|
הנכם מוזמנים לשתי תערוכות יחיד
פתיחה: יום חמישי ה- 30.5.2013 בשעה 20:00
נעילה: יום שבת 14.7.2013
לירון לופו Liron Lupu
מולדת – HEIMAT
ציור
אוצר: פיליפ ברנדס Curator: Philippe Brandes
האמן הישראלי לירון לופו מציג פרק נוסף בסאגה הפופ-ציונית שלו, עם סדרת ציורים חדשה, פסדו-ריאליסטית, המתמצתת את ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ישראל מעבר לקו הירוק.
לצד ציורים של פליטים פלסטינים אשר הוגלו מבתיהם ישנן סצנות פסטורליות המתארות רגעים יום-יומיים – עבודה בשדה עם טרקטור, חיות מחמד, עיזים וחמורים, וברקע יחידות דיור עם גגי רעפים אדומים בסגנון אירופאי. לצד ציורים של מתנחלים קיצוניים המכים איכר בשעות בין ערביים ישנן סצנות רומנטיות של שקיעה או זוג מאוהב יושב בצל העץ . הנוף האנושי והמרחבי של יהודה ושומרון הופך לנושא המרכזי במחקרו של האמן, הנוהג כדוקטורנט האוסף ומנתח עובדות ותופעות מטרידות.
הציורים פוליטיים בעל כורחם, אולם גישתו של האמן אינה מגיעה מגינוי ומרדנות, אלה מאמפטיה עמוקה לחברה ולטרגדית ה"כיבוש". במקום לשפוט את דמותו של הלאומני הקיצוני, לופו מנסה להבין ולחדור את נפשו. כפי שניתן לראות בציורי הפורטרטים של ברוך גולדשטיין ומיכאל בן ארי, הוא מצליח בעזרת מכחולו הסבלני והפואטי להפיח חיים בתמונות שטוחות הנלקחות מצילומי עיתונות והאינטרנט.
הציורים עשירים בפרטים, ממזגים דמויות אנושיות, סביבה טבעית ואבטיפוסים ארכיטקטוניים לכדי קומפוזיציות מורכבות. חורבות של בתי אבן הרוסים, עורבים שחורים על ענפים יבשים, גולגולות ומכוניות שרופות באים להזכיר לנו שנופים אלו הם לא "נורמליים" אלה טומנים בחובם תהליך איטי של ריקבון ומוות. ככזאת, האמנות של לירון לופו היא "מכוערת", וולגרית, האנטיתזה של "טעם טוב": קיטש - האסתטיקה של המזויף והשקרי. כמו המציאות המכוערת והאלימה ממנה היא נובעת - אשר מתבררת כקיטש במהותה: ניוון של ערכים יהודיים וציוניים לכדי אידיאולוגיה ניאו - קולוניאלית סוטה.
לירון לופו חי ועובד בתל אביב, בוגר המחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל לשנת 1996.
מיכל זהבי Michal Zehavi
שומרת היער - Forest Keeper
פיסול - Sculpture
אוצרת: ורדה גנוסר Curator: Varda Genossar
בין כאוס לסדר בין תוהו לתבנית התבונה, מייצרת מיכל זהבי במיצב 'שומרת היער' עולם בזעיר אנפין. זהו עולם המבקש להתמודד עם שאלות הקשורות ברוח היצירה האנושית, כפי שהיא מתגלמת בסיפורים על בעלי חיים מיתיים בתרבויות השונות, לבין שאלות של קיימות ואחריות האדם לסביבה.
הכלאות של חלקים שונים מגוף חיה, כמו קרנף הבוקע מקליפת ביצה במעין הנדסה גנטית הזויה, סוס מחובר למברשת, המרמז גם על תיעושם של חומרים אורגאניים – כל אלה ועוד, מקיימים בין העבודות תחביר פואטי ולעיתים גם הומוריסטי. מכאן נוצר דו קיום אפשרי שבין תרבות חומרית לעולם הטבע, אך יחד עם זאת, אינו מניח לנו לשכוח את עמדתה המוסרית - חברתית של האמנית. לצד היצורים שבראה מיכל זהבי, נוכחים גם 'כלי העבודה' כביכול, של 'שומרת היער': מפתח דרבן, נמר פותחן, סכין שבלולים, נוצות עורב, סכינים שנוצרו מקופסאות שימורים, אלו עשויים להיות אמצעים לשימושו של אדם - יוצר עתידני, הצפוי לגלות את עולמנו הנכחד תחת מרבצי השכחה.
מיכל זהבי, חיה ועובדת בירושלים, בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל לשנת 1992
גלריה קיימא - רח' בן דוסא 26, יפו
ג' ד' ה' 16:00-19:00 , 11:00-14:00 | שישי, שבת 11:00-14:00
|
