נתחיל ונאמר – 2004 היתה שנה טובה ליפו. הניצנים לפריחה המקומית בנדל"ן החלו להיראות כבר בשנת 2003, כאשר משקיעים שבו לגלות עניין מחודש בפרויקטים מסדר גודל עממי ומעלה. התופעה התעצמה וחלק ממכרזי הנדל"ן ביפו עוררו עניין יוצא דופן, יחסית לשנים האחרונות. מגרשים לבניה במיקום טוב זכו למספר רב מאד של הצעות רכישה ונמכרו במחיר גבוה בהרבה ממחיר המינימום. למרות שמגרשים מסוימים נותרו ללא ביקוש כלל, הרי שהביקוש למגרשים במיקום טוב במגמת עליה ברורה, ההיצע אינו רב המחירים עולים באופן עקבי. לראיה: חלק מהזוכים במכרזי המגרשים של מנהל מקרקעי ישראל כבר הספיקו למכור את הנכס שרכשו הלאה, וברווח יפה. אולי הכתבות בעיתונים הביאו גם את הקונים הפרטיים למכרזים למכירת דירות לשיפוץ, אשר הוצעו ע"י עמידר, ואולי ניתוח של המגמות בשוק הנדל"ן המקומי. כך או כך, מתעניינים רבים החלו להיראות בסיורים המקדימים למכרז, ואף כאן נמכרו נכסים במיקום שאינו נחשב אטרקטיבי כלל, במחירים מפתיעים. לאחר שנות שפל לא מעטות, הרי ששנת 2004 הביאה בכנפיה רוחות של התעוררות ותקווה ליפו. מעבר לשפל במחיר הדולר וההתאוששות הכללית באזור המרכז, חברו מספר גורמים אשר השתלבו זה בזה והאיצו את ההתעוררות בשוק הנדל"ן היפואי: המכללה האקדמית החדשה ביפו, זו שכל אזכור שלה היה נענה תמיד במשפט: "כבר עשרים שנה מדברים על זה", קמה, מתפקדת ונראית נפלא. התלמידים הלומדים בה צובעים את שדרות ירושלים וסביבתה באווירה סטודנטיאלית צעירה ומרעננת. הפיתוח ביפו נמשך, לעיתים למורת רוחם של התושבים הסובלים מפקקי תנועה, אבק בקיץ ובוץ בחורף, אולם ההשקעה של עיריית תל אביב בתשתיות ובפיתוח ברורה לעין, הן לתושבים והן לבאים מבחוץ, וטעמם העתידי של פירות השקעה זו, תורם אף הוא לאופטימיות של הקונים הפוטנציאלים. גל הקונים היהודים מצרפת פסח על פני יפו כמעט לגמרי. הצרפתים אולי מגלים עניין זהיר ביפו, אולם בסופו של דבר מבצעים את רכישת הדירה בתל אביב. עם זאת, הרי שבעקיפין גרם הביקוש המוגבר בתל אביב להגברת האטרקטיביות של הנכסים ביפו בעיני קונים, המתקשים להתמודד עם עלית הביקוש בעיר הגדולה. המיתון המתמשך בשוק הנדל"ן בכלל וביפו בפרט, פגע ביזמים רבים. דירות בודדות, מגרשים לבניית מספר דירות ואף פרויקטים לבניה בסדרי גודל של עשרות יחידות דיור, החליפו ידיים, אם מרצון ואם מכורח מכירה ע"י כונס נכסים. הרוכשים החדשים, אשר רכשו את הנכסים במחירים נוחים מאד, יכלו לגלגל את ההנחה לקונים הסופיים, ואלו מצידם זיהו את ההזדמנות והגיבו ברכישה מהירה. קניית דירה על הנייר, שכמעט ולא נראתה ביפו בשנים האחרונות, הפכה להיות למעשה שבשגרה בימים אלו. בנוסף, אגלה לכם כי פרויקטים רבים עומדים לצאת לדרך. יזמים שרכשו נכסים בעבר מרגישים כי עם סיום הבניה יוכלו לקבל מחיר טוב ומקדמים את הפרויקטים שבידם לשלב הביצוע. כל אלו גורמים לגל בניה משמעותי אשר מביא עוד קונים ליפו ומייצב את מחירי הדירות בה. גם בתחום השכירות חלה התאוששות מרשימה. הביקוש לדירות טובות ביפו במגמת עליה,ודירות טובות מושכרות בזמן קצר מאד. גבעת אנדרומדה שוב רואה ימים טובים ובפרויקט הצדף אין לאף דירה ריקה. עם זאת, לא הכל ורוד. המחירים עדיין רחוקים מאד מהשיא. זיכרונות אוקטובר 2000 לא נשכחו לגמרי, וענן המהומות ההן עדיין רובץ על העיר. הפשיעה ביפו מרימה את ראשה לעיתים וגורמת נזק רב. איש אינו רוצה לגור במקום בו לא יוכל להרגיש בטוח. ניתן לראות מחזוריות קבועה בנושא: הפשיעה עולה, כתבות בעיתונים ומחאת התושבים גורמים למשטרה להגביר נוכחות, הפשיעה יורדת, וחוזר חלילה. לסיכום: האווירה בקרב המשקיעים אופטימית ומגמות כלל ארציות חיוביות עשויות לגרום לעליית מחירים של ממש ביפו, מעבר לעליית מחירים כללית באזור המרכז, אם וכאשר תתרחש. לפיכך, שאם חשבתם לקנות נכס ביפו, הרי שעכשיו הוא הזמן הנכון, עד כמה שניתן לנבא במדינתנו הקטנה והבלתי יציבה להפליא. גם אתם מוזמנים לגור איתנו ביפו, הקשישה והמתחדשת, רבת הפנים והקסם.

þ19 ינואר, 2005 ה ז מ נ ה לחברי העמותה ותושבי יפו-תל אביב הרוצים לפעול בעמותה שלום, הינכם מוזמנים להגיע לאסיפה הכללית השנתית של העמותה שתתקיים ביום רביעי ה-26 לינואר 20:30 בתיאטרון הסמטה ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה. עמותת יפו יפת ימים קמה ביוזמת תושבי יפו, יהודים וערבים, המבקשים להביא ליפו ולתושביה שיווין, רמת ואיכות חיים ראויה בכל תחומי החיים. מטרות העמותה כפי שנרשמו ברשם העמותות: לפעול למען שימור ערכי ההיסטוריה, הנוף, האדריכלות והטבע של העיר יפו ולמען שיתוף הפעולה בין קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר. על סדר היום: • עדכון שוטף על הפעילות בשנה החולפת. • דיון וקביעת המטרות לשנה הבאה, ובחירת רכזים וועדות פעולה לפי הנושאים שנחליט לקדם. הנושאים העומדים על הפרק: 1. פעילות בחוף הים – מאבק על ההווה והעתיד של מדרון יפו. 2. חידוש המלחמה במרכז לחלוקת תחליפי סם בשדרות י"ם. 3. מעקב אחר ההתפתחויות הצפויות בנמל יפו 4. פעילות לשיפור האכיפה המשטרתית ביפו והגברת הביטחון האישי 5. פעילות שוטפת מול הרשויות וטיפול במפגעים ומטרדים יומיומיים. ניתן להעלות נושאים נוספים לדיון. דמי חבר לשנה 50 ש"ח - 100 ש"ח למשפחה, לכיסוי פעולות העמותה. להתראות. במידה ואתם לא יכולים להגיע אך מעונינים להיות בקשר עם העמותה אתם מוזמנים בשמחה במייל או בטלפון רקפת לפיד 5068877 עולש קיי 6833698 ספי סמדג´ה 6817644 אפרת ליפשיץ 6810613

קיבלתי במייל את הכתבה הבאה מאת אורי קציר, ואני מפרסם אותה לפניכם. תודה לאורי, והקוראים מוזמנים להגיב לכתבה וכמובן - לשלוח מפרי עיטם. אריה טבח יפו אורי קציר צרפת רואה את עצמה כיום כאחת המדינות הבודדות בערב הנזעקת לעמוד לצד אומות חלשות – בעיקר בעולם השלישי – מפני מה שהיא רואה כמעין ניאו-אימפריאליזם בגרסה אמריקנית. הצרפתים אמורים, לפחות על פי ההיסטוריה, לדעת אימפריאליזם מהו. צרפת עצמה הייתה פעם מעצמה קולוניאליסטית. יתר על כן, צבאה המפואר אף כבש נתחים מהמזרח התיכון בכלל ומארץ ישראל בפרט. מסעו של נפוליאון בונפארט לארץ ישראל בסוף המאה ה-18 הפל כבר מזמן לקלאסיקה היסטורית. לפחות עיר אחת בארץ – עכו – מראה עד היום לתייריה את האתרים בהם התחולל הקרב הגדול בין גאון האסטרטגיה הצרפתי לבין צבאו של אחמד ג´זאר, המושל הטורקי של העיר. אבל עכו היא הסיפור הידוע. הסיפור הפחות ידוע הוא על הקרב שניהל נפוליאון נגד צבא טורקי אחר, זה של אגא עבדאללה, ביפו. הסיפור מתואר היטב בספרו של נתן שור, "מסע נפוליאון בארץ ישראל", שיצא לפני כעשרים שנה בהוצאת "עם עובד". המצור על יפו היה מצור נפוליאוני קלאסי: תקיף, מהיר ונמרץ. על העיר הגן, כאמור, האגא עבדאללה, שהיה יליד המקום. למוד לקח מתבוסותיהם של צבאות טורקיים אחרים, בעזה ובאל עריש, החליט עבדאללה שלא להילחם בצרפתים בשדה הפתוח, אלא להסתגר מאחורי חומות העיר. חייליו, ששת אלפים במסר, היו שכירי חרב בני עמים שונים: אלבנים, כורדים, אנטולים, מוגרבים, סורים, מצרים סודנים וקבוצה קטנה של ממלוכים שנמלטה מפני נפוליאון ממצרים. הייתה לו גם יחידת תותחנים בת אלף ומאתיים איש, שהתאמנה קודם לכן בקושטא תחת הדרכת אנשי צבא צרפתים דווקא. ליחידה הזו היו שלושים תותחים, וארבעים תותחים נוספים היו מוצבים על חומות העיר. ב-3 במרץ 1799 הופיע הצבא הצרפתי בגבולות יפו והטיל מצור על העיר. שלושה ימים מאוחר יותר ערכו הנצורים התקפת פתע, אך הצרפתים הצליחו להבריחם חזרה אל מאחורי החומות. נפוליאון שיגר קצין ומחצצר ליפו והעביר באמצעותם דרישה מעבדאללה ומאנשיו להיכנע. עבדאללה לא היה במצב רוח לכניעה, הוציא להורג את השליחים וציווה להציג את ראשיהם הכרותים מעל החומה. חמתם של הצרפתים בערה. רבים מסבירים באקט האכזרי שביצע עבדאללה את התנהגותם של הצרפתים מאוחר יותר ביפו. למחרת החלו הצרפתים להפגיז את חומת העיר. בשעות אחר הצהרים המוקדמות כבר הייתה הפירצה בה גדולה דיה כדי לאפשר הסתערות של חיל הרגלים אל תוך העיר. נפוליאון עמד בקרבת מקום, וברגע שנתן את האות להסתערות חלף כדור רובה מכוון היטב דרך כובעו והרג את הקולונל הגבוה ממנו, שעמד מאחוריו. הקרב שהתחולל במקום היה קשה, אבל קצר למדי. כוח צרפתי בראשות מפקד האוגדה, הגנרל לאן, וסגנו, הגנרל רמבו, השתלט על בניין גבוה שניצב ליד הפירצה. סרן איימה, קצין הנדסה, חדר אל מרתף הבניין, שלא היה מקושר אל הקומות העליונות, ובעקבותיו באו חיילים נוספים. באותו זמן היה אמור כוח אחר, בראשות גנרל בון, לערוך פעולת הסחה בצפון העיר. אך חיילים מהאוגדה שלו גילו סמוך לחוף הים פירצה נוספת בחומה וחדרו לעיר. חלק מהם נהרגו על ידי התושבים, והיתר נסוגו למאהל האוגדה ותבעו מבון לחדש את ההתקפה ולנקום את דם חבריהם השפוך. בון סייר באיזור הפירצה, הגיע למסקנה שאמנם אפשרית חדירה בהיקף רחב יותר, והורה לבצעה. חייליו חידשו את חדירתם לעיר מן הצפון, הפעם בעזרת סולמות, ונתקלו בהתנגדות חלשה בלבד, מאחר וחיל המצב הטורקי היה מרוכז בגזרת הלחימה העיקרית שבדרום העיר. הצרפתים כבשו את החלק הצפוני של רובע הנמל והחלו להתקדם דרומה. כשנודע לחיילי אוגדת לאן כי אנשיו של בון נמצאים כבר בעיר, הם הגבירו את לחימתם ביתר שאת. כשהתברר, לעומת זאת, למגינים, כי חומות העיר נפרצו, התמוטטה הגנתם והעיר נכבשה כולה על ידי הצבא הצרפתי. בסך הכל נפלו בקרב על יפו כשלושים חיילים צרפתים, וכמאתיים נוספים נפצעו. מחייליו של אגא עבדאללה נהרגו כאלפיים ולמעלה משלושת אלפים נוספים נפלו בשבי. כאן החלו מעללי הכיבוש לצבור תאוצה. חיילי אוגדת בון רצו לנקום את דם חבריהם שנהרגו על ידי אנשי יפו והחלו לרצוח את התושבים ולשדוד את רכושם. חיילי לאן, מצידם, רצו לנקום את רצח שני חבריהם שנשלחו לדרוש את כניעת העיר. הם השתוללו ברחובות, רצחו את תושבי המקום, אנסו את נשותיהם, בזזו מכל הבא ליד ומה שלא לקחו איתם הרסו ושרפו. לפי אחד התיאורים הדם ממש זרם ברחובות, מה שהביא לצחנה נוראה. נפוליאון לא התערב כלל בנעשה והניח לחייליו "להתפרק" מהמתיחות שהצטברה בהם במהלך שבועות הלחימה הארוכים במצרים ובארץ ישראל. ייתכן שגם רצה לרמוז לתושבי יתר הערים בסביבה על מה שעלול לעלות בגורלם אם לא ייכנעו לו בעוד מועד. רק לאחר מעשה ניסו הצרפתים לתקן במשהו את המעוות. שור מביא ציטוט מפי המנתח הצרפתי הראשי לארי, שלדבריו טיפל בעשרים נשים יפואיות שנפצעו בשעת הטבח, כשאחד ממסגדי העיר משמש כבית-חולים ארעי. רבים מחייליו של עבדאללה לא נהרגו במהלך הפריצה הצרפתית לעיר והמשיכו להתגונן באחד הבניינים הגדולים של יפו. על כניעתם קיימות שתי גרסאות. האחת מספרת כי נפוליאון עצמו הסכים לכניעתם כדי למנוע שפיכת דם צרפתי נוסף. האחרת מספרת כי שני קציני מטה צעירים (שאחד מהם היה בנה של ז´וזפין, אשת נפוליאון, מנישואיה הראשונים למרקיז דה בוהארנה) הגיעו למקום וקיבלו את כניעת החיילים הטורקים בלי לקבל תחילה את אישור נפוליאון לכך. לפי גירסה זו נפוליאון נבהל כשנודע לו על הדבר, מאחר ולא היה לו כוח מספיק כדי לשמור על מספר כה רב של שבויים (3,2350 איש), לא אמצעי תובלה להחזירם למצרים (שם כבר שלט צבא צרפתי במדינה) ולא מזון להאכילם. על כן החליט להוציאם להורג. יתכן שסבר גם שהוצאה המונית להורג של חיילי האויב תאותת לעכו וליתר הערים שאותן רצה לכבוש. ראוי לציין גם שהמקרה הזה אינו שכיח אצל נפוליאון: לא ידוע כמעט על מקרים בהם הורה לרצוח שבויים שנכנעו בפניו. לפי הוראת נפוליאון חולקו השבויים לקבוצות בהתאם להשתייכותם הלאומית. שמונה מאות חיילים מצרים נשלחו הביתה למצרים, מאחר שנפוליאון ראה בהם בניה של מושבה צרפתית. שחרורם נועד להרגיע את הרוחות במצרים. מאה מהם נאלצו להישאר עם הצבא הצרפתי ונועדו לשמש פועלים וחפרים שיסייעו בידי יחידות ההנדסה. מן השבויים האחרים הוצאו המרוקנים להורג ראשונים. ב-8 במרץ. מספרם היה כשמונה מאות איש. ההוצאה להורג נערכה על חוף הים, קילומטר וחצי דרומית ליפו, והשתתפו בה חיילים משני גדודים של אוגדת בון, שירו במרוקנים ברוביהם. חלק מהשבויים נמלטו, קפצו לים ושחו לשוניות הסלעים הקרובות. רבים אחרים נורו תוך כדי שחייתם והאחרים חוסלו בידי החיילים שרדפו אחריהם ברפסודות. למחרת, ב-9 במרץ, רצחו הצרפתים שש מאות אנשים נוספים מן השבויים שלא היו ממוצא מרוקני. ביום האחרון, ה-10 במרץ, נרצחו 1,041 הנותרים, אחרי שבמשך יומים תמימים לא קיבלו כל מזון. אחדים מהשבויים, שבגלל פצעיהם לא יכלו להתקדם במהירות הדרושה, נדקרו בכידוני הצרפתים עוד בדרך למקום ההוצאה להורג. האחרים הפגינו שלוות נפש רבה על אף שידעו היטב לקראת מה הם הולכים, ונפרדו זה מזה בלחיצות ידיים. הם חולקו לקבוצות קטנות שהובלו כל אחת לכיוון אחר והומתו בדקירות כידונים על מנת לחסוך בתחמושת. הפעולה נמשכה זמן רב, על אף מספרם הרב של החיילים הצרפתים. בשלושת ימי הטבח הוציאו הצרפתים להורג כ-2,440 שבויים. באותו זמן לא היו הדים רבים למעשה, אך ב-1803, לאחר שהתחדשה המלחמה בין צרפת לאנגליה, השתמשו האנגלים בסיפור הטבח לצרכי תעמולה וכדי להמחיש את טענתם ששליט צרפת הוא עריץ השופך דם חפים מפשע. עכשיו הגיע תורו של מפקד יפו, האגא עבדאללה. תחילה השאירו אותו בחיים, אולי כדי לרמוז למפקד עכו, אחמד ג´זאר, שכדאי לו להיכנע משום שבמקרה כזה עשויה גם נפשו להיות לו לשלל. אבל לאחר ששב נפוליאון למצרים, שוב לא היה בו עוד צורך ונפוליאון הורה להוציאו להורג. גם ביתו של עבדאללה נשבתה ביפו, והיא נדקרה למוות בידי אחיו של הקצין הצרפתי שהוצא להורג על ידי אביה לפני תחילת ההסתערות על העיר. לאחר המצור הטיל נפוליאון על תושבי העיר שנותרו בה (רבים ברחו ממנה והעיזו לחזור רק לאחר ששב חיל המשלוח הצרפתי למצרים) לתקן את חומות העיר ולפנות את גוויות הנרצחים מהרחובות ולקברן בסביבה. כמו כן, הורה להם נפוליאון לטפל בנפגעים הצרפתים שנשארו במנזרים: על התושבים היווניים הוטל לטפל בפצועים, ועל הארמנים והקתולים – בחולי הדבר. מגפת הדבר האיומה שירדה על הצבא הצרפתי באה מייד לאחר סיום הכיבוש והטבח שבעקבותיו. הרופא הראשי של חיל המשלוח הצרפתי, דה-גנט, ניסה להסתיר מהחיילים את אופייה האמיתי של המחלה. הוא ארגן שני בתי-חולים, האחד לפצועים הצרפתים במנזר היווני שליד הנמל, והאחר לחולי הדבר, במנזר הארמני שלידו. כמאתיים חולי דבר נשארו ביפו, נוסף לחיל מצב קטן של כמאה וחמישים איש, כשהמשיך חיל המשלוח הצרפתי בדרכו צפונה, לעכו. מפקדי הצבא חששו מהנזק המוראלי שייגרם לצבא אם ייוודע לחיילים אופייה האמיתי של מגפת הדבר. הם נמנעו מלנקוב בשמה ואף העמידו פנים כי אינה מדבקת. דה-גנט הזריק לעצמו חומר מאבעבועות המגפה, במעמד פומבי, כדי להרגיע את חששותיהם ולהוכיח כי אין חשש הידבקות. למזלו הרב, אמנם לא נדבק במחלה. נפוליאון עצמו ביקר, בלוויית אנשי מטהו, במנזר האמרני. המטרה הייתה ברורה: להפגין בפני חייליו כי אין לחשוש מהמחלה. הוא אף סייע לשאת את גופתו של חייל נגוע ולמזלו הטוב, הוא לא נדבק בה בעצמו. אופי מרתק היה לו, לצעיר בן השלושים מקורסיקה שהיה חמש שנים מאוחר יותר לקיסר: איש שאינו נרתע מהוראה לרצוח אלפי שבויים ביום אחד, ומסתכן אישית מעל ומעבר לכל שיקול סביר ביום האחר. "חרות, אחווה ושוויון" – אלה היו שלוש האמיתות המהפכניות שהניף הקצין הצרפתי המבריק כשיצא לכבוש את המזרח התיכון בשם צרפת החדשה.

f;f מחפשת בית קפה שווה לארוחת בוקר מיוחדת בשבת. רצוימקום עם נוף מעניין או מיוחד (ים נוף...) בתל אביב יפו

ביפו יש בתי קפה טובים ומיוחדים אבל הם לא ליד הים. מול הים יש מסעדות בעיקר.

האם יש גם פגיעה בשכר דירה ביפו או שהירידה היא רק במחירי הדירות? ושאלה נוספת , באחוזים בכמה ירדו הנכסים משנת השיא שלפני 2000?

לגבי השאלה הראשונה - יש לציין תקופת התייחסות. בהשוואה מחירי השיא של 1995-6, הרי שיש ירידה דרמטית, כמובן. בשנה האחרונה חלה התאוששות בביקוש למגורים ביפו, הן לקניה והן להשכרה, ושוק ההשכרות מגיב תמיד מהר יותר משוק המכירות. ניתן לומר כי מחירי השכירות ביפו התייצבו ומסתמנת עליה ברורה בביקוש, ומכך גם במחירים. כתשובה לשאלה השניה, אני מביא שוב מאמר קצר שכתבתי בדיוק לפני שנה, בסוף נובמבר 2003: ************************************************* השתגעת לקנות ביפו?? מכירים את המשפט הזה? בדרך כלל הוא מלווה במצח מקומט, גבינים בגובה רב וכפות ידיים פשוקות הנשלחות קדימה: "השתגעת לגור ביפו?". הדובר באמת שאינו מצליח להבין מה גורם לאדם סביר מין הישוב, שגדל בתל אביב/ראשון/ירושלים, או בכל מקום רגיל אחר, לשים את נפשו בכפו ולהשקיע את מעט כספו וחסכונות הוריו דווקא ביפו. "הרי יש שם המון פשע" יגידו ויוסיפו "זה לא מקום לגדל ילדים, יש הרבה סמים וכל כך מלוכלך שם". לפחות אחת לשבוע אני נוכח באפיזודה בה הורים נגררים על ידי ילדיהם הנלהבים לראות את הבית שברצונם לרכוש ביפו. אני יכול לזהות אותם עוד בדלת המשרד. שפת הגוף שלהם משדרת התנגדות חד משמעית לסביבה. רגליהם מוליכות אותם קדימה כקפואי שד. מרגע הפגישה הם רק מחפשים כיצד להיחלץ מצרה זו ולשכן את ילדיהם בקופסא בטוחה במיקום מהוגן. בכל מקום אחר, רק לא ביפו. האמת היא שסיבות לגישה זו לא תחסרנה, במהלך הסיור בנכס. זה יכול להיות טיח הבניין המתקלף עד העצם, האשפה שבחצר ובחדר המדרגות, שכנים היושבים על המדרכה ומתעניינים במבקרים או אפילו תרנגולת החומקת במרוצה בין רגליהם בקול קרקור רם, שלא לדבר על כך שמכוניתם נפרצה בפעם האחרונה שבאו לאכול במסעדה ביפו, לפני חמש שנים ומאז הם אינם מדרימים מכיכר השעון, אלא במקרה של פיקוח נפש ממשי. הדימוי של יפו, ומחירי הנדל"ן בה בהתאמה, נמצאים בנקודת שפל, ללא ספק. בעבר הלא רחוק, באמצע שנות התשעים, היתה יפו חמה מבחינת הנדל"ן. לא סתם חמה - רותחת. מחירי השכירות והקניה הרקיעו שחקים. שכונת עג´מי נחשבה ללהיט ואפילו בית קטן בן שישים מ"ר וגלריה, ללא נוף וללא זכויות בניה, אי שם בשכונה, נחטף תמורת 300,000$ טבין ותקלין, סכום הנשמע דמיוני לחלוטין, בימים טרופים אלו. אז גם יצאו לדרך כל הפרוייקטים היוקרתיים בעלי השמות היצירתיים, אשר שווקו ברמת מחירים גבוהה במיוחד, ובתחילת הדרך אף רשמו מכירות יפות. המיקום ליד הים, האווירה המיוחדת והצבעונית, סגנון ייחודי בבתים והרגשה של כפר באמצע העיר, הריצו לקוחות רבים ליפו, לקניה ולשכירות. מדורי הנדל"ן בעיתונים מלאו בכתבות ענק על יפו היוקרתית. מהומות אוקטובר 2000 זעזעו את יפו. במשך שלושה חודשים כמעט ולא באו לקוחות מחוץ ליפו לבתי העסק ומקומות הבילוי. שוק הנדל"ן ספג את המכה הקשה ביותר, ולאורך זמן. המחירים התרסקו למחציתם ואף פחות, בהתאם למיקום, במהלך התקופה שעברה מאז. המכירות קפאו, פרוייקטים נעצרו או התפרקו כלכלית והחליפו ידיים במחירי הפסד כואבים. יפו חזרה לדימוי של פעם - מקום שרצוי לא לחיות בו. השאלה "השתגעת לקנות ביפו?" נשמעה שוב, בתכיפות מדאיגה. עקומת מחירי הנכסים ביפו צנחה הרבה מתחת לירידת מחירי הנדל"ן בכל הארץ. אך לא הכל שחור. החדשות הטובות הן שלאחרונה נפסקה ירידת המחירים ביפו. מסתמן ביקוש הולך וגדל לנכסים למגורים, לרכישה ולשכירות. מתבצעות עסקאות בכל טווח המחירים, כולל בנכסים יקרים מאד. הירושלמים שוב מחפשים לגור ביפו, המזכירה להם במידה רבה את העיר שבאו ממנה. התל אביבים מוצאים בה חלופה אטרקטיבית לדירות צפופות במחירים מופקעים, בתוך העיר. התמורה למחיר גבוהה מאד. היפואים חשים זאת ראשונים, וקונים בעצמם נכסים ביפו. זו המגמה הברורה ביותר – יפואים קונים ביפו. שוכרים עוברים לדירות משלהם, אחרים משפרים דיור, לא מעט קונים להשקעה. יש הרגשה שבתוך זמן קצר, במיוחד עם פתיחת המרכז האקדמי החדש, תבוא עדנה ליפו. המחירים שוב יעלו. אחרי הכל, הים עדיין אותו הים, הרגשת הכפר קיימת גם קיימת והייחוד של הבתים והשכונה שרד את כל תהפוכות השנים. ייתכן ובקרוב אף נתחיל לשמוע משפט אחר, שכמעט ולא נשמע לאחרונה: "יפו? אני מת לגור שם, אבל נורא יקר". ************************************** אריה שפר

אנסה לשלוח מפה בתקווה שיצליח

ןתודה מראש...

איפה אפשר לראות מפרה של השכונות ביפו?

לצערי, אין לי מושג איפה ניתן להשיג מפה שכזו. הרעיון מצוין, ואני מזמין מתנדבים לשלוח מפת שכונות של יפו. מובטח פרס גדול (מנה אצל אבו חסן) למשקיע. אריה

שאלה לי קטנה.. הדירות מאד יפות והמחירים עוד יותר... אז למה אנשים מוכרים? מה אנחנו לא יודעים על הנכס? האם מישהו יכול להאיר את עיני...

האמת שאינני יודע מה לענות. אנשים מוכרים דירה מסיבות שונות: צריכים לעבור, להגדיל מטרז´, מתגרשים, מתחתנים - הכל אפשרי. כרגע המחירים ביפו נמוכים, היות והביקוש דל יחסית, ולכן כוחות השוק גוררים את המחירים כלפי מטה. אין סודות גדולים - היצע וביקוש. אריה

יפו בהגדרה כללית מחולקת ל5 איזורים שכוללים גם את נווה עופר(תל כביר)ובתוך ה5 אזורים ישנן תתי שכונות. אנסה לצרף מפה כללית של יפו לא מבטיחה שאצליח. בכל אופן מרח´ אילת בצפון ועד רח´ שד´ הבעש"ט בדרום, מרח´ שלבים במזרח ועד רח´ יפת הצד המזרחי נחשבת לשכונת לב יפו. כשבתוכן נמצאים שכוני חסכון מרח´ בת עין דרומה עד שד´ הבעש"ט ומרח´ בת עין צפונה שכוני צהלון (ע"ש בית החולים) משד´ הבעש"ט ועד לרח´ הגבול ומזרחה עד למחלף וולפסון הצד המערבי זוהי שכונת יפו ד´ שכונה שהוקמה בתחילת שנות השבעים למפוני עג´מי וגבעת עליה מרח´ הבעש"ט מערבה עד לרח´ הגבול בדרום והצד המזרחי של רח´ יפת אילו הן שכונות יפו ג´ ונווה גולן נווה גולן הוקמה באמצע שנות השמונים יפו ג´ בתחילת שנות השבעים. מרח´ יפת מערבה אילו שכונת עג´מי ושכונת גבעת עליה כשבתוך אילו נמצאות השכונה המרונית מרח´ שערי ניקנור צפונה עד לרח´ יהודה הימית מרח´ יהודה הימית צפונה יפו העתיקה וכמובן שכונת נגה במזרח

שלום, אני מחפשת קבוצת יוגה או מכון כושר בצפון יפו או ביפו בכלל.......... אשמח אם תוכלו לייעץ

בוקר טוב לכל המאזינים, לכל המתעמלים היכון! יש היכן להתאמן ביפו. חדרי כושר נמצאים ב: 1. גבעת אנדרומדה - ספא יוקרתי עם בריכה, סאונה רטובה ויבשה, בריכה ומכון כושר ברמה סבירה. נקי ומצוחצח, אוירה נעימה, קפיטריה צמודה. מחיר: כ- $1200 (כן - דולר!) לשנה. חוגים בתשלום נוסף. 2. המרכז הערבי יהודי (המתנ"ס בגבעת עליה) - פתוח שלושה ערבים בשבוע לנשים (הפרדה בין גברים לנשים), חדר כושר לא גדול, מוצף במכשירים ברמה גבוהה מאד. מקלחות - מספיק בקושי. סאונה יבשה. מחיר: כ- 120 ש"ח לחודש. יש חוגים רבים במחירים נוחים. 3. בית צ´רנר (לב יפו, מזרחית לשד´ י-ם) - חדר כושר גדול. אני לא מכיר אישית מחירים ורמה. הרבה חוגים לנוער ומבוגרים. 4. קצת מחוץ ליפו - מרכז גורן גולדשטיין (קרית שלום) - בריכה מחוממת, חדר כושר גדול, הרבה חוגים. למיטב זכרוני גם יש סאונה. מחירים סבירים. מול הכניסה ליפו העתיקה קיים מרכז "שבע" לרפואה משלימה, ובו יש חוגים רבים. גם יוגה. ומי שמכיר מקומות אחרים, מוזמן להוסיף. אריה

הלו אריה אני גרה במרונית כבר יותר משנה לרוב באושר גדול במהלך השנה יצא לי להקיר וקצת להבין את הנפשות הפועלות והמהלכים היפואים שלהם חוקיות משל עצמם. לאחרונה נפתחה פיצוציה שמתמחה בדברים קצת יותר כבדים מסיגריות וקולה מה שמושך קלינטורה מאוד ספציפית בכמויות די מפחידות לרחוב ושאלתי היא האים נעשה משהוא לנסות ולהפעיל לחץ לשיטור קצת יותר קיים באזור? מפגישה עם השוטר השכונתי הבנתי עד כמה המצב עדין ומורכב אני יודעת שהוא עושה עבודה חשובה וקשה בהרבה רגישות תוך כדי התמודדות בחוסר אונים עם חוסר נוראי בכוח אדם הוא רק אחד עברתי על הפורום וראיתי שיש סיורים ליליים יש איזה היתארגנות שכונתית? האם נעשה משהוא מול הרשויות? אשמח לעוד פרטים בעיניין אפשר גם במייל ד"ש אלכס (מהבית הגדול עם הכלבים הקטנים)

אלכס שלום לאחרונה קיימת זליגה של סחר בסמים מלוד ליפו, ומעט ממנה גם מגיע לשכונה שלנו. אכן, קיימת התרגנות של משמר שכונה - מעין משמר אזרחי שכזה. יש להירשם (ניתן אפילו אצלי - אני מוניתי כמש"ק המשמר), הנתונים נבדקים, ואם אין ארועים אפלים במיוחד בעברך, את מוזמנת להישבע לכוחות המזוינים, ולהצטרף לסיורים המאורגנים באזור. הסיורים הם רגליים - מקבלים ווסטים משטרתיים ומכשיר קשר, ומסתובבים בזוג או יותר. סיורים ממונעים - או ברכב פרטי עם אור כחול, או בניידת משטרה המוקצת בתאום מראש. כדי לנהוג בניידת יש לעבור טסט ולקבל רשיון נהיגה ברכב משטרתי. גם ברשיון המשטרתי יש דרגות שונות - טרנזיט, רכב מבצעי וכו´. למען האמת, ביצענו כמה וכמה סיורים בשכונה לפני כמה חודשים, בניידת משטרה. הנושא קצת התמסמס, בעיקר עקב מחסור במתנדבים. הכל מוכן להחייאה של הנושא. אם את או אחרים רוצים להצטרף למשמר השכונה, ולבצע כסיור אחד בשבוע למשך כשלוש שעות, נא צרו קשר במייל או בטלפון, ונתחיל להתקדם. אריה

ברצוני להזמין אתכם ההורים לערב שיערך בנמל יפו בתאריך ה 8/11/04 בשעה 20:00 בצופי - ים יפו. בערב זה ברצוננו להכיר להורים את הפעילות המבורכת של צופי - ים יפו ולקרוא לכם להרים כפפה ולהחזיר את החינוך הבלתי פורמלי ליפו. כהורים לילדים שרוצים רק את המעולה ביותר לילדינו אנו בוחרים לשלוח אותם למקומות איכותים ולא תמיד רואים את מה שיש לנו כאן בבית, ביפו. לצערי רוב החניכים בצופי ים יפו הינם מחולון האוכלוסיה היפואית מחוסר הכרות ומחוסר ידע בוחרת להסיע במקום לצרוך את אותו שירות כאן קרוב לבית. נשמח לראותכם ספי אמא לילדה בכיתה י´ 4 שנים בצופי ים וילדה בכיתה ו´ שנה ראשונה בצופי ים

שלום לכולם כאב לשתי בנות, באתי השבוע למפגש המדובר בצופי ים. כרגע, ביתי הגדולה בצופי ים ת"א, על נחל הירקון. אחותה הצעירה בצופי יפו - רגילים, לא ים. צופי ים ת"א נחמדים מאד, אלא שהם נמצאים בצפון ת"א - טירחה רצינית מאד להורים המסיעים. צופי יפו, לצערי, הם התנסות לא מוצלחת במיוחד. רמה לא משהו, הרבה רעש, בלגן ויחסי אנוש מעורערים בין הילדים. לפיכך, לא ציפיתי להרבה מצופי ים יפו. כקוטן הציפיות - גודל ההתלהבות שלי מהמקום ומהאנשים. מקום מדליק, אנשים ברמה גבוהה - נחמדים, אינטילגנטים, שמחים להסביר, אחראים ורציניים. יש סלקציה בקבלה ובהשארות. חוקי הבטיחות בים אינם מאפשרים התנהגות חריגה. לפיכך, האנשים ברמה גבוהה מאד. יותר מכך - צופי ים פתוחים שבעה ימים בשבוע. החניכים מגיעים מתי שבא להם, מעבר לפעמיים הקבועות מדי שבוע, וכולים לעסוק במגוון פעיליות. יש גם פעילות למבוגרים, כולל הפלגות בימי שישי וארועים משותפים לחניכים - ילדים והורים. ומי חוגג על המקום הנפלא הזה, היושב בקרבנו בלי שנכיר? תושבי חולון, בת ים ואפילו יבנה, אזור ירושלים ועוד. אין כמעט יפואים, משום מה. צופי ים יפו שואפים להרחיב את חוג המשתתפים מיפו עצמה. אצלנו במשפחה, לאחר המפגש - הבת הגדולה שוקלת בחיוב רב מעבר קרוב מצופי ים ת"א ליפו. הבת הקטנה כבר מתה להתחיל, אלא שהפעילות היא מגיל 11 בלבד. עם זאת, מתארגנת גם פעילות לגילאי כיתות ה´. אני ממליץ בחום - יש לנו מקום מדהים בנמל יפו, ומי שעיניו בראשו ורצה שילדיו יהנו מפעילות איכותית ומגוונת קרוב לבית, מוטב שיצטרף אלי וישלח את ילדיו לשם. שווה בדיקה - באחריות! את הטלפון של צופי ים יפואבקש מספי להוסיף. אריה

שלום, לפני 3 חודשים עברתי ליפו מתוך הכרת הערך המוסף של שכנות בין תרבותית, ולהפתעתי............( או:"תמימות במקום הלא נכון כנראה") קבלת הפנים של השכנים הייתה בעיקר הערות נבזיות והערות התנהגותיות כמו: למה יש לכם כלב, האור במגרדות מפריע לנו כשאתם חוזרים או יוצאים בלילה.... ועוד ועוד. וחבל לי בעיית חתולי רחוב קשה מעיבה עוד יותר על אפשרויות התקשורת- חומץ מרחיק אותם אך גם מכעיס את השכנים, נכון שכך נמנעות ההפרשות שלהם בהול הכניסה וחדר המדרגות אבל היגיינה היא כנראה סעיף שולי, מה אתם מציעים?! השיקול לרכוש את הדירה נפסל כנראה על הסף כי שכנים וכו´...

אני דווקא מסתדרת מצוין עם השכנים שלי. איפה את גרה?

בדרור, וליפו הרבה פנים..... אני אוהבת את מה שאני פוגשת, אבל מה שפה קרוב... חבל שהאחים שלי רחוקים:(

אין ספק שיפו הרבה יותר שכונתית מתל אביב. הרבה מהחיים מתנהלים ברחוב, קשרי משפחה מרובים, מנהגי הכנסת אורחים עמוקים ומושרשים, ועוד. מצד אחד - אין את הניכור התל אביבי להלבוש היטב. מצד שני - צריך לדעת שיפו היא טריטוריה עם חוקים שונים. את היחסים עם השכנים צריך לבנות בכבוד ובסבלנות. יחס מתנשא יגרור אנטיגוניזם שעלול להיות מלווה באלימות לסוגיה. צריך לדעת להתערות ולהתחבר לסביבה. אולי באמת יפו אינה מתאימה לך, ואין בכך להעיד עליך או על יפו דבר. בהצלחה אריה

לכבוד: אגף נככסי הערייה, עריית ת-א יפו רחוב אבן גבירול 69 חדר 812 מאת: עמותת יפו יפת ימים ועד תושבי יפו העתיקה ועד נמל יפו הנדון: התנגדות להקצאת מקרקעין ברחוב מפרץ שלמה 10 יפו העתיקה - המוזיאון לתולדות יפו, ל"עמותת טופז" אנחנו, תושבי יפו, מתנגדים לתוכנית העברת המבנה ברחוב מפרץ שלמה 10 לעמותת "טופז". העברת המבנה לעמותה יגרום לסגירתו הסופית של המוזיאון לתולדות יפו השוכן במקום כ-45 שנים. למטרה זו בדיוק נרכש המוזיאון על ידי עריית תל אביב יפו לפני כ-45 שנה. הבניין שבו נמצא מוזיאון יפו, הוא מבנה צלבני ולפיכך אחד מהמבנים העתיקים של יפו ששימש כבית עיריית יפו ("הסראיה") במאה ה-19. ולאחר מכן כבית החרושת לסבון של משפחת דמיאני. זהו מבנה היסטורי, לשימור והמבנה היחיד ביפו העתיקה מתקופה זו בבעלות ציבורית. במשך שנות פעילותו הארוכות ביצע המוזיאון חפירות וייעץ לאוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות במחקר ובחפירות בעיר וכבית האוסף של עתיקות יפו. המוזיאון שימש אכסניה מכובדת לפירסומים מדעיים לחקר יפו והאזור המוזיאון עסק בחקר ההיסטוריה העירונית מהזמן הקדום ועד היום המוזאיון קיים כנסים שעסקו בחקר העיר המוזיאון משמש מרכז לבעלי עניין בהיסטוריה של העיר ועד לראשית האינתיפדה כמרכז פעיל ולימוד לתלמידים ומבקרים. הפעילות במבנה חשוב זה הופסקה ( שערי המוזיאון נסגרו לקהל הרחב) בגלל מצבו הפיזי. מוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, אשר היה אחראי על המבנה ועל תפעולו – החזיר את המבנה לידי אגף הנכסים של עיריית תל-אביב מכיוון שלא היו לו, או מכיוון שלא רצה לתת את התקציבים הדרושים לשיקום המבנה, ותפעולו בתנאים הולמים לטובת המבקרים, התיירים וקהל המתעניינים בהיסטוריה של יפו . אנחנו רואים בחומרה התנהגות זו שמנסה להפקיע מידי התושבים נכס בעל ערכים תרבותיים תיירותיים וחינוכיים מהמעלה הראשונה שכן בסקר שנערך זה מכבר התברר כי 27% מהתיירים אשר הגיעו לישראל ביקרו ביפו העתיקה, מקום השלישי בכמות התיירים שמגיעים לארץ,מייד אחרי הכותל המערבי והרובע היהודי. יפו העתיקה - כאתר תיירות מרכזי בתל-אביב ובארץ ראוי שיהיה לה מוזיאון פעיל לתולדותיה ועל כן יש להקצות תקציב למוזיאון שבין כה וכה נזקק לתקציב תפעול קטן יחסית). משרד התיירות ועיריית תל-אביב משקיעים כספים רבים בפיתוח מתחם שוק הפשפשים ככר השעון ושיקום הסראייה. ולכן תמוה מדוע גורמים אלה מתעלמים ודוחים את הנכס החשוב ביותר במתחם, מבנה היסטורי הנמצא במרחק בקרבת כיכר השעון, ואינם משקמים ומפעילים אותו . המבנה, בהיותו מבנה היסטורי ונכס ציבורי, ראוי לו שיהיה פתוח לכלל הציבור. סגירתו של המזויאון היא פגיעה קשה בעיר ובציבור ומעילה בתפקיד הערייה כלפי אזרחיה מה גם שאין עיר היסטורית בעולם (ויפו היא העיר העתיקה בים התיכון) שאין לה מוזיאון היסטורי משלה ודומה כי טוב תעשה הערייה אם תפעיל את המוזיאון, תגדיל את תקציבו ותהפוך אותו למרכז חי ותוסס שישמש כגרעין ההיסטורי של הביקור ביפו. משום סיבות אלו אנו מתנגדים להקצאת המבנה לעמותת "טופז" שככל שיהיו מטרותיה ברוכות - הן יכולות להתגשם בכל מבנה ויתרה מכך במבנה שיותאם לדרישותיה – מבנה רגיל שאין לו חשיבות היסטורית גורפת שתיפגע מתתי חלוקות ושיפוצים שצרכי העמותה ידרשו. אנחנו דורשים להמשיך ולקיים את המוזיאון ההיסטורי לתולדות יפו במבנה שברחוב מפרץ שלמה 10 לפתחו ולשמרו לטובת תושבי העיר והתיירים הבאים לפקוד אותו ולטובת העתיד שכן עיר שאינה יודעת לשמור את עברה – אין לה עתיד. בברכה צור שיזף סופר ועיתונאי, עמותת יפו יפת ימים ורדה גיבעולי, אילן גלבר וועד יפו העתיקה דניאל יפה, וועד נמל יפו העתקים: רון חולדאי – ראש העיר תל אביב יפו דרור אמיר – מנכ"ל המשלמה

שלום רב, לפי בקשת התושבים תתקיים במישלמה ליפו מצגת והסברים על תוכניות העירייה בנוגע ליפו, כולל תשתיות, מבנים ציבוריים והנמל. המצגת תתקיים ביום 27,10,04 בשעה 18:00 בבנין המישלמה ליפו, רח´ שארית ישראל 37 . את המצגת יעביר מנכ"ל המישלמה ליפו, מר דרור עמיר, והוא גם יענה לשאלות התושבים. זו הזדמנות חשובה לכל תושב ביפו להתעדכן בתוכניות העירייה הנוגעת לכל אחד ואחת מאתנו. על מנת לייעל את המפגש מתבקשים התושבים המעוניינים להציג שאלות להעבירן מראש לענבל לב, מיוזמות המפגש, אשר מרכזת את החומר לקראת המצגת. מי שמעוניין להשתתף במפגש מתבקש לאשר זאת לענבל בטלפון: 054-4231889 אנא הודיעו לשכנים וחברים. כל התושבים מוזמנים

נדירים מאד הם דיירים חסרי כל שאיפות: חדר נוסף, גינה, נוף, או חלום אחר מקוננים, ברמה זו או אחרת, במוחו של כל אדם כמעט. בסופו של דבר, שאיפה זו ל"עוד" הביאה את המין האנושי להתפתח למחוזות הקידמה הנוכחיים (על הטוב והרע שבהם) ואכן, רוב האנשים יחוו מכירת נכס נדל"ן בשלב כלשהו, עקב הרחבת המשפחה, שיפור דיור או מימוש נכס להשקעה. כולם יודעים לדקלם כי מכירת נכס נדל"ן מערבת סכומי כסף גדולים מאד, אך לא רבים פועלים בהתאם, הן מתוך רצון לחסוך בהוצאות, או סתם מתוך חוסר ידע ואי הבנת מורכבות התהליך - "כו-לה מוכרים דירה: מודעה בעיתון, מו"מ קטן ואולי כמה לירות לעו"ד לקינוח". יש להבין ולהטמיע היטב כי כל צעד אשר תבצעו מרגע זה, שוויו אלפי דולרים - לפחות, וכי הדרך לסיום המכירה וקבלת התמורה ארוכה ואינה פשוטה כלל ועיקר. אם אינכם מנוסים ממש בעסקאות נדל"ן, מוטב לכם לשכור כבר בתחילה את שירותיהם של מספר בעלי מקצוע, כדי למקסם את מחיר המכירה, לזרז ולייעל את התהליך ולהימנע משגיאות יקרות. הצעד הראשון למכירה יהיה תמיד, אבל תמיד - הערכת שווי לנכס הנמכר. עליכם לדעת, במדויק ככל הניתן, את ערכו האמיתי של הנכס. היה ולא עשיתם זאת, עשויים אתם לדרוש ולקבל פחות משווי המימכר, או במקרה ההפוך - תבזבזו זמן מכירה יקר בפניה לקהל יעד שגוי, המצפה לקבל בסכום שנקבתם תמורה גבוהה יותר לכספו. חשיפה ארוכה של נכס למכירה תתייג אותו כ"בעייתי" ברמה זו או אחרת, ועלולה להוריד מערכו בעיני קהל הקונים הקטן, הצפוף ושבע הרכילות, אשר במדינתנו הפיצפונת. כאשר מדובר בנכס סטנדרטי, אין קושי רב בהערכת שווי, על סמך עסקאות אחרות בשכונה או אפילו על פי אחד ממחירוני הנדל"ן אשר בשוק. לעומת זאת, בכל נכס מורכב, מסוג הבתים המיוחדים שביפו ובנווה צדק, מומלץ מאד לשכור את שירותיו של שמאי מקרקעין, אלא שרוב המוכרים אינם מוכנים לשלם כמה מאות דולרים בשלב כה מוקדם, וחבל. שמאי טוב, אחד המתמצא באזור והמקושר למקורות מידע איכותיים, עשוי לגלות לכם ערך חבוי בנכס – מידע תכנוני המאפשר תוספת בניה מיידית או עתידית, תכניות פיתוח אזוריות וכן ייעץ בנושא היטל השבחה לרשות המקומית ועוד. דו"ח השמאי יבהיר עבורכם את התמונה, וישמש חבילת מידע מסודרת, זמינה ושימושית ביותר, בהמשך הדרך. מתווך הוא אופציית "חינם" להערכת שווי, ולכן ניתן ורצוי לבקש הערכת מחיר ממספר מתווכים. הצליבו את דו"ח השמאי עם המידע מאיש השטח ולימדו את מצב השוק האזורי בכלל, והביקוש לסוג ספציפי זה של נכס כשלכם בפרט, נכון לעכשיו. בהזדמנות זו בחנו את המתווך, איש המקצוע השני אותו עליכם לבחור: האם הוא משדר אמינות?- מקרין יושר, עונה בגלוי לשאלות, מספק שמות ממליצים? האם יהיה נחמד לעבוד איתו? האם הוא מקצועי - לומד ומבין את הנכס שלכם במהירות, מנמק בנחת את דעתו, פתוח לשאלות ועונה בתבונה? מציג תכנית שיווק אטרקטיבית? מחלק טיפים למכירה מוצלחת? עלות המתווך נגזרת מסכום העסקה, ואינה זולה. עם זאת המתווך יחסוך לכם זמן וטירחה, ישווק את הנכס הרבה יותר טוב מכם, יהווה גורם חיוני בשלב המו"מ ויידע לפתור, בכל שלב, קשיים שיעלו (והם תמיד יצוצו - באחריות - טרם פגשתי עיסקה חלקה מתחילתה ועד סופה) - החל מאי הבנות בסיסיות, המשך במלחמות אגו בין הצדדים או עורכי הדין שלהם, וכלה בפתרון יצירתי למחלוקת עסקית או משפטית, פרי ניסיונו. סבירות גבוהה כי במידה ותתפתו למכור לבדכם כדי לחסוך את עמלת תיווך, תעבדו קשה יותר, תאריכו את זמן המכירה בהרבה, ותקבלו פחות, בסופו של דבר. ואם על שני המקצוע הקודמים, המשולים לביטוח מקיף וצד ג´ לרכב, ניתן לוותר בנסיבות מסוימות, הרי שמכירת נדל"ן ללא ליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתחום, שקולה לנהיגה במכונית ללא ביטוח חובה. זהו אזור דמדומים המאוכלס בטיפוסים בלתי אחראים בעליל, מסתבכים סדרתיים או סתם אנשים הסובלים ממחלת טיפשות כרונית קשה. במשפט אחד: אל תעזו לחשוב על זה אפילו בצחוק! גם ההתקשרות עם עורך הדין צריכה להתבצע מיד בשלב ההחלטה על המכירה, לצורך חישובי מס מוקדמים וליווי משפטי בכל התקשרות אחרת. לאחר חתימת החוזה הוא זה שימשיך ויטפל בהשגת האישורים מהרשויות לצורך רישום העיסקה והעברת התמורה במלואה לידיכם. מוכר אשר יבחר בתבונה בעלי מקצוע טובים ולא יתפתה לעצות " מבינים למחצה", יגדיל באופן משמעותי את סיכוייו למכירה קלה, יעילה ומקצועית של הנכס שבבעלותו.

בתאריך ה 7/9/04 בשעה 17:30 תערך הרמת כוסית במעמד ראש העיר במרכז המוסיקה רח´ שארית ישראל צמוד לבלומפילד. בתאריך ה 9/9/04 בשעה 19:00 יערך פאנל בנושא פרוייקט הנחת צינור הביוב בשד´ י-ם. אנו מזמנים את תושבי יפו לקחת חלק בערב זה. הכנס יערך בבניין פומנטו של המכללה האקדמית ברח´ רבנו ירוחם 14 יפו (מקביל לרח´ עזה)