|
הלילה הקצר ביותר בשנה
ליל-אמצע הקיץ בבית-אחוזה בשוודיה. לילה לבן, בו השמש אינה שוקעת, והאיכרים מבלים בריקודים ובשתייה עד אור הבוקר. אל החגיגה מצטרף בנו של בעל הבית, ומכל הנוכחים, הוא מתעקש לרקוד דווקא עם המשרת האישי של אביו. האציל והמשרת נקלעים לסחרור של תקוות, יצרים, אלימות ומאבקי שליטה. עבור בן-הרוזן זהו ניסיון נואש לבטא את המשיכה והתשוקה שהדחיק כל חייו. עבור המשרת השאפתן, זהו הסיכוי האחרון להיחלץ מחיים אפרוריים ונידחים, ומאירוסים כפויים לטבחית שהרתה לו.
ככל שמתקדם הלילה מתנפצות האשליות ונחשפים השקרים, כאשר השניים נאלצים להתמודד גם עם הגינוי והתיעוב של בני-הכפר, ובראשם הארוסה הזנוחה. ומעל הכל מרחף צילו של האב, הרוזן האימתני, שהשניים מתאמצים בכל כוחם להימלט ממנו.
"הלילה הקצר ביותר בשנה" הוא עיבוד חדש ומפתיע למחזה "העלמה יוליה" מאת אוגוסט סטרינדברג.
המחזה המקורי עוסק בשבירת טאבו נורא לתקופתו, סוף המאה התשע עשרה - יחסים בין גברת צעירה למשרת. בעיבוד הנוכחי נשמרים מהלכי העלילה, אבל במקום המשולש הקלאסי של משרת, טבחית ועלמה אצילה, מוצגים כאן שלושה אנשים הנלחמים לשמור על מקומם ולשפר את מעמדם - גבר, אישה ואדון צעיר, שמגלה שהוא "לא פה ולא שם".
לא רק המאבק בין המינים ובין המעמדות מוצג כאן, אלא גם מאבקו של היחיד והשונה להיחלץ מהמוסכמות הכפויות עליו ולזכות בחירות לחיות את חייו כפי שהוא.
תרגום ועיבוד: עידו ריקלין
בימוי: אבישי בן גל
עיצוב תפאורה: שמעון קסטיאל
עיצוב תלבושות: מעוז דהאן
עיצוב תאורה: יניר ליברמן
עיצוב תנועה: מיטל דמארי
משחק: נדיר אלדר, לירון ויגדור ושחר פרץ
הדרכת טקסט: ענת זמש-ריגל
צילום: דורון ישינסקי
איפור: שיר זלינגר
עיצוב גרפי: ירדן גלילי
|
