כל מי שהיה אי פעם בברצלונה מכיר את תפארתו של לה- בוקריה, השוק המרכזי של העיר. ערבוביה של טעמים, ריחות וצבעים הופכים את המקום לנקודת ציון הכרחית לכל המטייל ברחובותיה של העיר וחוץ מהדוכנים המתבקשים של הפירות והירקות כמו בכל שוק אחר, אפשר למצוא שם גם מעדני ים מיוחדים, מיצי פירות, מיני ממתקים ומאפים וגם מעין מסעדות רחוב קטנות המגישות טאפאס לקהל של סועדים הישובים מסביב לבר ונהנים מאווירת רחוב לא מחייבת.  

כל ישראלי שביקר במקום בודאי תהה כמוני מה עשו הספרדים שלהם מגיע ולנו חסר? הרי עם שפע המוצרים בארצנו ועם העובדה שלנו אין כלל במה להתבייש בכל הנוגע לטעמים, מזמן כבר היה צריך לקום גם לנו איזה שוק בוקריה כזה.

ואכן, כאשר נפתח הנמל המחודש בצפון תל אביב היו מי שהזדרזו להקים בו מעין חיקוי לשוק הספרדי המפורסם. אך מה יעשו השכנים מהדרום? להם לא מגיע? 
באיחור של כמה חודשים, נפתח גם בנמל יפו, בקול תרועה ושמחה, שוק מקורה המתיימר להיות חדשני ומקורי ולהציע חוויה קולינארית לבאים בשעריו. 

התוצאה? נחמדה וחביבה לטעמי, אך ממש לא משתווה לשוק הספרדי המקורי, ואפילו לצערי הרב לא לזה בנמל שבנמל תל-אביב.

קודם כל נתקלנו בבעיה קטנה במציאת השוק. 
ייתכן כי בסופי השבוע הדבר שונה במקצת, אך ביום חמישי שבו הגענו, השלט היחיד שכיוון את הבאים לשוק היה לוח שהועמד במרכז הנמל. אנחנו, שהגענו מכיוון מתחם אנדרומדה קצת התבלבלנו והסתבכנו עוד יותר כשהופנינו על ידי מוכר חביב בסטימצקי הסמוכה לשוק, במרחק כמה צעדים, לקחת את המעלית לקומה הראשונה (והשוממת) של המתחם. 

בסופו של דבר מצאנו את השוק ואחרי סיבוב קצר הבנו שאין הרבה יותר. כך שמי שיגיע לביקור בנמל רק בזכות השוק ייתכן והתאכזב. מי שישכיל לשלב ביקור בשוק הנמל בסיור ביפו ובנמל שלה, שלו יש עדיין יותר אופי והוא בהחלט מסוגל להתחרות עם הנמל הצפוני והממוסחר יותר, יוכל להעביר בוקר של כיף וגם לצאת עם כמה סלים ושקיות מתנה בחסות הפנינים שבכל זאת נמצאות בשוק המקורה של יפו. 

תמצית חווית השוק - "המזווה"
בגזרת הקניות למטבח הביתי תוכלו למצוא דוכן ירקות ופירות אורגניים, שוקולטרייה, קיוסק עם חטיפים מתוקים (שלא שונה מכל קיוסק אחר) ודוכן תבלינים ופריטים מיוחדים בשם "המזווה". 

צמד המוכרות החביבות של "המזווה" יציעו לכם כמה טעימות וגם ישמחו לענות על כל שאלה של העוברים ושבים. תוכלו למצוא סוכר ומלח בטעמים שונים המומלצים במיוחד למבשלי הגורמה שביניכם. 
למי שמחפש חטיפים טבעיים מוצעים פריטים מיובשים מיוחדים כמו עגבניות שרי, היביסקוס ומנגו. במקום גם נמכרים שישה סוגי גרנולה (עם סוכר וללא סוכר), ציפויים מיוחדים לשניצלים ואריזות מתנות עם מוצרים מיוחדים לחגים במחירים שנעים בין 60 שקלים ל200 שקלים. 
אם אתם מחובבי הבישול בטבע כנראה שתתעניינו במחבתות ברזל קטנות המוצעות כאן למכירה וטובות לבישול על אש במחירים הנעים סביב ה-70 שקלים. 
לחובבי הטחינה  נמכרת טחינה מיוחדת במחיר נמוך יותר (לדברי המוכרות) מאשר בבתי הטבע של 26 שקלים לקופסא גדולה ו17 שקלים לקטנה. אחת ההצעות המיוחדות של המקום היא חלבה בטעמים שונים. אם מעולם לא יצא לכם לטעום חלבה בטעם קפה, קקאו, פיסטוק וניל או אגוזים הגעתם למקום הנכון . התענוג יעלה לכם כשבעה שקלים ל100 גרם.

למי שהמתוק מתוק הזה עשה חשק מומלץ גם לעבור בשוקולטרייה ליה. חברת ליה שוקולד הוקמה בשנת 2007 ומתגאה בכך שהיא משלבת עובדים בעלי צרכים מיוחדים. החברה מציעה ליקרים במגוון טעמים וצורות, באריזות מתנה או לקנייה חופשית. השוקולדים של ליה כשרים בהשגחת בד"ץ ומתאימים גם לשומרי המסורת.

אם אתם מאוכזבים מההיצע בתחום הקניות הקולינאריות, הרי שאם הגעתם לשוק במסגרת של הפסקת צהריים ואתם מחפשים מקום מוצל ונחמד לאכול בו, השוק יענה יותר על צורכיכם בכיוון זה. 

בדוכן מיצי הפירות ג'אפה ג'וס תוכלו להרוות את צימאונכם מהחום שבחוץ (10-15 שקלים לכוס משקה פירות מרענן).

בדוכן של חומוס אבו איסמעיל תוכלו לטעום את החומוס היפואי המקומי במחירים שנעים בין 19 ל-25 שקלים לצלחת, 
זילבר דלי בר הוא דוכן סנדוויצ'ים על טהרת הנקניקים של זילבר המציע סוגים שונים של בשר מעובד (רוסטביף 37 שקלים, קורנביף 35, חזה עוף 31, הודו 33, סלאמי 29) 
ואם יתחשק לכם הדבר האמיתי ממש בסמוך נמצא גם דוכן נקניקיות העונה לשם "דוכן 19" של השרקוטייר אלן טלמור במחירים ששווים לכל נפש ונעים בין 26 שקלים ל29 שקלים למנה.

גורמה על הבר

אם בא לכם לשדרג את הביקור ולנסות קצת מנות טאפאס משובחות בדיוק כמו בברצלונה, מסעדת "רוקח ים" תוכל להוות פיתרון מוצלח. המנות אינן גדולות ובמחיר של מנה עיקרית בכל מסעדה אחרת (כשישים שקלים) תקבלו מנה שגודלה משתווה לגודלן של מנות ראשונות במקומות אחרים. אבל, אבל, וכאן האבל הוא גדול שכן הטעם הוא בהחלט אנין ומשובח ויגרום לכם להרגיש בחו"ל, כאילו ביקרתם בלה בוקריה המקורי. 

עבור ארוחה שכללה שתי מנות עיקריות (סטייק כבש על מחבת ברזל חמה עם ויניגרט בלסמי, אורוגולה ופרמזן וקבבוני לוקוס שהוגשו ברוטב אדום מהביל, סמיך וטעים), בשילוב עם סלט פטוש יווני עם גבינת פטה ולחם הבית, שילמנו כמאה שקלים לסועד וגם התכבדנו על חשבון הבית באספרסו חם לסיום הארוחה. 
היחס הוא אישי והמנות לא נופלות כאמור מכל מסעדה משובחת אחרת באזור תל אביב יפו. הישיבה היא סביב הבר באווירה לא מחייבת וסביר שתתפתו להזמין כמה מנות ולנסות את התפריט על כל צדדיו.   

קומקום, פנקס וצעצועים לים
אם ציפיתם לראות בשוק בעיקר דברים הקשורים לתחום הקולינארי, בוודאי תופתעו, בדיוק כמוני, מדוכני העיצוב המשולבים בתוכו. אז נכון שבדוכנים אלו תוכלו למצוא פריטי מטבח ובישול ואיכשהו להמציא קשר משותף עם המקום עצמו, אך אפשר גם למצוא שם פריטים לא קשורים כלל כמו פנקסים, קלמרים וצורכי כתיבה. 

ובכל זאת שווה להעיף מבט במוצרים, במיוחד אם אתם מחפשים אחר מתנה להעניק למישהו יקר. פריטים ברוח האנימציה היפנית אפשר למצוא אצל Shinzi Katoh, המחירים לא זולים. 
כך למשל קערות בסגנון אסייתי יעלו לכם 65 ש"ח לקערה ובקבוקי מים מאוירים 135 שקלים. פריטים צבעוניים מתאילנד ומהמזרח אפשר למצוא גם בדוכן של ג'וי. גם כאן קנקן מעוצב יעלה לכם 180 שקלים וסט קופסאות אוכל 108. אך בדוכן זה תוכלו למצוא גם מציאות ומבצעים כמו כוסות בעשרה שקלים וצעצועי חוף לילדים בעשרה שקלים. לכן שווה לחפש.

יש עוד מה ללמוד משוק לה בוקריה 
ביקור בשוק משאיר תחושה שכרגע השוק בנמל יפו לא ממש מאופס על עצמו. זה לא בדיוק שוק אוכל והמחירים גם הם לא בדיוק מחירי שוק. 
דוכני האוכל שבהם ניתן למצוא פריטים קולינריים איכותיים לקחת הביתה הם כרגע מעטים מאד והשוק מתפקד יותר כגיחה להשבעת הרעב באמצע טיול בנמל. טוב יעשו מנהלי המקום אם יאפשרו לשוק להתרחב ולגדול ובמיוחד אם ידגישו ספקים וחנויות אותם אנו מצפים למצוא בשוק שכזה (שבו אין מקום לטעמי לקיוסקים רגילים ומאכזבים). 
במקרה זה יש עדיין הרבה מה ללמוד מלה- בוקריה (אם אכן זו הדוגמא העומדת לפני היזמים) ואפילו מהשוק השכן בצפון העיר.