|
מחזה ובימוי: אורנה עקאד
עיצוב חלל: יולי אלוני
תאורה: ג'ודי קופרמן
מוסיקה: עידן סוכובולסקי
כך נפתח נאום הזכייה בפרס נובל לשנת 2020 של איאת שיתי, המשוררת הפלסטינית הראשונה שזוכה בפרס זה. בעודה נושאת את דבריה, היא חוזרת במחשבותיה לשנת 2000, כאשר היא נערה בת שבע עשרה מפרדיס, הערבייה היחידה בבית ספר שרוב תלמידיו הם חברי קיבוצים.
המפגש בינה לבין המורה שלה, מוליד סיפור אהבה אסור, אובססיבי שיוצא מכלל שליטה במקביל לאובדן השליטה ברחוב הפלסטיני-יהודי- ערבי באוקטובר שנה זו. כביש צר מפריד לא רק בין זיכרון יעקב ופרדיס אלא גם בין אוהבים ועמים ופתיחת פצעי העבר היא דרך שאין ממנה חזרה.
|
