מיין קאמפף
מאת: ג'ורג' תאבורי
בימוי: גיל אלון
שחקנים: עופר פאר, לופו ברקוביץ, שלומי ברטונוב, דפנה תדמור לוי, טרייסי אברמוביץ, נתלי פיינשטיין, אלעד רוט, רועי אסף.
לפרטים נוספים ומועדי ההצגה, לחצו כאן
מיין קאמפף הנו מחזה שכתב יהודי יליד הונגריה בשם ג'ורג' טאבורי-1914-2007 ניצול שואה אשר לא זכה עד כה שמחזהו זה יועלה מעל במה מקצועית או אחרת בארץ.
הסיבה לכך יכולה להיות כי הגיבור הראשי במחזה הנו אדולף היטלר בהיותו צעיר ודבר זה כנראה הרתיע את התיאטראות המשתדלים ברוב המקרים להציג דברים לא בעייתיים ונמנעים מלהציג מחזות העלולים לעורר מחלוקת חריפה או לפגוע בחלק גדול מהאוכלוסייה. לראות או לא לראות: הצגה מעניינת, מעולה הנוגעת בשואה מבלי להזכיר אותה.
בימוי ומשחק מעולים המצדיקים את ההמלצה לראותה. |
המחזה הוצג בפסטיבל עכו האחרון וזכה להערכה ופרסים ולשלושת שחקניו רועי אסף, שלומי ברטונוב ולופו ברקוביץ הוענקו פרסים למשחק הטוב ביותר בפסטיבל ולגיל אלון על הדרכת שחקנים.
זאת הצגה מיוחדת במינה. עם כניסתך ללובי של תיאטרון גשר בהאנגר אתה רואה מיטות, שמיכות וכריות וכן אנשים ישנים בהן. אלה המיטות של המעון בו העלילה מתרחשת ועל מיטות אלו יושב הקהל שבא לראות את ההצגה.
זהו רעיון מעניין, מיוחד ומקורי אם כי לא מספיק נח כדי לשבת כך משך שעתיים זמן ההצגה.
המחזה נכתב ב-1987 ועוסק בקשר בין היטלר לבין יהודי בשם שלמה הרצל. שניהם מתגוררים במעון של מחוסרי בית, מקום עלוב בו אפשר לשכור מיטה בכמה פרוטות.  מתוך ההצגה "מיין קאמפף"
עיקר המחזה הם השיחות בין הרצל, היטלר ולובקוביץ, המכונה אלוהים כי מתנהג כמוהו ושלושתם מנסים להתחיל דברים שונים ללא הצלחה.
מתפתחת ביניהם מערכת יחסים המאפשרת לראות את ראשית צמיחתו של היטלר.
יש רמזים עבים שיהודי הוא זה שעיצב את דמותו של היטלר הצעיר.
היטלר הרוצה להתחיל ללמוד אמנות אומר: "אני לא רוצה להיות צייר, אני רוצה את העולם. לא סובל את העולם כי הוא עגול".
המחזה מלא אמירות, כגון : "אלוהים זקוק לאדם ואדם זקוק לאדם". "אלוהים אומר ליהודי-אני אוהב אותך אבל עוזב אותך", "אתה שקרן, לך תהיה פוליטיקאי. אימצת את המנהגים הגרועים גם של הגרמנים וגם של היהודים. איזה מין אלוהים אתה, אתה היית כאן אבל שכחת להביט סביבך. החיים הם סכנה בריאותית חמורה. הכל תלוי בך בלבד." גיל אלון ביים הצגה מקסימה. אתה מרותק למיטה עליה אתה יושב ואינך מרגיש את אי הנוחות .אתה מקשיב. אתה צוחק. זהו בימוי מחושב שיצר הצגה שוטפת, קולחת, מעניינת מאוד וגם אינטליגנטית ומוקפדת בפרטי פרטים. |
זהו מחזה עם מסרים ואמירות רבות עד כדי כך שאין אפשרות לקלוט את כולם כי הם באים אחת אחרי השנייה.
בסוף המחזה מגיעה גברת מוות- נתלי פיינשטיין בביצוע מצוין - אלגנטית, אצילית, לבושה בהידור, מתנהגת כליידי. היא בא לקחת את היטלר כדי שבמרוצת הזמן ימלא את מקומה ויהיה שליחה עלי אדמות.
זאת קומדיה שחורה עם תחכומים רבים. הצגה שיש בה מהסקרנות לצד הביצוע המעולה הן מבחינת הבימוי והן מבחינת המשחק. גיל אלון ביים הצגה מקסימה. אתה מרותק למיטה עליה אתה יושב ואינך מרגיש את אי הנוחות .אתה מקשיב. אתה צוחק. זהו בימוי מחושב שיצר הצגה שוטפת, קולחת, מעניינת מאוד וגם אינטליגנטית ומוקפדת בפרטי פרטים.
רועי אסף הנו היטלר מעולה. הוא פרנואידי, הוא פיקח, משתולל, הוא משעשע, הוא כוחני. הוא כובש אותך למרות שאתה רוצה להסתייג בגלל הדעה הקדומה שיש לך נגד הדמות שהוא משחק.
משחקו רבגווני ומרשים. גם כאן כמו בשאר ההצגות שראיתי אותו עד כה הוא שחקן וירטואוזי, מוכשר ומהנה. יש לו נוכחות בימתית כמעט מוחלטת. משחקו בעל עוצמה רבה ומראה את ראשית הטירוף שבהיטלר.
שלמי ברטונוב בתפקיד הרצל מרגש ומתרגש, מרתק, נהדר וגם נאיבי. לופו ברקוביץ כאלוהים ועופר פאר בתפקיד האילם שאינו מוציא מילה מהפה נהדר ומורגש היטב.
טובים מאוד גם דפנה תדמור ואלעד רוט.
תרגומו היפה של שמעון לוי עוזר הרבה להצלחת ההצגה. עופרה מאזאווה עיצבה את חלל הבמה והאולם המאוחדים ברוח ההצגה ואתה מרגיש בתוכה. עינת בסר הפיקה את ההצגה.
לראות או לא לראות: הצגה מעניינת, מעולה הנוגעת בשואה מבלי להזכיר אותה.
בימוי ומשחק מעולים המצדיקים את ההמלצה לראותה.
|
מאת: אלי ביקורת
