|
אתי שרוני מציגה בתערוכה סדרה של שישה ציורים בגודל טבעי בהן דיוקן עצמי של האמנית, אך הוא נטול פנים ומציג רק את הגוף בגודל טבעי ומבלי לייפות. הדמות בציוריה מכונסת בעצמה, מפנה את גבה ומסתירה את פניה. החידה ניבאת מהציורים בעוצמה רבה, מיהי האישה הזו שאנו מתבוננים בה ומדוע אין היא רוצה להפנות אלינו מבט?
תיאור הגוף משתלט על הציור שאמור להביא את מצבה של הנפש והצופה נאלץ לחפש את ההנפשה בתנוחות המגושמות של הדמות המצוירת שנראית כאילו היא באמצע התמודד עם כאב חד.
ציוריה של טטיאנה לוי הם התגלמות הציור המופשט, המציג את העולם הסוריאליסטי הפנימי של האומן אך מתקשה ליצור חיבור ישיר עם מי שצופה בו. אם תשאלו אותי, ה"מופשט החדש" חייב להעביר מסרים ברורים יותר על מנת לאשר את קיומו בזרמי האומנות החדשים.
העולם הדיגיטלי שנשזר גם באומנות החדשה מכתיב יחס שונה למופשט. ביצירותיה של טטיאנה התקשיתי למצוא את היחס וגם לא את התנועה או את המימד.
ציוריה של בת-שבע האס משלבים אלמנטים מציורי הילדים, בהם משתמשת האמנית על מנת לחוות את תום הילדות. ממבט ראשון היצירות נראות כאילו ילדים שובבים קישקשו עליהם עם עטים טושים ועפרונות. אם מתבוננים יותר עמוק אל מה שמסתתר שם מאחורי עולם הילדים מוצאים רוך, אהבה ויצירה טהורה נטולת יומרות אומנותיות.
הפסל האוטודידקט איגור פולסי מציג בתערוכה פיסול דו מימדי שעשוי ממסכות ממוסגרות בתוך מסגרות עץ התלויות על הקיר.
אם כבר עולה נושא מצבו הנפשי והפיזי של האדם המודרני, הרי שאין ביטוי מובהק יותר לכך מאשר מסכות הלכודות בין חוטי המריונטות בתוך מסגרות מרושלות.
המסכות של איגור לא יכולות להשאיר את הצופה אדיש. הן זועקות, עיוורות, מבועתות, מבוהלות ומנסות לעצום את העיניים כדי לא לראות.
הרי לכם תמצית מצבה של האנושות בשש יצירות אומנות. המסגרות שלתוכן לכד איגור את האנושות עשויות ממלבני עץ בגדלים לא זהים ובלתי מעובדים ויש בכך אימרה מעניינת, במיוחד לנוכח המסכות העשויות חימר שביר, האמורות לסמל את הרצון להציג מציאות שונה כלפי חוץ מזו השוררת בפנים. העבודות יוצרות עניין גם בשל המוטיב הבולט במסכה-העיניים.
אורנה אקרמן יוצקת לתוך פסליה את עולם הטבע והחי, בזרימה מיוחדת המשתלבת עם הבעות פנים מפוסלות.
פסליה מלאים בהבעה ומיסטיות והם מנסים להמחיש באופן מוחצן ויחד עם זאת מסתורי ומלא תפניות, את נפשו של האדם, באמצעות שילוב הקווים הרכים והחדים. כדי להתרשם מן היצירות צריך יותר ממבט ישר. נדרש כאן חיטוט בעיניים ומעט דמיון,. דבר אחד ברור - הפסלים שלה מפגינים את הרכות הנשית ואת מלוא העוצמה של יכולות ההבעה של האמנית.
מטרתה של התערוכה הזו היא להציג דמויות אנושיות על ידי יצירת דימוי מחומר, והיא השיגה את מטרתה היטב.אמנם זהו נושא האהוב על כל העוסקים באמנות ולעיתים נראה כי לא ניתן לחדש בנושא הזה דבר, יחד עם זאת, הצגה משולבת של יצירות אמנות מסקרנות המצוירות ומפוסלות, עושה חסד לאמנות זו ומעוררת עניין חדש בצופים.
|
מאת: לין לוי אורמן
