המצעד, שהיה אמור לצאת מהמועדון האורתודוכסי של הצופים בשעה 16:30 לקח את הזמן, מה שלא הפריעו לקהל הגדול שגדש את רחוב יפת השומם ממכוניות להרגיש סבבה.

המונים בבגדי חג התהלכו בנחת על הכביש, כשרק מדי פעם חולפת לה מכונית אשר הצליחה להסתנן בין הסמטאות, פטפטו בנחת ביניהם, הרכיבו ילדים חבושי כובעי קטיפה אדומה על כתפיהם, ולקחו את הזמן בלי להתרגש.

 

ילד אחד הניח את עכוזו על מכונית המשטרה שחסמה את רחוב ד"ר ארליך והיה מה זה נרגש.
הוא חיכה שכל שנייה יעיפו אותו, אבל השוטרים היו עסוקים בניהול הבלגן החינני שמסביב ואווירת החג החליקה את הכל, מה שאיפשר לו דקות ארוכות ומענגות של מנח עליון על פני כוחות הביטחון שלא תמיד, איך לומר בעדינות, הם הדבר הכי חם ביפו מבחינת העדפות התושבים המקומיים.

 

כאשר החל מעט להחשיך נשמעו קולות המולה, אשר בישרו את בוא המצעד.

רכבים משטרתיים הובילו את השיירה, כשמיד לאחריהם רכב מסחרי ועליו שני ברנשים חביבים, מחופשים לסנטה קלאוס כמובן, שנהנו מאד להמטיר על הקהל קונפוטי צבעוני ממיכלי שיגור, בקול נפץ עז.

עוד מספר צועדים מחופשים לבובות גדולות נעו מסביב, להנאת הילדים והמבוגרים.

 

בהמשך הופיעו הצופים בבגדי המצעד, נושאים בידיהם דגלים וניסים, וכמובן שורת המכובדים ואנשי הדת.

 

באופן יוצא דופן הונחו כל המחלוקות בין הפלגים הנוצרים ביפו הצידה, וכולם חגגו יחדיו בתצוגת איחוד מרשימה.

במעבר ליד כנסיית סנט אנטוני צלצלו הפעמונים עד כלות וזיקוקים פרצו לשמיים בשלל צבעים וצורות.

 

מי שלא התעצל הגיע מאוחר יותר בלילה למיסת חצות באחת הכנסיות וזכה לשמוע  את המקהלה מקבלת את החג באווירה קדושה וחגיגית, בטעם של חו"ל, בלי לשלם כרטיסי טיסה ולהתייבש במטוס מצד אחד, אך גם ללא גישה לדיוטי פרי, כי אי אפשר הכל, אתם יודעים.

חג שמח לכל תושבי יפו, מכל הדתות ואל תשכחו שבשבוע הבא יש לנו את חגיגות סילווסטר, שזה גם קשור לעדה הנוצרית, כמו שאני מקווה שאתם יודעים, ולכן אין מקום יותר מתאים מיפו לחגוג אותן.
עקבו אחר הפרסומים באתר - ממש כאן!