זה התחיל בסיור במתקני ספורט ברחבי העיר תל אביב לפני חודשיים.

את הסיור ארגנו שני אנשים מקסימים - אלון סולר מרשימת הצעירים, המחזיק בתיק הספורט בעיריית תל אביב יפו ומוטי אמברם, מנהל אגף הספורט באותה עירייה.

מעטים מאוד מחברי המועצה הצטרפו לאותו סיור שהתקיים בשעות הערב.

לשמחתי הייתי אחד מהם.

 

שני החברים הובילו אותנו בין מתקני הספורט היפים של העיר ת"א.

התחנה הראשונה הייתה המתקן האולימפי בהדר יוסף והתחנה האחרונה הייתה במגרש עירוני ט', שם יש את פרויקט גול-טיים. למי שלא מכיר, אך אוהב ספורט, כדאי לרוץ ולראות.

מספר רב של קבוצות מתאמנות בו זמנית בשעה מאוחרת בלילה, לאור זרקורים מאירי עיניים ומאירי דשא זוהר.

הקטע של הדשא משך את תשומת ליבי. התברר שמדובר בדשא סינטטי שעולה לא מעט כסף, אולם ישנה אחריות של המתקין ל-15 שנה.

אין צורך במים, אין צורך בשיזרוע ,כלום. פשוט לשחק מסביב לשעון.

 

מיד חשבתי על מגרש צעירי יפו ,מגרש דיוויס לואיס.

נזכרתי בתלונות ששמעתי ממנהלי הקבוצות על כך שפעמיים בשנה שחקני הכדורגל נאלצים לנדוד ממקום למקום, עד שדשא חדש יתחיל לצמוח.

אמרתי לעצמי: איזה כיף יכול להיות אם גם לנו ביפו יהיה כזה מגרש, עם תאורת לילה חזקה, מגרש בו ישחקו מיטב הנערים ויתרחקו מהפשע ברחובות, מעין מיני ספורטק, מיני שדרות רוקח, מיני פארק ספורט ירוק.

ב- 2 לדצמבר 2009 פניתי למנכ"ל העירייה בכתב ,צירפתי לפנייה חוות דעת מקצועית של מוטי אמברם, שאמרה חד משמעית כמה חיסכון בכסף ובמים ניתן להשיג.

עם זאת, לא שכחתי לרגע שמדובר בתקציב יקר, של בערך שלושה מיליון שקל.

חסכון, חסכון, אך היד רעדה בכתיבה.

 

לפני שהמנכ"ל יחליט ביקשתי את עזרתם האדיבה של אלון סולר,מוטי אמברם וגלעד פלד, מנכ"ל המשלמה ליפו. כאן המקום להביע לכל המוזכרים הערכה ותודה חמה מכל הלב. למנכ"ל עוד נגיע..

המנכ"ל מצידו, ביקש שמוטי יבדוק אפשרויות שהטוטו ייתן את חלקו, וזה אכן נתן תשובה עקרונית חיובית. מכאן העניינים התחילו לרוץ.

התוצאה הגיעה הרבה יותר מהר ממה שציפיתי .

 

פה אני חייב להגיד שתי מילים: עיריית תל אביב יפו התברכה במנכ"ל למופת, ולו רק בזכות השליטה שלו בחומר  וגם השליטה במשחק הטניס שולחן.

לזכותו של ראש העיר צריך לומר שבהרבה מקומות הוא ידע להציב ראשי אגפים היודעים את העבודה, אולם מעל כולם יש קברניט אחד מקצועי ברמה שקשה לתאר.

המנכ"ל בחר להגיע לשטח בעצמו ולבחון במו עיניו במה מדובר.

בקשנו מגרש אחד, הוא נתן שניים.

המנכ"ל ישר הבין את הפוטנציאל הגלום בשטח של כ-4 דונם, הצמוד למגרש הכדורגל הקיים. שטח זה נמצא בחזקת העירייה.

המנכ"ל ישר נתן את ברכתו להרחבה וכמובן לכל הנושא של החלפת הדשא לסינטטי, בהשקעה משוערת של 4-5 מיליון.

 

בהמשך היום ביקרנו במגרש נווה גולן ושמענו מהמנהל דודו סקירה על המצב הקשה של המגרש.

המנכ"ל הורה למוטי להכין לו תכניות בדחיפות כדי ללמוד את גודל ההשקעה.

 

מנחם לייבה ביקש לנצל הזדמנות וביקר את מרכז הקליטה הסמוך.

היה מרגש לראות את כל הנשים משחקות קלפים ומבקשות שאף אחד לא יפריע להן בריכוז.

מטעמי צניעות המנכ"ל אפילו לא הזדהה שהוא מנהל כאן את העיר וכולנו יצאנו בשקט, כדי בלא להפריע.

 

אני חושב שבעקבות החלטותיו האמיצות של המנכ"ל נזכה בעוד לא הרבה זמן להציל עוד הרבה נערים וצעירים מכל מעגל הפשע היפואי.

אין לי צל של ספק שהתשובה לרמת הפשע ביפו תבוא בעיקר במתן תשובה ספורטיבית לצעירים, המסתובבים בשעות הערב באפס מעשה.

אני מודה מקרב לב לכל אלה שנרתמו לפרויקט החשוב הזה ומקדיש את המאמצים למנהלי הקבוצות והמאמנים, שעושים עבודת קודש הרבה חודשים ללא שכר.