הכניסה לנמל יפו עדיין משובשת משהו, הדרכים עדיין לא סלולות, המבנים ממשיכים להתקלף ולהתפורר והדייגים עדיין מתהלכים באותו קצב, משוחחים ביניהם בהתלהבות, בקולות רמים ובתנועות ידיים נמרצות.
אולם השינוי ניכר מיד לכל עין.
מחסן 1 הולך ולובש צורה, משנה את פניו ממבנה חלוד והרוס להאנגר ענק ומרשים, מחופה בקירות מתכת בצבע אפור כהה.
על הקרקע מולו – פסיפס עגול גדול משיש כהה, המסמל את מיקומו של נמל יפו ביחס לנמלים בעולם כולו – בהליכי עבודה מתקדמים.
אוירה של פעילות קדחתנית באוויר, ועם זאת, סוג של רוגע ושלווה בלתי מופרעת ממשיכים לעטוף את המבקר במקום, להשקיט את נפשו אל מול הסירות המתנדנדות ענוגות על גבי הגלים.
נמל מגניב של פעם, עם ניחוח ייחודי שלא ניתן לפספס.
רן וולף, מנהל פרויקט שיקום נמל יפו, מקבל אותנו בחיוך רחב בלשכתו הזמנית אשר במבנה המכס הישן בנמל. זמנית היות ועוד זמן מה יימכר המבנה כדי להפוך להיות בית מלון, והמשרדים יפונו ויעברו למיקום חדש בנמל.
תצלום: איתמר גרינברג
- רן, כמה מילים עליך, לפני שנעבור לנמל. מה עשית לפני שהגעת לנמל יפו?
בתפקידי הקודם הייתי סמנכ"ל פיתוח עסקי בנמל ת"א, תפקיד אותו סיימתי בשנת 2007.
פתחתי חברה עצמאית לניהול פרויקטים אשר מנהלת את פרויקט התחנה בגבול יפו ת"א – אותו סיימנו לנהל, ואת נמל יפו.
- ואיך אתה מוצא עצמך בנמל יפו?
אני נמצא 200% מהזמן שלי בנמל.
הבנתי מהדייגים שלהבדיל מהגישה בה חשבו המתכננים הנמל, יש לתכנן את הנמל מהים ליבשה. זה גרם לשינוי התפיסה, ולשינוי בכל התכניות שהיו לנו באותו הזמן. |
לפני כ- 13 שנה הוחלט להפריט את הנמל, והמינהל החל בהליכי ייבוש והריסה של כל העסקים שהיו קיימים באותו הזמן.
אנשים התעוררו, קמה סערה והחל מאבק ציבורי, אשר בעקבותיו אושרה בשנת 2007 התב"ע (תכנית בנין עיר) המתוקנת, לפי דרישות הצבור, העירייה רכשה את הנמל מהמינהל, ואני נכנסתי להקים את מינהלת נמל יפו.
- במה אתם עוסקים, למעשה?
מזה שנתיים אנו עוסקים בשלושה נושאים עיקריים:
1. ביצוע כל עבודות הפיתוח של הנמל.
זהו הפרוייקט הציבורי הגדול ביותר ששייך בלעדית לעיריית ת"א, והוא מתוקצב ב- 100 מליון ₪.
הפיתוח כולל החלפת כל התשתיות, טיילות, שטחי ציבור מזמינים ומעוצבים ועוד.
השלב הראשון הוא שיפוץ ושימור מחסן 1 (להבדיל מ"האנגר" – חלק מהייחוד והבידול של מיתוג נמל יפו).
כל זאת יסתיים במהלך שלושה עד ארבעה חודשים מעכשיו.
2. פיתוח תשתית אנושית וקהילתית.
פסיפס חדש על רצפת נמל יפו מיד כשהגעתי החלפתי את השילוט בנמל לשלוש שפות.
הצבתי מכולה בכניסה לנמל ועליה תכניות הנמל המתוכננות.
הוקמו פורומים עם הדייגים, עם תושבי יפו העתיקה, תושבי רחוב הנמל הגובל בנמל יפו, התנועה האיסלמית, עמותות רבות ועוד.
חשבתי שייקח לי כחצי שנה ללמוד את התושבים ולהתאים את התכניות לדרישותיהם ולנקודת המבט שלהם על הנמל. בדיעבד – זהו תהליך נמשך, ללא תאריך סיום.
הבנתי מהדייגים שלהבדיל מהגישה בה חשבו המתכננים הנמל, יש לתכנן את הנמל מהים ליבשה. זה גרם לשינוי התפיסה, ולשינוי בכל התכניות שהיו לנו באותו הזמן.
קודם כל, חיזקנו את כל קיר הים (מדגים על תצלום האוויר את על הקו המשיק בין מתחם הנמל והים עצמו). זהו מהלך שלא נראה לעין המבקר, אך עלה הו תועפות.
כתוצאה מהתפיסה החדשה הזו, אנו מרחיבים ומנגישים את המזח הצפוני – "המשקיט הקטן" בשפה המקצועית, לספורט ימי – צופי ים, חינוך ימי, מועדוני שיט, אורחים וכו'.
אנו מנגישים את שובר הגלים הראשי, שהיום הוא מסוכן ואסור לגישה. זהו אחד המקומות היפים ביותר בנמל.
אנו מחליפים את שלושת רציפי הדייגים הרעועים לרציפי בטון.
המזח הדרומי יורחב לפעילות הדייגים – לתיקון רשתות ואחזקה שוטפת, כמו גם רציפים נוספים.
עוד מסקנה היתה שימור המספנה וכן המשקל ההיסטורי בכניסה לנמל.
כדי ליצור רצף עם הטיילת הוספנו טיילת תלויה מעל המים, וכך הפך כל קו המים נגיש ורציף ב- 100%.
3. ניהול שוטף של הנמל
בנמל יפו כ- 200 כלי שיט. השטח היבשתי הכולל הוא כ- 100 דונם, אשר העיריה אינה מנקה או מתחזקת, אלא מינהלת הנמל בלבד.
המינהלת מורכבת מעשרה עובדים יהודים וערבים תושבי יפו.
בחרנו לרשום "נמל יפו" בשלוש שפות ובטיפוגרפיה מיוחדת, ולא מעבר לכך.
זו המסקנה החשובה ביותר במיתוג הנמל ובשיפוצו בכלל – לתקן בלי לקלקל. לשים 100 מליון ₪ במקום ועדיין לשמר את הניחוח הייחודי והעתיק שלו – זהו אתגר גדול. |
אנו מקיימים אירועים מגוונים לקהל המקומי במקום, יהודים וערבים, כשכל הפעילויות בחינם או במחיר מסובסד כתרומה לקהילה, והכל בתנאים קשים מאד – תוך כדי שיפוצים ובניה.
מאות אלפי אנשים פקדו את הנמל בשנתיים האחרונות.
- מה מצאת מיוחד בשיפוץ ומיתוג נמל יפו, לעומת העבודה שביצעת בנמל תל אביב?
כשהתחלנו תהליך של מיתוג לנמל יפו, הגענו למסקנה שלא ניתן לתת סמל לנמל. שאנחנו רק פסיק בהיסטוריה של 5,000 שנה.
בחרנו לרשום "נמל יפו" בשלוש שפות ובטיפוגרפיה מיוחדת, ולא מעבר לכך.
זו המסקנה החשובה ביותר במיתוג הנמל ובשיפוצו בכלל – לתקן בלי לקלקל. לשים 100 מליון ₪ במקום ועדיין לשמר את הניחוח הייחודי והעתיק שלו – זהו אתגר גדול.
לפיכך, בין השאר, אנו שומרים על הדייגים. יהיה שוק דגים בהמשך. בחרנו להשתמש בחומרים כמו בטון ואבן שחורה, בדוגמת רשת דייגים.
נמל יפו, להבדיל מנמל ת"א, הוא בעל אופי ייחודי משלו שיש לטפח ולחשוף, לא "לייבא" לו אופי חדש.
- מה התכניות לנמל, בזמן הקרוב?
מחסן 1 בנמל יפו - בהליכי שיפוץ בעוד כשלושה חודשים אמורות להסתיים עבודות פיתוח הטיילת, שתימשך ברצף מצפון לדרום, כולל מגרש חניה ל- 650 מכוניות, הנושק לפארק מדרון יפו.
לפני כחודש פורסם מכרז מטעם המינהל להקמת מלון בשטח של כ- 3,000 מ"ר בבניין המכס הדרומי, בו נמצאים משרדי המינהלת כרגע.
שיפוץ מחסן 1 ששיטחו כ- 7,500 מ"ר ברוטו אמור להסתיים בתוך כחמישה חודשים ויכנסו לתוכו עסקים. אנחנו כבר בקשר עם לא מעט בעלי עסקים מתעניינים.
תוך כשנתיים נתחיל לעבוד על מחסן 2, ששיטחו כ- 11,000 מ"ר. לא רצינו להציף בבת אחת את כל העסקים, וכן ללמוד מטעויות תוך כדי עבודה, וליישם את הלקחים בהמשך. בינתיים שיקמנו את מחסן 2 הנדסית ואטמנו אותו לגשם, וכעת הוא משמש את הדייגים שעובדים שם.
הקצבנו גם כ- 500 מ"ר לפעילות תיירותית ואמנותית. במקום התקיימו לאחרונה פסטיבל מחול ופסטיבל תיאטרונטו. בגלל שלא שיפצנו עדיין ניתן לעשות במקום פעילויות המחיר זול מאד, ואני אישית – מחייך רן – מאד אוהב את הסגנון האותנטי וה"שבור" הנוכחי.
כמו כן, מדי יום שישי מתקיים בנמל יפו ה"ג'אפה מרקט" - שוק בלדי יפואי.
- האם תינתן עדיפות לעסקים יפואיים במחסן 1 ובנמל יפו בכלל?
מאד חשוב לי ייצוג נכבד לעסקים יפואיים, אלא שלא ניתן, מבחינה חוקית, לתת עדיפות שכזו.
אני מנסה שבמכרזים שיתפרסמו לעסקים במחסן 1 תהיה אמנה כללית, שמעבר להתייחסות לזכויות העובדים, תיתן דגש על התחייבות העסק לתרומה לקהילה המקומית – חינוך, נוער, צעירים וכו'.
- ידוע שנמל יפו רווי היסטוריה אנושית סבוכה, יצרים וחשדות, והנה אתה מצליח כבר שנתיים לפעול ללא הפגנות, ללא שום סימני תסיסה. איך אתה עושה זאת?
בהתחלה היה הרבה מאד חשש. הרי תמיד יש חשש משינוי. אנשים חוששים לעתידם ולפרנסתם.
לפיכך, מיד כשהגעתי שילטנו את הנמל גם בערבית וערכנו הרבה מאד מפגשים.
שידרגנו את המנוף, המחסנים והרציפים, והכל תוך שיתוף אנשי הנמל וסביבותיו והסברה לגבי התועלת שבמעשים.
מערכות היחסים מצוינות. יש כמובן ויכוחים, אך הם עניינים, ואנשים משכילים לראות את חצי הכוס המלאה. לראיה – השיפוץ הפריע מאד בהתנהלות השוטפת – הרבה מאד אבק, ליכלוך, בעיות נגישות קשות, והנה קיבלנו פידבקים חיוביים ולא רק שניסו לעצור אותנו אלא נהפוך הוא – באו וסייעו.
הקפדנו על תודעת שירות. במקרה, בדיוק עוד חצי שעה יוצאים העובדים לסדנא בנושא, כאן בנמל, במרכז נא לגעת.
אם יאכטיונר מתלונן שאין נייר טואלט בשירותים, צריך לתת לו מענה מיידי ואדיב.
נמל יפו - צילום - איתמר גרינבר
תצלום: איתמר גרינברג
- מתי יוקם המלון בחלק הדרומי של הנמל?
לא כל כך מהר בכלל. התב"ע מתנה הקמה שלו במציאת פתרון חניה חלופי, וזה לא יקרה בשנים בקרובות.
בכל מקרה, מדובר במבנה רחב ונמוך, אם וכאשר ייבנה.
- אילו פתרונות תחבורה ונגישות יהיו לנמל?
הנגישות חשובה ביותר.
פתחנו שביל יפה להולכי רגל ליד בית מיומנה – ישירות לרחוב יפת.
כרגע מסיימת העירייה את כביש הגישה מרחוב העוגן בעג'מי.
מרחיבים ומסדירים את רחוב יהודה הימית, כך שתיווצר גישה מהירה יחסית מאיילון.
אנחנו בקשר עם חברת דן לחיזוק התחבורה הציבורית לנמל ובודקים הקמת מערך שאטלים מהרכבת הקלה בשדרות ירושלים.
- ועד מתי תישאר אתה בנמל?
אני באתי רק להקמה, אלא ששאלה טובה היא – מהי ההקמה?
דרך ארוכה לפנינו עדיין. אני מאמין שכשאראה שהכיוון שהכתבתי הוא בלתי הפיך, יסתיים שלב זה מבחינתי. הרי מאד קל לקלקל.
גם תנאי השוק הנוכחיים מקשים עלינו ומאלצים אותנו להתפשר, אך תוך הקפדה על קווים אדומים.
אני מקווה שאשאיר טביעת אצבע לכמה עשרות שנים.
גם אנחנו מקווים שכך יהיה.
רן וולף הוא ביצועיסט מצד אחד, אך אדם מקסים ומלא רגישות מצד שני – תמהיל הכרחי לקידום פרויקט בסדר גודל היסטורי באזור מסובך וטעון כנמל יפו.
לאחר שנתיים מוצלחות אין ספק שהוא האדם הנכון במקום הנכון.
נמל יפו צועד להפוך למה שמגיע לו להיות, תחת הנהגתו של רן ובחסות המשפט הכל כך נכון: לתקן בלי לקלקל.
בהצלחה.
לפרטים על מנהלת נמל יפו - לחצו כאן
|