אם אתם מחפשים מקום שקט ויוקרתי, כזה שמצריך הקפדה על הלבוש, משדר אקסקלוסיביות ומציע תפריט הכולל מנות עיקריות גדולות ועשירות, "ליימך ברחוב" הממוקם ברחוב עמיעד 11, הוא כנראה לא המקום בשבילכם. מצד שני, אם אתם מחפשים מקום על הדרך, שבו תוכלו לשלב ביקור צבעוני בשוק הפשפשים יחד עם שתייה אלכוהולית, מנות קטנות ונשנושים לצד כוס היין או הערק באווירה לא מחייבת, כנראה שמצאתם את המקום הנכון.

 

"ליימך" שוכן בדיוק באזור של שוק הפשפשים שבו סוחרים מזדמנים מציעים את מרכולתם ברחוב. בגדים, תיקים, ספרים ומכשירים אלקטרונים נזרקים ברחוב זה בערבוביה מוחלטת שמיועדת בעיקר למי שאוהב ג'אנק, או למי שהכיף שלו בחיים הוא לחפש "אוצרות" ולמצוא אותם בדוכן, שבמבט ראשון לא נראה ככזה שמביא תועלת.

 

ה"ליימך" הוא למעשה צריף פתוח המורכב מחלק פנימי ובו בר וחלק חיצוני של כיסאות היושבים ממש בתוך השוק, כך שצעקות הסוחרים מתערבבות לא אחת בשיחות האינטימיות שלכם והנוף מורכב בעיקר מבליל מבולגן של חפצים זרוקים ופריטים המוצעים למכירה לכל דורש. לא המקום הראשון שיעלה בראשכם כמתאים לבר או למסעדה.

 

אם אתם בקטע של סטריליות, חייבים שקט בארוחה ולא יכולים לסבול עשן סיגריות, מומלץ לחפש מקום אחר. לוקח כמה רגעים להתרגל למיקום הלא שגרתי של "ליימך", אבל המנות המפנקות והצוות הידידותי והחם מפצים ובסופו של דבר צפוי שתתאהבו במקום ותראו את עצמכם חוזרים אליו גם בביקורים הבאים בשוק. 

 

פתחנו את הארוחה עם לאמברוסקו מתקתק המתאים במיוחד לאלו שמעדיפים את האלכוהול שלהם פחות חזק. המשכנו בשתי מנות פתיחה: עלי גפן שהוגשו בציזיקי (15 שקלים) ופרוסות דג מטיאס בשמן (20 שקלים). למרות שמנות אלו היו שגרתיות יחסית ולא בעלות טעם יוצא דופן, הן בהחלט היו איכותיות וטעימות. כמנה עיקרית הזמנו פלטת גבינות וסלסלת לחם.

 

פלטת הגבינות (25 שקלים למנה קטנה, 47 שקלים למנה גדולה) הציעה מבחר של כארבע סוגי גבינות שונות רכות וקשות ובשילוב הלחם שהוגש כפרוסות טוסט, הייתה בהחלט משביעה לזוג סועדים לא רעב במיוחד, בשלב שבו האלכוהול כבר משחרר את הלב והלשון.

 

לסיום הזמנו שתי עוגות, מאפה בית של המקום, עוגת בננה ועוגת פרג (18 שקלים כל אחת כולל שתייה חמה). שתיהן היו משובחות, הוגשו חמות והזכירו אפייה משפחתית וביתית, ברמה שעלתה על רוב המסעדות ובתי הקפה המגישים מאפים מסוג זה ובהחלט שידרגה את הארוחה והיוותה הוכחה לכך שכשהעוגה טובה, אין צורך בגלידה נלווית, סורבה חמצמץ או בהררי קצפת לצדה וכל תוספת במקרה זה יכולה רק לפגום.     

 

התפריט של "ליימך" כולל סלטים, ארוחות בוקר ומיני טאפסים. במקום גם מוגש פטה כבד ביתי. הצוות מסתובב בין השולחנות, מציע הצעות לשתייה אלכוהולית מסוגים שונים ופתוח לשיחה. האווירה כאמור קלילה ולא מחייבת ואף אחד לא דוחק בכם לסיים את הארוחה או קוצב לכם את זמן השהייה במקום.

 

ה"ליימך" שייך לאותם בעלים המפעילים את "המתושלח" בפלורנטין, בר יין המגיש מבחר של יותר מ-120 סוגי יין. שמו של המקום בא לו מ"אחיו הגדול". ליימך היה בנו של מתושלח, ששמו מהווה סגולה לאריכות ימים ומבטא את השאיפות של הבעלים שהמקום ישרוד בסביבה התחרותית של תל אביב.

 

ה"ליימך" חריג בנוף התל אביבי ומציג אופציה של בר רחוב שלא רואים הרבה בארץ. הוא מזכיר במקצת ברים מקומיים ששוכנים לצד שווקים גדולים באירופה, כדוגמת דוכני המזון והאלכוהול הממוקמים בשוק בוקריה בברצלונה ומתאפיין כמוהם באווירה רועשת ושמחה.

 

"ליימך" צובע את רחוב עמינדב, שדוכני הרחוב והחפצים על המדרכות משווים לו עליבות מסוימת לעומת שאר החנויות בשוק ומכניס משהו מתל אביב השכנה לאווירת השוק היפואית, כשהוא מערב מעמדות וטיפוסים ומקרב אותם זה לזה. הסוחרים כבר התרגלו למקום והם מהווים חלק מלקוחותיו הנאמנים ומנהלים קשרים חמים עם העובדים במקום. לקראת הערב, כאשר המקום מתפנה מסוחריו, משנה ה"ליימך" את אופיו והופך למוקד משיכה עיקרי לבאי הרחוב. ה"ליימך" פועל משעות הבוקר המוקדמות ועד הלקוח האחרון, כך שהוא מתאים גם לאנשי הבוקר וגם לפעילים בעיקר בשעות הלילה.