באמצע השבוע, בשעת ערב מאוחרת, הגענו למסעדת ג'אסיה שנפתחה לאחרונה ברחוב לואי פסטר ביפו, ממש בכניסה לעיר העתיקה מול מיומנה אם לדייק, כדי להבין מה זה השם הזה ועל שום מה המהומה.

נכנסנו למערה המוארת באור צהבהב רומנטי ונעים.
בזווית העין נגלה הבר העשיר המשתרע כמעט לכל אורכה של המסעדה, כאומר: אל חשש, אלווה אתכם בכל מקום אליו תגיעו. 

מיקמנו עצמנו בקצה המסעדה, כי כאלו אנחנו - אוהבים שקט.
עד להחלטה על המנות העיקריות – הזמנו מבחר מן הפתיחים.

לשולחן הגיעה מנת הזוג לחמניות באן, לחמניות מאודות במילוי תבשיל בקר בתוספת בצל ירוק, צ'ילי, כוסברה ורוטב יוגורט, שהוכיח עצמו כמתאים בהחלט.

בנוסף, הזמנו טייגר שרימפס, נתחי שרימפס צלויים ברוטב צ'ילי, כוסברה וחלב קוקוס, שהתגלו כסיפור הצלחה. הרוטב- סמיך בדיוק כמו שצריך, וכל נגיסה- קריספית וכיפית.
לכל אלה הצטרפו מגשי סושי ו-רולים כיד המלך, שניכר בהם כי הוכנו ע"י שף סושי אמיתי.

 

אלא שבכל מקום יש בעיות, רק שאנחנו הבאנו אותן עמנו – צמחונים רבותיי, המכה החדשה בבועת תל אביב, הצטרפה אלינו גם לכאן.

אי לכך הזמנו את מנת הפאקורה, הווה אומר - פלאפל הודי העשוי מגרגרי חומוס, אפונה, תפוח אדמה ומסאלה, ולצדו מוגש, למרבה ההזיה- ועם זאת, הדיוק- רוטב שזיפים. מנה מפתיעה בהחלט ומומלצת בחום.

עוד, לצמחונים - סלט קינוקו, המורכב מפטריות מוקפצות, עלי בוקצ'וי וטופו מוקפצים ברוטב טריאקי ושעועית שחורה- כל זאת מעוטר סלק קראנצ'!
טעמנו ואהבנו גם..(תמונות מגרות-בסוף הכתבה)

 

הגיע הזמן לבחון את הבטחתו של הבר, ועל כן הזמנו קוקטייל אננס בזיל, המורכב מג'ין, אננס, בזיליקום ופסיפלורה.

החצי צמחוני קיבל סאקה הדרים וקמפרי, המורכב מסאקה עדין, קמפרי, תפוזים, פסיפלורה ולימון.
היה חמוץ, היה מר, היה מתוק והיה לעניין!

לאחר לגימת הקוקטיילים, נהיינו כבר יותר רציניים, והחלטנו לבדוק את קדירת פירות הים.

משהגיעה, הפסקנו מיד לשוחח והתחלנו לעבוד.
והיה על מה לעבוד.
נהנינו מקלמרי עשוי היטב, ממולים פתוחים לרווחה ומוכנים לשליקה, משרימפס ומחצאי סרטן אלגנטיים, כשכל אלו מונחים בחלב קוקוס מתובל בקארי ירוק, כוכב אניס, עגבניות שרי וגרגירי הל. שאריות לא נותרו.
סגרנו את הסנטימטר האחרון של הרעב עם מנת תפיסת הדייג- פילה דג לבן המוגש על מצע ירקות מוקפצים, ברוקולי, שעועית ירוקה, פטריות ובצל ברוטב חמאה וקארי ירוק.

כפתור אחד פתוח. שוקלים להעביר חור בחגורה. 

כעת נלקחת החלטה גורלית- עושה רושם שנקנח בקינוחים.

המלצר המליץ על הפנקוטה מלבי ולא טעה- מתוק, טעים וכיפי.
לאחר שסיימנו אותו המשיך והפציר בנו לטעום את הג'אסיה, הלא הם כדורי שוקולד בציפוי פירורי הטבולים בגלידת קוקוס. אנחנו לא סרבנים, אז לא סירבנו. וטוב שכך.

מעבירים חור בחגורה.

שיחה קטנה מבהירה ששם המקום נסמך על השילוב בין מטבח אסייתי למטבח ערבי יפואי, שזה בהחלט יוצא דופן.

 

בתזמון מדויק עד גיחוך, כל אחד זוכה להודעת "ווטסאפ" פרטית בסגנון: "נו, מה קורה? הגזמנו!".

הארוחה הסתיימה ואנו נאלצים לצאת את המקום, ולדדות איש איש לביתו יחד עם כרסו המתענגת.

אז בואו נסכם: אמנם המקום נפתח לא מזמן, אך רמת השירות הגבוהה מעידה על ניסיון רב ואהבה למקצוע, המנות היו מוקפדות, עם דגש על הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל בין סתם דג למנה טעימה ובמיוחד – מעניינת.

המחירים – סבירים.
אווירה מגניבה.
פוטנציאל הנאה גבוה.
יש דיבור שבצהרי שישי יש עסקית של סושי על בסיס 1 + 1.