מרכז תרבות מנדל מזמין השנה במסגרת "אופרציה" את היוצרים איציק ג'ולי ועדו פדר להציג עבודותיהם בחללי המרכז השונים. ג'ולי ופדר, ידועים גם בתור מנהלים אמנותיים פעילים - Itzik Giuli מנהל אמנותית את "פסטיבל ישראל" וIdo Feder מנהל אמנותית את "פסטיבל צוללן: מחול עכשווי בת"א-יפו". שני המנהלים/יוצרים, כל אחד בחלל אחר במרכז, מציגים חזון עכשווי על מרחב האמנות - חזון שהתחיל מהמחשבה על מוסיקה, קול ואופרה.

 

I.G (איציק ג'ולי) בשיתוף לי נבו ויואב בראל יציג את Pink Darkness (Or maybe it's about Victor and Binyamin

אינסטליישן של פיסול, אור וסאונד במרחב התחתון של המרכז

ג׳ולי מציג חיפוש אחר המהלך האמנותי כמרחב טרנסגרסיבי או מגויס הכפוף לכוחות חזקים הפועלים עליו, ובצורך הבלתי נמנע של הפרט למקם את תנועתו בתוך שדה חמקמק, באמצעות הזדהות, פירוק והליכה לאיבוד במרחבים של זהות ושאלת הנוכחות.

הוא חושף בפנינו חלל שמתפקד בטווח שבין מקדש או מחסן אחסון של אובייקטים סמליים ואקספרסיביים, ומתקיימת בו שאלה לגבי הכוחות הממשיכים לפעול עלינו מבחוץ ומבפנים. כוחות השואפים להתקדם במחזוריות של בנייה והרס עם תשוקה להופיע. המרחב כמו שואל: מה המשמעות של להיוולד לתוך מערכת? אילו כוחות פועלים על מערכת הרבייה האינסופית?
כיצד ניתן להבין את כוח הפיתוי של מערכות גדולות על מערכות קטנות יותר?

ביצירה זו ממשיך ג'ולי, שפועל תחת השם I.G, גם את העיסוק בהתחזות. ראשית, בהתחזותו שלו עצמו לאמן ממדיום אחר. בספרו "ספר הכיוונים" התחזה למאייר וגורו, ב"שמש על יוטה" לאמן וידיאו ואנימציה, וכעת לאמן פלסטי. הרצון לפעול במדיה שאין לו בה הכשרה מקצועית והוא אינו מעורה בשיח שלה מייצרת עמדה של אי מעורבות ומנסה להרחיק את נטל ההליכה בעוד מנגנון וכך גם אולי להרהר על הצורך לייצר משמעות.

ליצירה זו שותפים האמנים לי נבו (אמנית פלסטית) שמבצעת בפועל את הפרויקט ויואב בראל (תאורן ואמן אור), המהווים בנוסף עין משקיפה ומחדדת. ג'ולי רואה את היצירה כתהליך שיתופי.

היצירה שואבת השראה חופשית מהיצירה "מחזור שירי מות ילדים" שהלחין מאהלר לשיריו של פרידריך ריקרט. מתוך "מחזור מות שירי מות ילדים".

עדו פדר בשיתוף הרקדניות בשמת נוסן ויולי קובבסניאן יציג את it itches

עבודת מחול חדשה שתוצג בסטודיו של להקת יסמין גודר בקומה העליונה של המרכז

העבודה התחילה ממחקר ומחשבה על האופן שבו אמני קול משתמשים בגופם ליצירת מוזיקה. האזנו לאופן שבו הגוף-נותר-נוכח-כגוף בתוך המוזיקה וחשבנו כיצד ניתן להתחכך, להתגפף ולהתגרד בגוף מיוחד זה גם במחול. האזנו לאופנים שאופן גירוד-גופני-קולי זה גולש לעולם הפופ ולעולם המוזיקה הקלאסית-העכשווית - מ-Jaap Blonk, ל-Enno Poppe, ועד לביורק. את כל הספקטרום המוזיקלי הזה ניכסנו כדי לכונן מרחב אקספרסיבי גופני שבו הרקדניות שוכנות ומשתמשות.

 

גוף-מתגרד זה גויס עבור מחשבה מתמשכת של פדר על תרבות היפסטרית צעירה ועכשווית, שבמסגרתה לאמנות תפקיד חשוב ומסוים. שתי הרקדניות שהן חלק מתרבות זו ומדור שלם שמבקש כל הזמן להתבטא ומייחל לאקספרסיביות. לכן, השתיים מתחברות להיסטוריה של האקספרסיביות ממחול-ההבעה ועד לאופרה, ונוגעות באמצעותה בהגדרות מתחדשות לנשיות, אלימות, מגע, הטרדה, יופי.

שתי הרקדניות מזמינות את הקהל לחלל אישי שהוא גם white cube מוזיאלי, לסטודיו מחול שהוא גם experience room, ומקיימות בו מרחב טקסי-אמוני שהוא גם שיטוט ב-youtube. שתי חיות במה אלו סוקרות, לומדות, מנבאות, מבכות, חוגגות את גופן שנמצא על פרשת דרכים וכלוא בין מסמנים, ציווי מוסר ודימויים. ריקודן והתרסתן ממוקמים בין העכשווי לעתידני, בין הדיגיטלי לקורפוראלי, בין המינימליסטי לאופראי. השתיים יודעות שאת האובייקטליות שלהן אי אפשר לצמצם ולכן הן נחושות להשתמש בה במחולן כדי להתגרד עד כלות ברצון שלהן לעשות ולהיות אמנות.

 

המופעים יתקיימו בתאריכים

1/2 | חמישי | 20:00

2/2 | שישי | 21:30

3/2 | שבת | 20:00

6/2 | שלישי | 20:00

7/2 | רביעי | 20:00

 

לרכישת כרטיסים: https://goo.gl/5atgu7

*מספר המקומות מוגבל*