אז אמנם חופשת הקיץ כבר מאחורינו אבל אם מזדמן לכם, רוצו לראות את התערוכה 'קו רוחב' של האומן פיליפ בולקיה בנמל יפו. במחשבה שנייה, אל תרוצו, שוטו בסירה על ים התיכון ואם לא מתאפשר לכם, לכו ברוגע ובנועם דרך הטיילת, בקו רוחב, עד שתגיעו לנמל יפו המקסים. בולקיה, בוגר לימודי אמנות בבצלאל, מנהל קריירה מוצלחת כמעצב מותגים ישראלי.
| המפגש עם אנשי השכונה בעג'מי היה מאוד משמעותי עבורו ועורר אצלו זכרונות מעיר הולדתו שבטוניס. הוא החל לצלם דמויות יפואיות רבות ומגוונות, יושבות בפתח ביתן, משוטטות ברחוב, יורדות אל הים כשהנושא המחבר בין כולן הוא הים. |
חייו מתחלקים לשלושה פרקים בשלוש מדינות שונות; הוא נולד בעיר הנמל לה-קראם שבטוניס, היגר עם משפחתו לצרפת בצעירותו ועלה לבדו לישראל כנער. הרעיון לתערוכה נולד לאחר שעבר בולקיה משכונה בצפון תל אביב לשכונת עג'מי היפואית. בולקיה מתח קו דמיוני בין שתי השכונות ומכאן מקור השם לתערוכה – קו רוחב.
המפגש עם אנשי השכונה בעג'מי היה מאוד משמעותי עבורו ועורר אצלו זכרונות מעיר הולדתו שבטוניס. הוא החל לצלם דמויות יפואיות רבות ומגוונות, יושבות בפתח ביתן, משוטטות ברחוב, יורדות אל הים כשהנושא המחבר בין כולן הוא הים.
"...הדבק הוא הים: לא רק השמש, המים, ריח המלח והגעגוע לחוף האחר, בקצה השני, אלא גילוי הגוף, בחיוניתו ובתבוסתו: בשרני, חושני, רפוי, נטול מאמץ להסתיר, לעצב, לחטב או לסגנן" (טלי טמיר, אוצרת התערוכה).
את עבודותיו יצר בולקיה בהשראת הצילומים ובטכניקה ייחודית שפיתח בשנים האחרונות שמשלבת רישום באמצעות: עיפרון, סכין חיתוך וחלודה.
"אני עושה שימוש בצבע מתכתי שמגיב ללחות ולכל תוספת אחרת...את החלודה אני מדלל במים וטרפנטין, כך שההתעסקות ברמת העשייה מזכירה ציור בצבעי אקוורל. אני חורט על הנייר וחותך את הרישום כדי שכל החלודה תשתחל לחריצים שאני יוצר בחיתוכים. התוצאה היא רישום שהוא בעת ובעונה אחת אלים ורך מאוד" (פיליפ בולקיה).
חלודה על נייר
התערוכה ממוקמת בתוך האנגר 1 שבנמל יפו, בחלל עצום ומעוצב יפיפה. בתוך החלל מפוזרים צמדים של לוחות עץ נשענים זה על זה, עליהם תלויות היצירות.
הפריסה ה"זוגית" של עבודותיו, מזכירה לי את הצמדים המנוגדים בחייו: מערב מול מזרח, צפון מול דרום, יהודי מול ערבי. נדמה ש'קו הרוחב', על שמו קרויה התערוכה, נמתח בין זוגות הניגודים הללו והתערוכה מבטאת את הציר הנפרש ביניהם, ואת שלל קבוצות הזהות אליו בולקיה משתייך. | התערוכה 'קו רוחב' פותחת צוהר לתוך עולמו האישי של בולקיה, חושפת את זהותו המורכבת ומתוך כך מעוררת התבוננות פנימית. כל מגע שלנו עם סביבתנו משפיע, מעצב ומשאיר עלינו את חותמו. |
ביצירותיו ניבטים גברים, נשים, ילדים ובעלי חיים, חלקם מישירים אלי מבט, חלקם מפנים אלי את גבם, חלקם חושפים את צדודיתם.
אמנם הדמויות המתועדות הן פרי השראה של דמויות אותנטיות משכונת עג'מי וסביר להניח שרובן ממוצא ערבי, אך כשמביטים ברישומים המיוחדים, קשה לשייך אותן לקבוצת זהות מובחנת.
במרחב הפתוח של חוף הים, לבושות בבגדי ים, הן נראות אוניברסליות. קווי המתאר מעט מרוחים ומטושטשים וקשה לזהות אותן. מה שנותר זה שפת הגוף, ההבעה, אולי דברים המשותפים לכולנו.
מבט שני על הדמויות חושף רובדים נוספים מתוך עולמו של בולקיה. מגן דוד המופיע במקום ראשה של אישה לבושה בשמלה אלגנטית מהדהד עם זהותו היהודית, צבעי האדמה האפורים-כתומים שנוצרו כתוצאה מהטכניקה הייחודית, כמו גם הגוף המשוחרר והרופס המתגלה בעבודות ובעלי החיים המופיעים ביצירותיו, נקשרים כולם אל הטבע. את הטבע, הפראי והמשוחרר נהוג לשייך ל"מזרח", מה שמתכתב עם זהותו המזרחית.
"הוא מצא עצמו מטולטל אל פקעת הזהויות שלו, בוחן את עצמו בין ילדותו המוקדמת בטוניס לבין שנותיו בפריז כמהגר צפון אפריקאי, בין היותו דובר צרפתית שהערבית מהדהדת בתוכה, לבין העברית שרכש כעולה חדש בישראל, בין לימודיו בבצלאל על ברכי האסתטיקה המערבית והיותו מעצב מצליח השולט ברזי העולם הגלובלי ומותגיו, לבין מנהגו לבקר בשווקי אפריקה השחורה ולצלול למעמקי העולם השלישי". (טלי טמיר, אוצרת התערוכה).
התערוכה 'קו רוחב' פותחת צוהר לתוך עולמו האישי של בולקיה, חושפת את זהותו המורכבת ומתוך כך מעוררת התבוננות פנימית. כל מגע שלנו עם סביבתנו משפיע, מעצב ומשאיר עלינו את חותמו. ההשפעות הופכות לשכבות המתווספות למרכיבי זהותנו. ביצירותיו של בולקיה אותן השכבות מופיעות בצורה של חלודה.
נהוג להתייחס לחלודה כרקבון וכהרס החומר, אך בעבודותיו, בולקיה מייצר חלודה, כחומר חדש, יפה וחשוב בפני עצמו. השימוש בחלודה נותן ליצירותיו עומק ממשי וסמלי. כמו בני האדם גם החלודה זקוקה למים וחמצן בכדי להתקיים.
'קו רוחב' – מומלץ בחום.
|
מאת: לירון בנקין
