|
עדות לקרבות החשמונאים בכיבוש יפו במהלך המרד
מאת אילן שחורי
ביפו עדויות רבות לכל תקופות ההיסטוריה של ארץ ישראל. מעט מאוד ידוע על התקופה ההלניסטית ביפו ובעיקר על העיר יפו במהלך מרד החשמונאים. הסיבה העיקרית היא מיעוט הממצאים הארכיאולוגיים להתרחשויות שהיו בעיר לפני כאלפיים ומאתיים שנה, בעיקר בשל העובדה שהעיר פשוט לא נחפרה לעומק, שם מסתתרים העדויות הקדומות ביותר.
יחד עם זאת, לפני כ-6 שנים בעת הכשרת שטח למתחם מגורים יוקרתי, נמצאו שרידים ועדויות אותם ניתן לייחס לקרבות הקשים שהיו ביפו בימי מרד החשמונאים.
מתחם גנור (יפת 15-19)
יפו בתקופה ההלניסטית וכמובן גם בתקופות אחרות, היתה חשובה ביותר לאסטרטגייה ההגנתית של השליטים הסלווקיים בא"י. העיר היתה במעמד של "פוליס" והוטבעו בה מטבעות. ערב המרד החשמונאי ישבו ביפו לצד הקהילה היהודית הקטנה מאות מתיוונים.
מתחם גנור, מתחם המגורים היוקרתי ברחוב יפת 15-19, המצוי מול השער החדש של העיר העתיקה, בין שוק הפשפשים לרחוב יפת, הוא האיזור בו התגלה במקרה, שרידיו של בית שרוף, שאנשי רשות העתיקות ייחסו זאת לשנים 167- 160 לפני הספירה, תקופת מרד החשמונאים והקרבות שהתחוללו בעיר.  11 שכבות ארכיאולוגיות ברובע
בעת הכשרת השטח למה שנקרא כיום "הרובע ביפו העתיקה" ובשם הרשמי "מתחם גנור", התגלו בחפירות של רשות העתיקות, לא פחות מ 11 שכבות אריכאולוגיות.
השכבה השמינית הייתה השכבה ההלניסטית ושם נמצאו השרידים השרופים.
גילוי זה התחבר לחשיפה מוקדמת יותר של שנות השישים שבוצעה על ידיד הארכיאולוג העירוני ד"ר יעקב קפלן, שחשף במרכז כיכר קדומים בעיר העתיקה, שכבה הלינסטית, ובה מבנה, המוצג כיום במרכז המבקרים, שנחרב או נעזב בחופזה בתקופה ההלניסטית.
גם שם נמצאו שרידי שריפה, ככל הנראה תוצאה של הכיבוש החשמונאים. עדות ארכיאולוגית נוספת הוכיחה כי במבנה זה ישבה משפחה יהודית, לפחות עד המרד הגדול.
מפתיע לדעת עובדה שלא כל כך ידועה שביפו ניהלו החשמונאים 3 מערכות של קרבות, במהלך של כ-20 שנה עד שהשתלטו לחלוטין על העיר וצרפו אותה למדינת החשמונאים.
כיבוש יפו בתקופה ההלינסטית
בפעם הראשונה נלחם ביפו יהודה המכבי, ממש עם תחילת מרד החשמונאים בשנת 163 לפני הספירה. יהודה המכבי ועמו צבא רב, פשט על יפו, השמיד את הנמל והספינות שבו. הוא הגיע בלילה ובפעולה מבריקה הצליח להצית את הנמל ולטבוח עשרות יוונים. מתחם גנור, מתחם המגורים היוקרתי ברחוב יפת 15-19, המצוי מול השער החדש של העיר העתיקה, בין שוק הפשפשים לרחוב יפת, הוא האיזור בו התגלה במקרה, שרידיו של בית שרוף, שאנשי רשות העתיקות ייחסו זאת לשנים 167- 160 לפני הספירה, תקופת מרד החשמונאים והקרבות שהתחוללו בעיר.
|
ספר המכבים מספר, כי פעילות מלחמתית זו של יהודה המכבי, היתה בתגובה לכך, שההלניסטים הטביעו כמה מאות מיהודי יפו בים. היהודים בעיר לא השתתפו במרד וספר החשמונאים מספר כי ההלניסטים התנכלו ליהודים ובעורמה הובילו אותם לים על סירות והטביעו 200 מהם.
הכיבוש השני של יפו, התרחש כבר לאחר מותו של יהודה המכבי וזאת ארע על ידי יורשו, אחיו יהונתן הוופסי בשנת 147 לפני הספירה. יהונתן, כבש את מידי אפולוניוס שר הצבא של סוריה הסלווקית ונעזר בכיבוש זה באחיו שמעון.
הכיבוש השלישי והאחרון, היה , ב-142 לפנה"ס והוא נחשב לדרמטי ביותר. שמעון התרסי אז המנהיג החדש של החשמונאים, שב לעיר כאחד המטרות הראשונות שלו עם עלייתו לשלטון. הוא כובש אותה לחלוטין ומושיב בה יהודים. אז יפו הופכת גם למשך כ-130 שנה לחלק מהמדינה החשמונאית והייתה לנמל חשוב בממלכת החשמונאים, כנמל היהודי הראשי, ששימשה רבות אלכסנדר ינאי ואשתו שלומציון המלכה שהרחיבו את שטח ממלכת החשמונאים.
חג החגים ביפו
יפו היתה בתקופת מרד החשמונאים ולאחר מכן במדינת החשמונאים מוקד שלטוני חשוב ביותר. אולי בשל כך, אלפיים שנה מאוחר יותר, בימי תל אביב הקטנה, הפך חג החנוכה, לאחר החגים החשובים ביותר של העיר העברית הראשונה, כחלק לאומי ולא כחג דתי. כחלק בילתי נפרד מתהליך ההתחדשות האידיאולוגית נשפים, מסיבות ותהלוכות של לפידים בהם דמויות המכבים כסמל להתחדשות לאומית, אפיינו את איזורי ת"א הקטנה בשנות העשרים והשלושים, אז גם מוצבו סממני וסמלי החג, אותו אנו חוגגים כיום.
|
מאת: אילן שחורי
