מיכל שפירא, הזכורה לנו כתל אביבית מאוהבת מהתוכנית "בקרוב אהבה", הגיעה בשבוע שעבר לאורנמנט עם המופע "קברטירוף", ערב צבעוני והזוי של שירי קברט העוסקים בהפרעות נפשיות.

המופע שרץ כבר שש שנים בליווי הפסנתרן יובל שפירא, נשמע אקטואלי יותר מתמיד לנוכח הופעתה בתוכנית וכולל בתוכו קאברים ידועים מתוך מחזות זמר ושירים מקוריים.

 

המארחת של האירוע היא אישה ססגונית וייחודית בעצמה, אורנה כהן ברמן. אישה משופעת בטעם ייחודי ואהבה לאופנה ואמנות. היא הקימה את המקום באזור שוק הפשפשים והוא מהווה חנות, גלריה, ומקום לעריכת אירועים וסדנות.

השילוב בין מיכל ואורנה טבעי להפליא, שתי נשים דעתניות, נמרצות, שלא שוקטות על שמריהן,

כוחות טבע מלאות צבע וסוערות שלא ניתן לגרוע מהן את העין.

המקום היה מלא, התאורה עמומה, היין החם נמזג מהביל אל הכוסות והקהל המתין בסקרנות לדיווה מיכל שתרד את גרם המדרגות מחצי הקומה שמעל, ותרטיט את מיתרי הקול ואת הלבבות.

שפירא הגיעה לבושה ספק בייבי דול ספק תלבושת חדרנית צרפתייה, וירדה במדרגות תוך שהיא עולה ויורדת, נשענת ושרה בקול נימוח את crazy"" .

ההופעה נערכה ללא במה ובצפיפות המקום. שפירה צחקה לדברים כמו במה והגברה והשתמשה במטר הרבוע שיש לה ובגרם מדרגות קטן כדי לתת מאה אחוז הופעה, מאה אחוז קול ומאה אחוז שואו.

 

לכאורה זוהי רק אסופת שירים ידועים, אך הקונספט המעניין מתבטא בקשר שהיא יוצרת בין שירים "תמימים" לכאורה ונוסטלגיים לבין מאפיינים של מחלות נפשיות. בכל שיר באה לידי ביטוי מחלת נפש אחרת: השיר "ציץ ותחת" משורת המקהלה, מתורגם לשיר על אודות הפרעה טרנסג'נדרית; השיר "אני מרגישה יפה" מסיפור הפרברים הוא בעצם סיפור על אודות זמרת מזדקנת הסובלת מנרקיסיזם.

גם מי שפחות להוט על הז'אנר לא יכול להשתעמם.

 

הקברט הוא ה"בייבי" שלה וזה ניכר בכל טיפת זיעה הנוטפת ממנה במהלך המופע.

היא סוחטת מעצמה את כל המיץ ומרווה את הקהל. היא באמת נותנת את כל מה שיש לה וניכר שהשירים האלה ליוו אותה, עיצבו אותה והיו חלק ממנה לאורך שנות התבגרותה.

ישנה פרשנות מקורית לכול שיר, תשומת לב לפרטים ומחויבות להקסים עם כל מילה כמו שצריך. היא מותחת את השיר עד קצהו ולא חוסכת מיליליטר של אנרגיה. שפירא היא זמרת מופלאה שיודעת מלאכתה עד שלעתים הצטמררתי, ולא רק מנעלי העקב השערורייתיות על רגליה.

 

הובא לידיעתי שהמופע שבו צפיתי הוא בעצם גרסה ששונתה לכבוד האירוע הספציפי ולא ניתן להסיק ממנו לגבי המופע המלא. אכן, לפעמים הייתה תחושה שיש מקום להקפיד יותר מבחינת ההפקה. אמנם למיכל יש יכולת אלתור ששחקנים כמהים לה, אבל המופע לעתים מפספס בפרטים הקטנים, ואין ספק שהוא נראה טוב יותר על במה רחבה יותר ועם האביזרים הנכונים שנותנים גיוון לכל שיר.

לסיכום, מדובר בטורנדו שייקח אתכם לסיבוב ואם אתם שחקנים או זמרים, זה ייתן לכם סדנה מזורזת ב: "כיצד להרגיש על הבמה ממש כמו בבית".

לא מדובר בעוד סלב שרוצה להיות שחקנית אלא בגייזר של כישרון שלא בוחלת באמצעים ויודעת את מלאכת ההופעה.