לבאים לנמל יפו מהצד הצפוני, בקצה טיילת חומת הים, מתגלה מיד לנגד עיניהם בניין בטון גדול, מכוער ומוזנח הצופה אל הים, שכל ציור שייעשה עליו לא יעזור מול מראהו הדוחה. כיום פעילים בו שבט "צופי הים" ו"המרכז לחינוך ימים".

אולם, למרות כיעורו של המבנה, שהיה בעבר בית המכס הבריטי, שהוקם על שרידי בית המכס העות'מני, אוצר המקום היסטוריה מרגשת ועדויות רבות מראשית תקופת הציונות. למקום זה בדיוק הגיעו  עולי הרגל לארץ ישראל במשך מאות שנים. בהם אנשי העלייה הראשונה, השנייה והשלישית, ובחזית בניין זה הנושק למים, דרך לראשונה בנימין זאב הרצל, בבואו לארץ ישראל בשלהי אוקטובר 1898. מדובר אם כך, בשער הכניסה לארץ ישראל, מעין ה”אליס איילנד” הישראלי.

בניין זה עומד בשיאה של מחלוקת אדירה. בין אלה המבקשים להרוס את הבניין ולהסיר בכך את המחסום הבעייתי לנוף הפנורמי האדיר הנשקף  מאזור נמל יפו לכיוון תל אביב. אלו טוענים, בהם כמעט כל הצמרת הבכירה בעיריית ת"א, בהם ראש העירייה רון חולדאי וראש מחלקת השימור ירמי הופמן, כי מדובר בבניין בריטי פשוט בן לא יותר מ-75 שנה, שכלל לא משקף את המראה שנגלה לבאים בשערי א"י בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. 

מולם יש כאלה, ובראשם אנשי המועצה לשימור מבנים, הסוברים כי מדובר בהיסטוריה מנדטורית רבת ערך שאין להקריב אותה מול שום שאלת פיתוח, ויש להכין תוכנית שיקום אתגרית ואסתטית גם לבית מכוער ומוזנח שכזה.

זאת ועוד. המצדדים בהשארת המבנה הקיים קובעים כי מדובר במבנה היחיד לכל אורך חופי מדינת ישראל הנושק ממש למים, ואם ייהרס, יקשה לפי תוכנית המתאר הארצית להקים במקום בניין חדש ממש על גבול המים. אמנם המקום עבר עבודות שיפוץ גסות, אשר בוצעו בשנים האחרונות ועיוותו את מראהו, אך המהלך הוא הפיך וזאת בניגוד לעמדת הטוענים שאין למבנה זה ערך.

גם אלו המבקשים כיום להסיר את המבנה, הנראה ממש כמו מבצר בטון על גבול ישראל לבנון, סבורים כי הפתרון הטוב ביותר הוא אכן להרוס את המבנה הבריטי, אך לשחזר ולהקים מחדש במקומו את מבנה בית המכס העות'מני, שהיה נמוך ומתון יותר, שלא יסתיר את הנוף, ואם כבר, אזי הוא למעשה המראה שאותו ראו כל העולים החדשים לא"י במשך מאות בשנים ולא המבנה הבריטי.

מי שאחראי ככל הנראה להקמת בית המכס העות'מני במקום זה הוא מוחמד אגא א-שאמי, המוכר לנו יותר כאבו-נבוט, שליטה הקשוח של יפו בשנים שלאחר כיבוש נפוליאון. 

אבו נבוט היה אחראי לתנופת הפיתוח הגדולה ביפו בראשית המאה ה-19, והיות והיה בעליהן של אוניות רבות, החליט גם על שיקום הנמל, בין היתר לתועלתו האישית, וכך הקים את בית המכס בנמל ושלשל לכיסו כספים רבים. נמל יפו של אותם ימים היה שונה ממראות נמל יפו כיום, שרובו הגדול הוא בריטי והוקם על ידי ייבושו של הים בעת הרחבת הנמל בשנים 1934-1936.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 היו אלה העות'מנים ששיפצו מעט את הנמל הישן. הם בנו ליד בית המכס של אבו נבוט רציף ובו מדרגות היורדות אל הים. המבנה המשופץ נחנך ב-1894 ואת שרידיו ניתן עדיין לזהות בבסיס בית המכס הבריטי.

אכן, המדרגות היורדות אל הים הם האוצר הגדול של בית זה. בכל הוויכוח הגדול וכל התוכניות הניצבות על השולחן מסכימים כולם שיש לשחזר ולנצל מדרגות אלו. גם המבקשים להרוס את הבניין ולשחזר במקומו את בית המכס התורכי. 

כך או כך, יש לקוות שלא יחלפו שנים רבות ועוד נזכה לשכשך רגלנו במים, עם כוס יין במסעדה או בבית קפה מרהיב שיוקם במקום ולצפות במראה הפנורמי הנפלא לעבר  תל אביב, מבלי שאף טיפה של יבשה תפריע לנו.

הכותב הוא עיתונאי, חוקר תולדות ת"א ואי" ומורה דרך מוסמך, עורך סיורים גם ביפו.
פרטים באתר "תל אביב שלי"