהוא נתן לי לעבור את הדרך לאט לאט".

 

בעלה רמי, מהנדס מכונות במקצועו שפוטר ממשרתו באותה תקופה, נרתם לעזור לסילבי והפך לחלק משמעותי מהגן. "בעלי היה שם לצידי, תמך בי, טיפח ועיצב את הגן ותמיד היה שם נכון להקשיב ולייעץ לי בבעיות שנתקלתי בהן. החזון שלי הפך לחזון שלו והנוכחות שלו תרמה לנופח המשפחתי של המקום" אומרת סילבי. היום הילדים שבגן קוראים לו אבא רמי ולה אימא סילבי.

 

עם הזמן הגן גדל והיום הוא כולל 26 ילדים מגיל ארבעה חודשים ועד ארבע שנים. רמי וסילבי עברו לבית גדול יותר שמשמש כמקום המגורים של משפחתם וגם של הגן כאשר הפרטי מתערבב עם העסקי, תמונות משפחתה וילדיה של סילבי מוצגים לראווה בגן וכל הילדים יודעים לנקוב בשמות כל בני המשפחה. 

"אני מאמינה במשיכה, בקארמה והמקום הזה קסם לי. אני מאמינה שהמקום לא עושה את האדם, אלא האדם יכול לשנות את המקום. פעם הייתי באסיפה של מנהלות גן ואחת המדריכות שם אמרה שלגן של סילבי יש ריח מיוחד. זה בדיוק זה, כי בשבילי המקום הזה הוא לא רק ביזנס, אלא הוא הבייבי שלי".

 

בהתאם לכך סילבי גם רואה לעצמה תפקיד אידיאולוגי של מחנכת וגם מייעצת להורים, שבשבילם היא גם לעיתים מתפקדת על תקן אוזן קשבת ומספקת תמיכה.

"אני עוקבת אחרי ההתפתחות האישית של כל ילד וילד, תנועה, מוטוריקה ומתריעה להורים על כל בעיה שאני מגלה", היא אומרת, "בנוסף חשוב לי מאד לעודד אצל הילדים תחושה של עצמאות, אבל יחד עם זאת גם סדר יום קבוע ומשמעת. אני תמיד אפעל בראש ובראשונה לטובת הילד. אני שמה את הביזנס ואת הכסף בצד ותמיד בוחרת באופציה של להיות כנה עם ההורים ועם עצמי. באותה מידה אם אני אתקל בהורה שלא פועל לטובת הילד, אני תמיד אתמוך באופציה הטובה ביותר לילד.

 

אני יודעת שהיום להורים לא קל, הם חייבים לעבוד קשה ולהתפרנס. בשביל זה חשוב לי שהם ידעו שאני פה לא רק בשביל הילדים, אלא גם בשבילם. וזה תהליך הדדי, גם אני לומדת וממשיכה ללמוד מההורים הרבה. אני אומרת תודה לכל אדם שמגיע לגן שלי, כי הוא עוזר להתפתחות שלי ומלמד אותי. אני מודעת לכך שההורה שם את האדם הכי חשוב לו בידי".

 

סילבי שמה דגש על ארוחות בריאות לילדים המוכנות אצלה במטבח הביתי. "אני משתמשת בהרבה ירקות ולא מבשלת או אופה עם חומרים משמרים. ממתקים לא תראי אצלי. אני כן נותנת לילדים פעם בשבוע לחם עם שוקולד כי אני מאמינה באיזון. אי אפשר להגיד לילד כל הזמן לא, לא. אבל אני מגוונת, פעם פרוסה עם שוקולד, פעם ממרח תמרים, פעם ממרח סילאן, לפעמים עוגות שאני אופה כאן, פירות. הכול מהנשמה".  

 

פעמיים בשבוע הילדים משתתפים בחוגים שמועברים על ידי מפעילות חיצוניות. פעם אחת בשבוע מגיעה לגן מדריכה עם חיה ומלמדת את הילדים על החיות השונות. בנוסף, הילדים משתתפים בחוג תנועה ובג'ימבורי שמאפשרים להם "להשתחרר ולהשתולל" כדבריה.

 

נושא אחר אותו מדגישה סילבי בגן הוא קבלה של השונה והאחר וההבנה שהשונה הוא בעצם כמוני. סילבי, חצי ארמנית, חצי יהודיה הנשואה לערבי נוצרי מטפחת גן שגם הוא מורכב ילדים בעלי מוצאים שונים, המתערבבים יחד ללא הבדל ותוך כדי כך מפנימים לקח חשוב לחיים. "הגן הוא גן רב תרבותי שמייצג את יפו" היא אומרת.

 

"יש לי פה כל מה שאלוהים ברא ואני שמה דגש על סבלנות, להקשיב, לקבל ולא משנה מאיפה אתה ומאיפה האחר.  האהבה היא הדגש. לאהוב אחד את השני. בגיל הזה לא מעניין אותם המוצא אבל אם הם רואים שמכבדים אחד את השני, בעוד כמה שנים כשהם יתחילו ללכת לבית הספר זה יראה להם טבעי. השלום הפנימי מתחיל מחינוך ומחשיפה.  גידלתי המון ילדים ודרכם אני עושה גם את השינוי הסביבתי שלי". 
 

כחלק מהאידיאולוגיה הזו אחת המסורת בגן היא שכל יום הולדת חתן או כלת השמחה מקבלים ספר ששמו "ילדים בצבעים שונים" המלמד אותם על קבלת האחר.  

 

סילבי היא אישה רוחנית מאד. במקביל לניהול הגן היא לומדת שאמניזם וארומתרפיה. הילדים בגן מקבלים ממנה מסאז' פעם בשבוע, שלו הם מחכים בקוצר רוח וכשילד מצונן או מנוזל היא מטפלת בו בשמנים מתחום הרפואה המשלימה.

 

"כן מאוד. הילדים לא רוצים ללכת הביתה. אני שומעת שהם ממשיכים לדבר עלי ועל רמי בבית. זה נותן המון. יש אצלי ילדים שההורים שלהם עובדים בתחום הטיפול בילדים והחינוך ואני יודעת שזה אומר המון. מגיעים אלי גם אנשים שגרים רחוק או שעברו דירה מחוץ ליפו וגם כאלה שעוברים ליפו ועוד לפני שמגיעים בודקים אם יש מקום בגן. כשהילד גדל ועוזב את הגן ומתחיל מקום אחר בביטחון, בלי לבכות, אני יודעת שאני הענקתי לו את הביטחון הזה ומרגישה שעשיתי משהו בחיים".

 

"ילד הוא דבר מיוחד וצריך להתחבר לילד שלך ולהקשיב לו ולענות על הצרכים שלו. הורות לא לומדים אבל צריך לקחת אותה באהבה ובסבלנות ואז החיים יהיו יותר קלים. ברגע שנותנים לילד מענה לצרכים הוא פורח. אני ממליצה לעשות נתק אחרי ארבע כשחוזרים מהעבודה. להיות עם הילדים ולא לאבד אותם. לכל ילד יש אופי שונה בדיוק כמו המבוגרים.  צריך להבין את זה ופשוט להיות הורה אוהב".