יפו (בערבית- "יאפה"), מערי הנמל העתיקות בעולם, שוכנת סמוך לחוף הים התיכון.

במשך אלפי שנים שימשה יפו עיר נמל חשובה. קו החוף של יפו העתיקה יצר מפרץ טבעי, כשהסלעים שבלטו בים בלמו את עוצמת הגלים, ואפשרו לסירות לעגון בבטחה.

נמל יפו היה שער לארץ ישראל, להעברת סחורות ונוסעים.

מי לא זוכר את תפוזי יפו Jaffa , יצוא ההדרים שיצא מהנמל מאז תחילתה של ההתיישבות היהודית בא"י?

 

נחום גוטמן תיאר כך את הירידה לחוף: "שיירות של ספנים לבושי צבעונים עם תרבושים אדומים לראשיהם, צרחו אלינו מכל צד מתוך הסירות שנתאספו סביב לאוניה. לא עבר זמן רב והם עלו לסיפון האוניה, לקחו את המזוודות שלנו והעיפו אותן לסירות. כל אחד מן היורדים נתפס בזרועות הספן והונף על עבר חברו שבסירה, ובינתיים נרטבו בגדי הנוסעים"...

 

יפו ונמלה, מוזכרים במקורות במיתולוגיה היוונית ובמסורת היהודית והנוצרית.

במיתולוגיה היוונית, מסופרת האגדה על סלע אנדרומדה. הנסיכה אנדרומדה, אשר אימה – קסיופיאה - התגאתה ביופייה של ביתה, עוררה את כעסו של פוסידון אל הים.

כעונש, קשרוה לסלע כקורבן למפלצות הים.

 

נמל יפו נסגר כנמל ספנות והפך לנמל דייג.

מאז ועד היום, מהווה הנמל חלק חשוב מייחודה של יפו. ניתן למצוא בו אטרקציות של סיורים, הפלגות כיף, צופי ים יפו, מסעדות שונות ומסעדת דגים אחת שאהובה עלי במיוחד, בשם "מסעדת הדייגים". המסעדה הוקמה לפני למעלה מ-30 שנה, וידועה במטעמיה ובאווירה הנעימה.

 

בנמל אפשר למצוא את הדייגים, אנשי עמל שהים מהווה את מקור פרנסתם היחידי והדייג בליבם ונשמתם. מרביתם נולדו וגדלו ביפו, חלקם דור שלישי, רביעי ואפילו שביעי של משפחת הדייג,

מקצוע שעבר מאב לבן עוד לפני שהנמל היה קיים, הן במשפחות היהודיות והן במוסלמיות.

 

לפני זמן מה, לאחר מאבק עיקש ועקבי של הדייגים, עבר נמל יפו לאחריות עיריית תל אביב.

המטרה הייתה מניעת הפרטה של הנמל והעברתו לידי יזם פרטי. את המאבק הובילו עמותות וארגונים שונים, כמו החברה להגנת הטבע, עמותת יפו – ימת יפו, המועצה לשימור מבנים,

ראש וועד הדייגים אורי שרון, ועוד.

 

בנמל החלו לאחרונה עבודות פיתוח. הנמל עתיד להפוך למרכז גלריות ומסעדות, תוך הקפדה על שימור אפיו המיוחד של האתר ההיסטורי.

 

תקוותי היא, שגם העסקים החדשים השונים שייפתחו בנמל, יהיו עם תוכן הקרוב לנושא הים והדייג, ובכך יתאפשר לשמור על אפיו הייחודי של הנמל.

 

יפו תמיד היתה בעיני עיר קסומה, עם אנשים מיוחדים, תרבות והיסטוריה עתיקת יומין.

משהתחלתי לאסוף חומר לכתבה על הדייגים, התוודעתי למשפחה גדולה, פשוטה ומלאת אהבה ונתינה, משפחת הדייגים המורכבת מיהודים ומוסלמים, החיים ומתפרנסים זה לצד זה.
מהם למדתי על סוגי דייג ,סוגי דגים והיכן אפשר למצוא אותם,זמני פריקת סחורה, סיפורים על יפו והנמל לפני שנים רבות ועל אנשים - שחלקם הלכו לעולמם - שעיצבו את הנמל ויחודו, משהו שאתמול שלשום לא היה לי שום שמץ ידיעה איזה אוצר מסתתר לנו בנמל.

אתם הלב וחלק בלתי נפרד מיפו ומקווה שכך יישאר תמיד, על מנת שתהיה אפשרות לעוד אנשים לחוות את המקום, האנשים הטובים והאוויר והטוב.

 

אומר תודה על הנתינה, שיתוף הפעולה וההעשרה שזכיתי לה.