מתוקף היותי בת לאם ילידת טורקיה גאה בכל רמ"ח אבריה, התפריט בבקר יום שבת אצלנו היה קבוע למדי: בורקס (תוצרת בית, כמובן), ביצים קשות וסלט חתוך קטן קטן של אבא שלי, שעד היום אני מתגעגעת לטעם שלו.

ילדות לחוד ובגרות לחוד וכבר שנים שאני טועמת בורקס רק באירועים מכוננים, מפחד אחוזי השומן ומספר הקלוריות המצוי כידוע בבורקסים, המכונים גם בשם החיבה "אסון לירכיים".

 

כמה שמחתי לגלות יום אחד בורקס קטן ומטריף שגולת הכותרת שלו היא בצק פילו, פריך, דק-דק, מתפצפץ בפה, ו(כמעט) ללא רגשי אשמה, בגלל הבצק שאינו מכיל מרגרינה אלא שמן קנולה בלבד ובעל ערך קלורי נמוך ב30%-40% מבורקס מבצק אחר.

 

את הדיאטה הרצחנית לבורקס התחילה סבתא ג'ולי זיכרונה לברכה, שעלתה מבולגריה לארץ לפני שנים רבות, הייתה חייבת להתפרנס והכינה את הדבר אותו ידעה לעשות היטב עוד מבית אבא - בצק פילו.

הבצק, שנודע בדקיקותו ואווריריותו, נמתח על גבי מיטות הילדים בזמן ששהו בבית הספר.

עם חזרתם הביתה נשלח ליאון, הבן, לחלק את הבצק ששמעו יצא למרחוק, והוזמן מראש על ידי תושבי הסביבה.

אט, אט גדל הביקוש וגם הבעל גויס לסייע בעסק המתפתח.

 

ליאון הבן, שנשם אדי בצק פילו ובורקס מינקות, גדל והחליט על פתיחת חנות ביפו, חנות שקיימת כבר ארבעים שנה.

החנות צנועה והיא שומרת על המראה האותנטי כבר שנים רבות.

למרות זאת יבחינו חדי עין במספר שינויים קוסמטיים: על שולחנות הפורמייקה בחוץ נפרשו מפות צבעוניות, תמונות המתארות את היסטורית המשפחה והדמויות הראשיות בה מפארות את הכתלים ושלט חדש מבשר על עסקית כדאית ב-19.90 ₪.

 

לשינויים אלו ואחרים אחראית צעירה תמירה ודקיקה (בורקס דל קלוריות או לא?) סימה מזרחי,27, יפואית המסיימת תואר ראשון במנהל עסקים שהחלה כלקוחה מכורה ומעריצה מושבעת של המאפים ושכנעה את אבי ואלי, הבנים של ליאון, להעסיק אותה כמנהלת שיווק של העסק, לפני שבעה חודשים.

"הייתי לקוחה קבועה ואכלתי פה כל הזמן.

היה לי טעים מאוד, אבל היו לי מספר רעיונות לשיפור.

דיברתי עם אבי ואלי וכשהבנו שיש לנו אותו חזון - לצמוח יחד עם שמירה על האותנטיות והאיכות - התחלנו לעבוד יחד".

"אני אחראית גם על יחסי הציבור והתקשורת של בורקס ליאון: העלאת המודעות לבצק פילו ובורקס ליאון וכן שזה לא 'רק' בורקס, אלא הרבה מאפים אחרים, ביתיים, טעימים ואיכותיים".

 

סימה מלאת התושייה אחראית גם  לפריט החדש בתפריט ארוחת הבקר של רשת בתי קפה ארצית : "בוקר ליאון".

"לא תאמיני לי"- היא צוחקת, "בעזרת 144- פשוט השגתי את הטלפון שלהם והצעתי להם".

 

בכלל, נראה כי הצעירה הנמרצת לא מאמינה במשרד מהודר, פאסון וחליפת שלושה חלקים.

כשהיא לא בשטח, תמצאו אותה יושבת בחוץ במכנסיים קצרים, מתקתקת במרץ על המחשב הנייד ומקדמת בחיוך כובש את פני הלקוחות במשקה יוגורט - איירן, מחייה נפש.

 

ברקע עמל אבי ומשרת לקוחות בתוך החנות. לצידו מסייעים לו כבר בני הדור הבא - הנכדים של ליאון, שמשקיף עלינו מהקיר ממול, לאחר שהלך לעולמו לפני שש שנים ממחלה קשה והוא רק בן שישים.

 

אבי מפסיק את עיסוקיו לכמה דקות ומשוחח איתי.

אבי ספר לי על אבא.

 "הוא היה אדם מדהים", מספר לי אבי, והשנים  שעברו לא מעמעמות את הגעגועים בקולו, "סמל הטוהר והאופטימיות. גם כשהיה בשיא המחלה הוא עדיין האמין שיצא מזה.
את יודעת שהיונים עד היום מתגעגעות אליו"? הוא מספר בהתרגשות לסימה, "הוא היה מפזר להן שומשום כל בוקר והן היו עטות עליו בשמחה".

 

ליאון, שסימן ההיכר שלו היה סרט במצח, היה איש גדול מימדים, שאהב לאכול ולהכין בורקס, בגלל העיסוק התמידי בקמח היה "צבוע" בלבן מכף רגל ועד ראש.

כשרון נוסף שלו היה שירה והוא נהג תמיד לזמר, תוך כדי עבודה להנאת הלקוחות.

 

סימה לוקחת אותי לסיבוב במאפייה ובחנות ומפעילה לי את בלוטות הרוק, עם מגוון המילויים הייחודיים שאין, לדבריה, באף מקום אחר: כרישה, גבינה עם פלפל וגמבה, חצילים קלויים, בטטה, פטריות ובצל, וגם שגרתיים יותר כמו  קשקבל ובולגרית, תפוח אדמה, גבינה ותרד.

 

גם בורקס עם מילוי מתוק יש - גבינה עם צימוקים, תפוחי עץ, פרג ושוקולד.

אפילו שטרודלים ופשטידות מעולות ובקלוות הצטרפו עם השנים לרפרטואר, כולם מבצק פילו כמובן.

עוד סממן במאפים המשובחים הוא היחס בין בצק למילוי, שעומד פה על 30%-70%.

לטובת המילוי כמובן, שעשוי ללא קיצורי דרך ולא מתחליפים.

 

סימה, מה התוכניות לעתיד הקרוב?

"לשמור על האיכות המוקפדת שלנו ולהמשיך לגדול". "בתוכנית סניפים נוספים", היא מבטיחה,"וכמובן מוצרים וטעמים חדשים".

 

לפרטים נוספים על בורקס ליאון – לחצו כאן.