משיקה את תערוכת "מפה לשם" במסגרת פרויקט "מנהרת הזמן" המוקדש לחקר חיי היומיום, שהתקיימו בארץ ב 150 השנים האחרונות.

 

סטודנטים יהודים וערבים חקרו את נושא הניידות והתחבורה בארץ בדורות האחרונים ראיינו מאות משפחות מרחבי הארץ ותיעדו את הזיכרונות שלהם.

 

הזיכרונות שתועדו יוצגו במרכז "נא לגעת" בנמל יפו

המכללה האקדמית בית ברל משיקה את תערוכת "מפה לשם " במסגרת פרויקט "מנהרת הזמן" המוקדש לחקר חיי היומיום, שהתקיימו בארץ ב 150 השנים האחרונות. התערוכה שתושק בתאריך 18.5  במרכז "נא לגעת" בנמל יפו בשעה 13:00 , עוסקת בנושא הניידות והתחבורה בדורות האחרונים . במסגרת התערוכה יוצגו צילומים מתוך מאגר הראיונות של מנהרת הזמן. תצלומים נוספים שבתערוכה מקורם מאוספים פרטיים, ארכיון אוסף התצלומים הלאומי, ארכיון יד בן צבי ו Library of Congress

 

תערוכת "מפה לשם" נוצרה בעבודה משותפת של צוות מנהרת הזמן, עם קבוצות תיעוד הכוללת 400 תלמידות/ים יהודיות/ם וערביות/ם מ 10 בתי"ס תיכוניים יהודים וערבים מרחבי הארץ כמו כן 180 סטודנטים מהמכללה האקדמית בית ברל וממוסדות אקדמיים שונים. בתערוכה ציטוטים ותצלומים מתוך מאגר הראיונות של מנהרת הזמן. תצלומים נוספים שבתערוכה מקורם מאוספים פרטיים, ארכיון אוסף התצלומים הלאומי, ארכיון יד בן צבי ו Library of Congress

 

להבדיל מההתמקדות המסורתית של המחקר ההיסטורי באירועים, ברעיונות ובדמויות הקשורים לרבדים המדיניים, האידיאולוגיים והפוליטיים ולקבוצות המובילות בחברה, פרויקט מנהרת הזמן של המכללה האקדמית בית ברל, עוסק בחקר היומיום במערכות ובדפוסי החיים, החברה והתרבות של "האנשים הרגילים". הוא מתמקד בפרקטיקות השגרתיות, הנתפסות כמובנות מאליהן, מאתגר אותן ובודק את השורשים והמשמעויות שלהן.

 

כל המידע ההיסטורי שנאסף במהלך עבודת החקר והתיעוד יועלה ל .TARASA    
אתר אינטרנט חדש וייחודי שיושק עם פתיחת התערוכה. מאגר הזיכרונות  TRASA  יאפשר לציבור הרחב לשמור זיכרונות טקסטואליים וויזואליים ולשייך אותם למקומות ולמועדים המתאימים על גבי מפה דיגיטלית.

 

 

דר' בועז לב טוב ראש החוג להיסטוריה במכללה האקדמית בית ברל וראש פרויקט מנהרת הזמן:"  הדרכים הן נתיבים המחברים בין האנשים במרחב הגאוגרפי. הדרכים הן גם המקום שבו מתקיימים המפגשים בין התרבויות השונות. כך גם מנהרת הזמן. השנה הקדשנו את עבודת קבוצות התיעוד לנושא ניידות ותחבורה בארץ בדורות האחרונים כביטוי לגישור חברתי, תרבותי, ממשי במרחב משותף."