אני לא אדם מפונק. ממש לא.
תנו לי מקום קטן לגור, אישה טובה לחלוק עימה את חיי, ילדים בריאים, אוכל הכולל חומוס, פלאפל ואבטיח בקיץ, א-ביסלע יין בזמן הנכון - ואני שמח בחלקי.
אה, כן, יש עוד משהו חשוב - מזגן.
אני מאד מבקש שבחודשים יולי-אוגוסט, אם אני במקרה מחליט להשאר בארץ ולא נוסע לסקי בניו זילנד, שהאוויר שאני נושם יעבור קודם דרך מזגן איכותי, כדי שלא אזיע.

כי כשחם, אני נוטה להזיע, ולא מדובר בטיפה פה טיפה שם, אלא בקילוחים של זיעה חמימה הניתזת ממני לכל עבר, ולמרות שלימדו אותי ש- Honest sweat doesn't smell, אני מעדיף שהטמפרטורה לא תעבור 27 מעלות, הלחות תהיה פחות מ70%, וזאת במיוחד ובעיקר כשאני מבצע פעילות גופנית או מוחית מורכבת כמו צילום, למשל.

ראיתי בצג של הנייד שמנסים להשיג אותי מהמערכת ודעתי שירצו לשלוח אותי לסקר את לילות יפו כי אני הכי קרוב, ולכן התחכמתי ולא עניתי לנייד במשך ארבעה ימים תמימים, אבל העורך בסוף התחכם לי בחזרה והתקשר לילדה, סיפר לה שיזהר אשדות עומד להופיע במוצ"ש בכיכר קדומים ושכדאי לה שאקח אותה, ומכאן כבר בעצם נסללה הדרך ולא היתה לי שום ברירה.

אז קודם כל - היה חם.
מה זה חם...
היה חם מאד ולח מאד מאד ואני הסתובבתי עם המצלמה וכל מי שהלך אחרי כמעט נפל כי השארתי שובל של מים על האבנים מאחורי.
כבר במדרגות היורדות מככר קדומים (ותרשו לי רגע לפתח את נושא המדרגות, למרות שאנחנו בתוך סוגריים: מה זה המדרגות הדפוקות האלו? למה הן עקומות? מדרגות זה דבר שצריכים לרדת בו בביטחון, זו לא הרפתקה אמנותית, וכל מי שיורד או עולה במדרגות הללו צריך כל הזמן ללכת עם האף ברצפה כי אי אפשר לנחש את רוחב המדרגה הבאה ולכן מאבדים את הנוף המקסים שיש בשני הכיוונים, ובעיקר בירידה - הנוף לכיוון השכונה המרונית והנמל...)
 - אז היינו בזה שכבר במדרגות היורדות דרומה מככר קדומים ישבו אנשים על המדרגות והקשיבו למוזיקה לטינית מפיו של זמר שרמנטי, ואפילו קמו לרקוד טנגו, במנעד גילאים רחב.
כן, כן - זוגות זוגות חוללו על המדרגות העקומות ואפילו הצליחו לא ליפול.

את הלטיני השרמנטי החליפה זמרת שנסון צרפתיה ששרה בהרבה התלהבות שזה נחמד מאד, אבל בהחלט נחרדתי כשחוללה את קודש הקודשים ושרה את ברל - נה מה קי טה פה - בקצב הבוסה נובה, שזה קצת צבט את נפשי הענוגה אשר עדיין זוכרת את אותו ברל, בהופעתו האחרונה מול קהל, חותם בשיר הזה כשדמעות אמיתיות ניגרות מעיניו - כל כולו שם, בחווית השיר, וזו, מקפצצת לה בחיוך...נו, לא התלהבתי אך גם לא סבלתי באמת.

משם עברנו לככר קדומים שהמון רב של אנשים כבר המתין להופעה של יזהר אשדות.
מאחר וההופעה טרם התחילה עשינו סיבוב בככר, שתינו בירה, אכלנו נקניקיות, ריפרפנו על שלל הדוכנים שנפרשו מהככר וצפונה ושבנו בדיוק בזמן להופעה מדליקה ביותר של יזהר אשדות, כשלצידו צוף פילוסוף על גיטרת הבס ורן משהו בקלידים.
היתה הופעה פצצה, כמו שניתן להתרשם מהתמונות.
כשהסתיימה ההופעה עברנו שוב לתחתית המדרגות להופעת רוק נוספת של הרכב צעיר בסגנון שנטי אתני, ומשם הפלגנו סחוטים ועייפים לבית הממוזג שחיבק אותנו בצינת המזגן וסחט אנחת רווחה ממני והמהקטנה.



לילות יפו - כל מוצ"ש באוגוסט.
פרטים כאן בפורטל.