משבר המים שהכה במדינה ותקנות השקיה המחמירות הפכו את הקערה על פיה.
העירייה לא יכלה לסיים את הפארק, היות ולא ניתן אישור לשתילת דשא ולהשקייתו, והכל עמדו אובדי עצות. |
תכנית מדרון יפו נהגתה במשך שנים ועברה תהפוכות רבות.
בשנות התשעים תכננה העירייה את הפרויקט באופן שגרם להתנגדות תושבי יפו. נערכו פעולות מחאה מצד התושבים וכתוצאה מכך ופגישות רבות בין נציגי הצדדים, שבסופם הוסכם על התכנון הנוכחי, שעלותו כ- 60 מליון ₪.
במשך תקופה ארוכה עבדו כלים מכנים כבדים בשטח, סיננו את הפסולת הרבה שהושלכה בעבר
עבודות הכנה לשתילת הדשאים והסיעו אותה מהמקום. סה"כ סיננו ופינו 1,275,000 טון פסולת בניין, אשר 100% מהם הועברו למחזור (ברזל וחומרי תשתית לכבישים).
שבילי הליכה נסללו, פינות ישיבה נבנו, עמודי תאורה נשתלו, והפארק הענק, בשטח של כ- 200 דונם הלך ולבש צורה.
את בעיית סחף הקרקע, בעיה קשה במיקום כל כך קדמי לים, פתרו המתכננים ע"י שתילת דשא על הקרקע.
עבודות הפיתוח נמשכו במרץ והפתיחה החגיגית לחלקו הצפוני של הפארק, תוכננה לחודש אוקטובר 2008.
שביל לאורך הים בפארק משבר המים שהכה במדינה ותקנות השקיה המחמירות הפכו את הקערה על פיה.
העירייה לא יכלה לסיים את הפארק, היות ולא ניתן אישור לשתילת דשא ולהשקייתו, והכל עמדו אובדי עצות. במשך חודשים רבים חיפשו הגורמים האחראים בעירייה פתרון, ובינתיים עמד הפארק בשיממונו.
כעת נמצא פיתרון, הושג הסכם עם רשות המים ועבודות השתילה במקום יחלו בקרוב, במזל טוב.
הצמחייה שתישתל בפארק מוגדרת כחסכנית במים (200 קוב לדונם) ומותאמת לתנאי האקלים בקו הראשון של הים.
המדשאות צומצמו ב- 20 דונם ויושקו ברמה של 500 קוב לדונם, בזכות מערכת ההשקיה הממוחשבת והחדישה וסוג הדשא החסכני במים והמותאם לקו ראשון של הים.