dir="rtl">
dir="rtl">בשיתוף טיים-אאוט תל-אביב ומכון וייצמן למדע
dir="rtl">ביום חמישי 14 באפריל משעה 20:30.
dir="rtl">ארבעים ברים ובתי קפה בתל אביב יארחו מדענים מ"מכון ויצמן למדע" שיגישו מדע על הבר, מפגשים בגובה העיניים על הנושאים החמים ביותר במדע העולמי.
dir="rtl">פרופ' אודי שפירא
שושלת – חישוב דורות של תאים לאחור, והעתיד של חקר הסרטן
היכולת לעקוב אחר "שושלות יוחסין" של תאים עשויה לסייע בפתרון שאלות מדעיות ורפואיות, כמו האם מסוגלים תאי מוח להתחדש, האם יכולות נשים לייצר ביציות חדשות, ומהו מקורם של גידול או גרורה סרטנית, אך עד כה הצליחו מדענים ליצור "עצי משפחה" של אורגניזמים הבנויים מכמה אלפי תאים בלבד. שיטה חדשה שפיתח פרופ' אהוד שפירא, והעושה שימוש בשיטות מתמטיות מתקדמות, מאפשרת שיחזור "עצי משפחה" של אורגניזמים גדולים יותר. שיטה זו נחשבת על-ידי רבים כ"דבר הבא" בתחום הרפואה האישית.
dir="rtl">הכניסה חינם, מספר המקומות מוגבל ומומלץ להזמין מקומות מראש.
dir="rtl">ד"ר נחום אולנובסקי
dir="rtl">אני אנווט - על עטלפים, אנשים, ניווט, זיכרון ולמידה
dir="rtl">
dir="rtl">ד"ר רועי עוזרי
dir="rtl">מחשבים קוונטיים ומציאויות מקבילות
dir="rtl">מחשב
קוונטי
הוא
מעין
גביע
קדוש
שעומד
במרכז
שאיפותיהם
של
מדענים
רבים,
למרות
העובדה
שאיש
עדיין
אינו
יודע
איך
ייראה
מחשב
כזה
ואיך
בדיוק
הוא
יפעל.
סוד
כוחו
של
המחשב
הקוונטי
טמון
בעיקרון
ה"סופר-פוזיציה" -
כלומר
ביכולתם
של
חלקיקים
קוונטיים
להימצא
במספר
מצבים
ומקומות
בעת
ובעונה
אחת,
דבר
המאפשר
למחשב
הקוונטי
לבצע
חישובים
רבים
במקביל.
אלא
שה"סופר-פוזיציה"
קורסת
למצב
אחד
מוגדר
ברגע
שמישהו
מודד
אותה
או
"מתבונן"
בה.
מחקריו
של
ד"ר
עוזרי
מנסים
להתגבר
על
הקושי
הזה,
במטרה
להמשיך
ולקיים
את
המציאויות
המקבילות
גם
כאשר
מודדים
אותן.
מחקרים
אלה
מקרבים
את
אפשרות
פיתוחם
של
מחשבים
קוונטיים.
href="info.asp?id=108&date=09/04/2011" target="_blank"> color="#0000ff">לפרטים על קפה יפו-לחצו כאן
dir="rtl">