|
היכלות נטושים – שרון רז
תיעוד בתי קולנוע נכחדים בישראל
פתיחה: יום חמישי 07.03.13 בשעה 20:00
ערב עיון בהשתתפות אורחים מתחומי האדריכלות והקולנוע: יום חמישי 18.04.13
נעילה: 18.04.13
שעות פתיחה: א', ג',ד' ה' 10:00-17:00, ב' 10:00-19:00
שרון רז, אדריכל וצלם העוסק בתיעוד אדריכלות נכחדת בישראל. כותב ועורך את אתר האינטרנט 'אדריכלות נעלמת' את הבלוג 'נטוש' ואת האינדקס המקוון 'בתי-קולנוע נעלמים בישראל'.
אוצר: אדר' ערן טמיר-טאוויל
בית הקולנוע היה, לרגע היסטורי, ליבה הפועם של העיר: כמו קתדראלה של העידן המודרני, היו בכל מרכזי הערים בתי-קולנוע גדולים ומרשימים בהם התקבצו מאות אנשים לרגעים של תוכן ומשמעות.
אך פריחתו של בית-קולנוע כאייקון תרבותי ואדריכלי הייתה קצרה: המבנים המהודרים נשכחו וננטשו, הופקרו לתלאות הזמן ולספקולציות יזמיות. עבודתו של שרון רז, אדריכל בהכשרתו ומתעד עיקש של מבנים זנוחים לפי ליבו, עוקבת אחרי דעיכתם של בתי הקולנוע הנטושים של ישראל. מצפון ועד דרום, מבפנים ומבחוץ, מתעד רז את התפוררותם ההדרגתית של אותם היכלות נטושים.  קולנוע אוריון הנטוש-כרכור
הפריחה הנרחבת והקמילה המהירה של מבנה בית-הקולנוע היא מרתקת ורבת-משמעויות. בהקשר המרחבי, נטישת בתי-הקולנוע היא ברומטר נאמן לתהליכים של שעברו מרכזי הערים: שימושים מסוימים נדדו החוצה אל שולי העיר ולעולם לא שבו, ואילו הרנסנס המהוסס של העירוניות מתבטא דווקא בהריסת בתי- קולנוע, למשל החרבתו של קולנוע תל-אביב או השימור החלקי של קולנוע רמה, המוצגים בתערוכה. בהקשר התרבותי, מסמלת דעיכת בתי הקולנוע את קמילתה ההדרגתית של החוויה הקולקטיבית; מהיכלות ענקיים בהם מאות אנשים זרים לוקחים לרגע חלק בריגוש קולנועי משותף בליבה של העיר, הפכו בהדרגה בתי-הקולנוע לזירות צפייה מרובות מסכים השוכנות בשולי המטרופולין והופכות את החוויה הקולנועית לאינדיווידואלית יותר. בתי הקולנוע הנטושים הינם, אם כן, דוגמא מובהקת לאופן בו תהליכים ארכיטקטוניים מבטאים השתנות מואצת בערכיה של החברה.
אך מה לגבי התיעוד של בתי הקולנוע הנטושים? מה יש בו מעבר לסמליות החברתית, מעבר לכמיהה אל עבר משותף המשתקף דרך האספקלריה של הקולנוע? בתצלומי בתי-הקולנוע הנטושים בישראל המוצגים בתערוכה יש רצון לשמר, ולו רק בצילום, אדריכלות אחרת, לעיתים מוקפדת יותר, לעיתים צנועה יותר ובוודאי נוצצת ותוקפנית פחות מזו של ימינו, במיוחד כשכבר ניכרים בה סימני הזמן. התצלומים הם גם קינה על ההזנחה המאפיינת את היחס הישראלי לסביבה הבנויה.
אך בבית הקולנוע ההופך לחורבה יש משהו המייחד אותו מכל מבנה נטוש אחר. זאת משום שהקולנוע הוא מבנה שנטישתו הופכת באחת את כל החוויה שהוא מייצר: באור השמש הנוקב, ללא גג ולעיתים ללא קירות מאבד בית-הקולנוע את הקסם המסתורי של זרקור באפילה; מאובק וחשוף לפגעי הזמן מאבד הקולנוע את העדכניות ואת האוניברסליות שאפיינה אותו כמרכז תרבותי; נטוש וריק מאדם הקולנוע כבר אינו מוקד של חוויה משותפת.
אבל בה בעת, לאור היום, בשלבי ההריסה וההתפוררות, כשהוא מקולף מציפויים ורהיטים, מגלה מבנה בית-הקולנוע את הפוטנציאל הארכיטקטוני שלו: הכיסאות הריקים יוצרים ציפייה אילמת לקהל; חרכי ההקרנה יוצרים מרקמים קוביסטיים; המיפתחים הגדולים נחשפים ויחד עם הרצפה המשתפעת והמבט המופנה אל המסך יוצרים חלל ייחודי. שהרי אם הקולנוע היה סוג של מקדש מודרניסטי, הרי הריסותיו הן גרסה בת-זמננו לחורבות הנשגבות של העבר, הנושאות גם הן את המסר על כוחו של הזמן החולף.
היכל בית-הקולנוע הנטוש הוא מניפסט נוגה של נטישה וקמילה, של תהילת עולם חולפת, שדווקא היא חושפת ומגלה את האיכויות הארכיטקטוניות. התערוכה 'היכלות נטושים' בגלריה בבית האדריכל דולה מן המכלול התיעודי של שרון רז תצלומים המנסים לעמוד על הניגוד הזה, שהוא אולי סוד קסמם של בתי הקולנוע הנטושים.
טל' לתיאומים: 03-5188234
לתיאום ביקורים בימי ו' ובערבי חג ניתן לפנות לדוא"ל bddaba@gmail.com
גלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו
התערוכה בחסות :
משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב - יפו, עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל
|
מאת: מערכת הפורטל
