|
|
|
|
|
|
| הבן הבכור בתאטרון גשר |
| נהורה התלוותה ליהושפט, להצגה הוותיקה "הבן הבכור" בתיאטרון גשר וחזרה נפעמת, הן מההצגה והן ממשה איבגי |
 מאת: נהורה תפארת-תקומהיום חמישי 17 נובמבר 2011.
צילומים: יח"צ
|
|
 |
| דניאל צ'רניש ומשה איבגי |
|
|
|
|
תיאטרון גשר תמיד היה חביב עלי. לטעמי, מדובר בתיאטרון הקרוב ביותר לרוח התיאטרון האמיתי, הטוטאלי, החף מפשרות, כשרוחו של האח הרוסי הגדול – אריה איבגני – נושבת מעל ומביאה את כל השותפים לעשייה לספירות הגבוהות.
גם יהושפט נמצא במיקום גבוה ברשימת המועדפים שלי, ושמחתי מאד, כתמיד, להיענות  משה איבגי מנגן ברחוב
וכשאני הולכת לתיאטרון, יקיריי, גם אני חלק מההצגה: שמלה שחורה וארוכה המבליטה את גוון השנהב של עורי, נעלי עקב אונתיות, של רקום בתחרה ותכשיטים תואמים שאינם בולטים יתר על המידה, אך מחירם ניכר גם ניכר, לעין מבינה.
הפתעה ברחוב
ובעודנו פוסעים בערב קריר אל רחבת התיאטרון לאסוף את כרטיסינו מהקופה, חלפנו על פני זוג נגני רחוב מבוגרים באקורדיון וקלרינט.
יהושפט, ברוחב לב אופייני, השליך מספר מטבעות אל תוך קופסת הקלרינט הפתוחה לפניהם, כדרכם של נגני רחוב, ורק אז הבחנו כי נגן הקלרינט הינו, לא פחות ולא יותר, ממשה איבגי, כוכב ההצגה אליה באנו.
האזנו עוד מעט לנגינתם, עד שאספו השניים את חפציהם ופנו אל כניסת האמנים.
יהושפט מחא כפיים בהתלהבות, הנגנים הודו לו בקידה ונעלמו מאחורי הדלת. גם אנחנו מיהרנו למקומותינו באולם.
שתי אזהרות חשובות
אזהרה פרקטית מספר אחת: באם גובהכם עולה על מטר וחצי, ומידת הנעליים שלכם היא 30 או יותר, אל תקנו – לעולם! – כרטיס בשורה החמש עשרה באולם גשר ביפו.
אנו מצאנו עצמנו ישובים אל מול מעקה עץ שלא אפשר תנועה לרגליים ודחק את נעלי העקב שלי לאחור. סיוט של ממש לאשה תמירה כמוני, שלא לדבר על יהושפט המיתמר לגובה של כדורסלן, שנדחק בקושי למקומו ולא הפסיק להתפתל באי נוחות.
לאחר ההפסקה מיהרנו ומצאנו לנו כסאות פנויים בשורה הראשונה באולם, אם כי לא ממש במרכז, ונתאפשר לנו, סוף סוף, לצפות כראוי בהצגה מצוינת זו.
ואזהרה שנייה: אם תחנו ברחובות הסמוכים, גם אחרי השעה שבע בערב, ואין לכם תו חניה מספר 50 של עיריית תל אביב, כדאי שתוסיפו מראש 100 ₪ לעלויות הבילוי שלכם.
ספור ההצגה
 קלריניסט רוסי נוגה
זוג בחורים צעירים – סילבה (מיקי לאון) בחור ישראלי עד מאד, עם נטיות ארסיות קלות, ו-וולוניה(דניאל צ'רניש), עולה ותיק מרוסיה וסטודנט לרפואה, שרק נפגשו באותו ערב והתחברו לידידות רוויית אלכוהול, מוצאים עצמם תקועים בעיירה דרומית לאחר שהחמיצו את האוטובוס האחרון ומחפשים מקום להעביר את הלילה הגשום, אי שם בשכונה בדרום הארץ.
שתי דירות נפרשות לפנינו במהלך ההצגה.
בדירה האחת – מאיה (נטע שפיגלמן), רווקה נאה כבת שלושים הגרה בגפה, ומהווה מושא הערצה לשכנה הפתטי בן השבע עשרה מישקה (אורי יניב), המאוהב בה נואשות בעוד מבחינתה אין הוא אלא מטרד יומי מוקצה למהדרין.
בדירה השנייה גרה משפחתו של סאראפנוב, (משה איבגי), נגן קלרינט בתזמורת המסתיר ממשפחתו את עובדת פיטוריו ומנסה להשיג את לחם יומו ע"י נגינה ברחוב – מציאות עגומה אותה אנו חווים מדי יום ברחובות העיר.
מישקה בנו מאוהב בשכנה ומאיים לעזוב את הבית על בסיס יום יומי, בעוד הבת נינה (יעל לוין) עומדת לעבור אי שם לצפון הארץ, לגור עם בחיר ליבה, איש קבע וחוקר מצ"ח – גדי (יובל ינאי).
בתפקיד שכן נוסף – בוריס אחנוב.
קומדיה קלילה ואיכותית
האולם היה מלא מפה לפה, כאשר אחוז גבוה מהצופים היו בני נוער.
למען האמת, חששתי מעט, עם תחילת ההצגה. אני אשה של דרמה, של קלאסיקות, וקומדיה מהסוג שהסתמן בתחילת הצגה, אינה לחם חוקי בדרך כלל.
 משה איבגי בתצוגת משחק מעולה
כי גם אם ההצגה חגה סביב קומדיה מהסוג הבסיסי יותר, וקצת נאלצה להידחק לתוך המציאות הישראלית במסגרת העיבוד, הרי התפאורה המקסימה והשחקנים, שכולם נותנים כאן הופעה מצוינת, מעלים את החוויה מדרגה.
אך משה איבגי, שהכרתי כשחקן איכותי במיוחד, מתעלה על עצמו בתפקיד המוזיקאי יליד רוסיה, ובעצם נושא את ההצגה במידה רבה על כתפיו.
דמותו רבת רבדים, אמינה להפליא וסוחטת מהצופה הזדהות ומעורבות כפי שרק תיאטרון במיטבו יכול לעשות. אין לי די מילים כדי לשבח את איבגי על תפקידו והוא הרוויח ביושר, ללא צל של ספק, את הזכיה בפרס שחקן השנה על משחקו במחזה זה, וגם את השנקל שזרק יהושפט לתיבת הקלרינט שלו.
סיכום
הצגה קלילה ונוחה לעיכול המיועדת לכל המשפחה, באריזה האיכותית של תיאטרון גשר, עם שחקנים מצוינים ומשה איבגי אחד, שרק בשבילו שווה לטרוח ולבוא.
אל תחמיצו!
ללוח הצגות "הבן הבכור" – לחצו כאן
|
|
|
תגיות:
בקורת הצגות ביפו
הצגות ביפו
תיאטרון גשר ביפו
הבן הבכור
|
|
|
|
|
|
|
| תגובות לכתבה זו 1 תגובות |
|
|
|
|
 |
1. באמת הצגה טובה מאד
אלי, ,, (18/11/2011)
איבגי שחקן ענק שמרים את ההצגה הזאת
תגובה חדשה
|
|
|
|
|
|
|
יצירת המופת של ברכט בעיבוד תיאטרלי מופתי
|
|
|
|
ביקורת המחזמר "אלף לילה ולילה"
|
|
|
|
 |
|
|
