נדמה לי שמדובר באקסיומה של ממש. כשאנחנו שבעים, טעים לנו, נעים לנו בריריות של הפה והבטן מבסוטה לאללה מהדייר החדש שהגיע לשכונה, אז טוב לנו בחיים. כשיש משהו טעים וזמין לאכול אין סיכוי שבכלל יהיה לנו כוח לצאת למלחמה או אפילו סתם להתעצבן מאיזה טמבל שחתך אותנו ברמזור בלי לאותת. והכול מסיבה אחת פשוטה שטוב לנו בקיבה.

 

יוצרי ההצגה "סדנת בישול ערבי אותנטי אסלי" הפנימו את העניין הזה והבינו שדרך האוכל אפשר לעורר דיאלוג ולעסוק בצורה נוקבת אך הומוריסטית בנושאים מטרידים ושחוקים כמו הסכסוך היהודי-ערבי.

"מדובר במופע תיאטרלי פרפורמנס העוסק בדרך הומוריסטית ונוקבת ביחסי ערבים יהודים מזווית לא צפויה, מכיוון המטבח, כשההצגה עצמה משלבת בין סדנת תיאטרון להצגה. מצד אחד מבשלים ביחד עם הקהל ואוכלים סעודה משביעה וטובה ומצד שני הקהל הוא חלק מהתרחשות שלמה של דמויות ועלילה", טוען רועי הרץ שביחד עם קארין שטאנג יצרו את ההצגה.

בין המאכלים המתבשלים על הבמה ניתן לטעום סלט פטוש, מג'אדרה בורגול וה"מחלופה" האגדית שעשויה מכל מה שרועי מצא והזכיר לו את התרבות הערבית. "הלכתי בסופר והכנסתי לעגלה את כל המרכיבים שמתכון ערבי אולטימטיבי מכיל: בשר כבש, עגבניות, קישואים, חצילים, קינמון, קפה, מערבבים, מבשלים עד שיוצאת מנה טעימה ומקורית. צריך להבין שמבחינתנו ה"מחלופה" היא נקודת שיא של ההצגה, זה הרגע שבו אנחנו שמים את הקלפים על השולחן ומראים שהשף מבשל אוכל ערבי יותר טוב מערבים, וגם ברוב חוצפתו מרשה לעצמו להמציא מנה ערבית אותנטית אסלית. כמו הניסיון הידוע והמוכר של העולם המערבי לשלוט בתרבויות אחרות".

 

במשך שמונה שנים עבד רועי כטבח בבארים, כמו למשל הסלונה, עד שפגש את קארין וביחד מצאו את החיבור בין משחק ואוכל. במהלך ההצגה מבשלים השחקנים ביחד עם הקהל ארוחה של אוכל ערבי, כביכול אותנטי. "כולנו הרגשנו שיש צורך להתייחס בצורה ביקורתית למיתוס היהודי של 'האוכל הערבי המגשר' הוא מאוד מתנשא...כאילו שאם נאכל חומוס, אז בעצם נתרום לדו-קיום".

חלקה הראשון של ההצגה נראה כמו תכנית בישול לכל דבר עד כדי כך שאחד מהקהל הוציא פנקס והתחיל לרשום הוראות הכנה למג'דרה כי ככה זה ישראלי, הנו כרטיס כדי לראות הצגה, ואם כבר אין הצגה אז לפחות שנצא עם איזה מרשם מגניב. על החלק "הבישולי" מנצח האיש והאגדה השף רמי הרצוג שמגולם על ידי רועי. 

"הדמות של רמי  הרצוג קצת קשורה אליי בלבטים שלה כשמצד אחד הוא שף תל אביבי שמאלני רודף שלום ויוצר את המסעדה הזו כביכול למען שלום וקירוב לבבות, מצד שני הוא שבוי בקונספציות, לא פתוח ומאוד גזען. תוך כדי היצירה הזו שאלנו את עצמו איפה אנחנו כיוצרים תל אביבים משתלבים בנושא של דו-קיום ואיך אנחנו באמת יכולים לתרום למען השלום?".

 

השף רמי מלווה בשירה בציבור אותה מעביר השחקן אורי לוין ובשתי נשים: אלווטיה, מתנדבת שוויצרית המגולמת על ידי קארין ומתנחלת בהיריון שמשוחקת על ידי השחקנית הלית מיכאלי ובסופו של דבר יולדת קציץ בשר ממנו מכינים קבבים. כשאני מנסה למצוא סימבוליקה בהולדתה של קציצה, רועי נקרע מצחוק. "תשמעי, אני יכול לנסות ולחפש פרשנות לכל דבר, אבל כמו בכל תהליך יצירה חלק מהדברים היה ספונטאני וזרם מעצמו, כמו למשל קציץ הבשר. כמובן שיש כאלה שלוקחים את הפרשנות לכיוונים מרחיקי לכת כמו למשל 'בשר תותחים'".

 

אז בשם ולמען הדו-קיום, סדנת הבישול הערבי אסלי מביאה לצופים מה שנקרה "לפנים" ביקורת חברתית מתובלת בתבלינים וציניות, שמתחילה באופטימיות ורעב ונגמרת בניפוץ של תקווה ושובע מרדים. מדובר בחוויה חושית של ממש שבא תוכלו לצפות, להקשיב, לשחק, לבשל ולאכול כאוות נפשכם אוכל טעים ואלק אסלי, והכי חשוב תפגשו "מחלופה" שלא הייתה מביישת אף מאסטר שף בעולם. ומי יודע, אולי ככה תתרמו את חלקכם לתהליך השלום הקולינארי של יוצרי המופע.