בין השטן לאישה (דני והים הכחול) - ביקורת הצגה
תאטרון הסימטה ביפו

לפרטים נוספים ומועדי ההצגה - לחצו כאן

האם אישה בעינכם היא שטן או מלאך? תמהיל של שניהם ביחד, או אולי פשוט זיכרון של הדמות התנכ"ית ההיא,חווה, שנוצרה מצלעו של אדם, ופותתה ע"י הנחש?

המחזה 'בין השטן לאישה' המוצג בתיאטרון הסימטה ביפו, הוא מחזה ריאליסטי המספר את סיפורם של דני (השחקן דניאל ברוסובאני) ורוברטה(השחקנית הטרייה אליזבט גלבוע). 
את המחזה ביים בכישרון רב משה איבגי, בהתבססו על הספר 'דני והים הכחול' מאת פאטריק שאנלי.

במרכז העלילה: דני ורוברטה הם 2 פליטים של החברה המנסים בכל כוחם בדרכם המיוחדת למצוא את האור שבקצה המנהרה.

המחזה נפתח בחשיכה ומתקדם לאפלוליות בר קטן ומעופש, קולות סירנות ושוטרים מתריעות על סכנה לדמותו של גיבור המחזה - דני. 

דלת נפתחת ונסגרת בבעתה ודמותה של רוברטה האדישה מביטה מאחוריו נראית לפתע כדמותה של החברה בה אנו חיים, מביטה מהצד ולא מושיטה יד לאלו שבאמת זקוקים לה.

דמויות עשירות וכימיה על הבמה
דני מגלם דמות של ילד - נער מאצ'ואיסטי שורד, שחוגג באותו היום את יום הולדתו ה-30, הוא מציין את יום ההולדת כסימבול לבגרות ואכזבה מהשנים שעברו והיותו מובטל. מבט קשה וחמור סבר, חבורות על רגליו מבנה שרירי וחתך דיבור חד בונים את דמותו הגברית חזקה - פגועה ונואשת לאהבה, לאורך המחזה.

רוברטה החתיכה היא אישה בת 45,גרושה ומחוסרת עבודה + ילדה בת 14, שחוותה בילדותה התעללות מינית מצד אביה, עימו היא גרה עד היום. יש בה רגשות אשמה וצער רב על המגע המיני עם האב, והיא פונה לדני מספר פעמים בהצגה בשאלה: "זה לא מפריע לך שאני כזאת"? 

אני כצופה, הרגשתי שזו אינה שאלה המופנית רק כלפי דני, אלא שאלה הנשאלת, כנראה, על ידי נשים רבות אשר חוו בעברן התעללות מינית, ומרגישות עצמן כמעין "סוג ב", עד כדי חוסר יכולת להשתלב במעגל התעסוקתי- חברתי.

רוברטה, באחת הסצינות, צוחקת במשך מספר דקות לשאלתו של דני: "האם תינשאי לי"? האירוניה שבדבר היא שרוברטה רוצה זאת יותר מכל, ושולפת מתוך תיק אדום שתיפקד ככרית  - שמלת כלה. לחשתי לחברתי שהצטרפה אליי" ממש חופה מתנפחת"( סמל לבדיחה על רווקות בימינו וכמיהה לנישואים). 

פולינה חן מעצבת התפאורה והתלבושות עיצבה תלבושות שהלמו ביותר את הדמויות על הבמה. התפאורה המינימליסטית שכללה על הסט הראשון 2 כיסאות, שולחן גבוה ודלת כניסה, ובסט השני - תפאורה של מיטה ומחיצה ובה מקלחת, יוצרת עושר גדול לתוכן המחזה.ניכרת כאן מחשבה מינימליסטית נפלאה בעיניי, כיוון שהיא מעצימה את היכולת 'לתת במה' לעלילת המחזה.

במחזה מורגשת כימיה נפלאה בין שני השחקנים, ולמרות הפחד להראות את הרגש, במהלך המחזה חל היפוך משמעותי מעין משחק 'כדור מסירה' איכותי בין הדמויות המוביל אל סיום מפתיע.

בסיום המחזה שתינו קפה בחוץ יחד עם השחקנים שבאו לדבר עמנו, ועוזרת בימאי ההצגה הילה בן ארי גילתה לנו שזוהי ההצגה הראשונה בה משחקת השחקנית אליזבט גלבוע. אליזבט הנרגשת סיפרה על 'טכניקת הצחוק' שגרמה לה באותו הערב לכאבי בטן איומים והתרגשותה מהערב. השיחה נקטעה לפתע, כאשר משה איבגי חטף אותה לשיחה שופעת מחמאות על משחקה בהצגה.

לסיום- חוויתי ערב מרתק - רוצו לצפות בהצגה.